במינימום אמצעים, עם הרבה סבלנות ואמונה, ניתן לגדל שתילים חדשים ולקצור פירות מירקות שעבר זמנם ועומדים בפני זריקה לפח. רק קחו בחשבון, שלעתים צפויות גם אכזבות
מאת: נמרוד עורף*
הרצון לחיות בסביבה ירוקה ובריאה יותר כבר אינו טרנד אופנתי אלא דרך חיים, אך הצפיפות והבנייה הרוויה גוזלים מאיתנו עוד ועוד שטחים ירוקים, כך שהפתרונות באמת הולכים ומצטמצמים.
והנה מגמה שהולכת ומתחזקת בתחום הגינון הביתי - גידול ירקות אורגניים משאריות. בבית, בחצר, במרפסת או בגג. ומדוע יותר ויותר אנשים פונים לזה? כי החומרים זמינים וזולים והפעולה פשוטה ומספקת. כך שבאמת כל אחד יכול.
שמעתם על תפוח אדמה עם עיניים?
קחו למשל את תפוח האדמה. חיי המדף שלו ארוכים מאוד. אבל אם נותיר אותו זמן רב מדי במזווה, יכול להיות ש'עיניים' יתחילו לצוץ על גופו.
מכאן עומדות בפניכם שתי אפשרויות: יש את אלה שיחתכו את ה'עיניים' וישתמשו בתפוח האדמה ויש את אלה שיזרקו אותו ישר לפח.
אז הרשו לי להציע פתרון מעולה לאלה שמחליטים לזרוק לפח.
את אותו תפוח אדמה עם ה'עיניים' הניחו בעציץ גדול עם שכבת קרקע בקרקעית. בדקו לפני כן שיש חורי ניקוז. כסו אותו באדמה והתחילו להשקות. תוך כמה ימים יתחילו לצוץ גבעולים ועלים. נכסה אותם במצע שתילה לעציצים (ניתן לקנות בכל משתלה) ונמשיך להשקות. שוב יצוצו גבעולים ועלים ונמשיך לכסות אותם עד שנגיע לקצה העליון של העציץ. נוסיף להשקות ולדשן על פי הצורך במשך 3-4 חודשים. ואז קורה דבר מופלא! נהפוך את העציץ במלואו ונגלה שהוא מלא בתפוחי אדמה שנוצרו מאותו תפוח אדמה עם העיניים.
הנה כמה המלצות:
* קחו עציץ גדול בנפח 25 ליטרים. ככל שהעציץ יהיה גדול יותר, יגדלו הסיכויים להצלחה.
* מקמו במקום עם שמש מלאה או שמש חלקית.
* מועד מתאים הוא בסתיו ובחורף. אחר כך הסיכוי להצלחה קטן.
* לפני שהופכים את העציץ אפשר להכניס יד לתוך האדמה שבו ולבדוק אם יש תפוחי אדמה ומה גודלם.
* דשנו בחומרים טבעיים בלבד והשקו על פי רמת הלחות בקרקע.
מי אמר עגבנייה ולא קיבל?
פעולה דומה אפשר לבצע עם עגבנייה, אך פה היא אפילו עוד יותר פשוטה. ניתן לקחת כל סוג של עגבנייה, שרי, תמר או רגילה, אפשר טרייה ואפשר על סף ריקבון.
פורסים את העגבנייה לפרוסות ומניחים אותן בצורה מסודרת בתוך עציץ גדול מלא באדמה. מכסים ומשקים. תוך כמה ימים מתחילים לנבוט שתילים של עגבניות.
עכשיו זהו שלב חשוב. לוקחים כמה עציצים מלאים באדמה ומתחילים להעביר את השתילים. איך? באמצעות פינצטה. ומעבירים שתיל-שתיל למקומו החדש. בכל עציץ שותלים 1-3 שתילים, ועם הזמן מאתרים את השתיל החזק ביותר ומאפשרים לו לחיות שם לבד כדי שלא יצטרך להילחם על מים ואוכל. לאחר 3 חודשים השיח מתחיל להניב פירות בשפע.
חשוב לקחת בחשבון שהולכים לצוץ מאות שתילים ואין באמת אפשרות לטפח את כולם. המטרה
הסופית צריכה להיות טיפוח של כמה שיחי עגבנייה. את השאר ניתן לחלק לשכנים ולחברים.
.jpg)
הנה כמה המלצות:
* ככל שהעציץ עמוק יותר כך יוכל השיח להתפתח בצורה משמעותית.
* יש לקחת בחשבון שהשיח צריך הדליה או תמיכה. עשו זאת עם מקל של מטאטא, 3 מוטות במבוק בצורת אוהל, או שתקשרו חוט מהתקרה ותעזרו לשיח להתלפף עליו.
* מקמו במקום עם שמש מלאה או שמש חלקית.
* מועד מתאים להתחלה הוא בסוף החורף ובאביב. אחר כך הסיכוי להצלחה קטן.
* לקחת בחשבון שהטעם לא תמיד מוצלח והסיכוי להצלחה הוא לא מוחלט. לכן גדלו כמה שיחים להגדלת הסיכויים.
* דשנו בחומרים טבעיים בלבד והשקו על פי רמת הלחות בקרקע.
והשוס האחרון...
אננס. לא בטוחים מה אפשר לעשות איתו? קבלו טיפ גדול. לכל אננס יש קבוצת עלים בחלק העליון של הפרי. עם יד אחת אחזו באננס ועם היד השנייה החזיקן בחיבור של העלים עם הפרי. מסובבים ומסובבים עד שהעלים מתנתקים מהפרי. מקלפים את העלים התחתונים עד שנוצר לנו גבעול חלק באורך 5 סנטימטרים לערך.
מכאן יש 2 אפשרויות:
1. מניחים את הגבעול בכוס מלאה במים.
2. נועצים את הגבעול בתוך עציץ עם אדמה ומכסים אותו מעט.
הגבעול מתחיל להשריש (במים הפעולה הרבה יותר מהירה, ואחרי ההשרשה מעבירים לעציץ). משקים על בסיס קבוע לפי רמת הלחות בקרקע ומחכים. ומחכים. ומחכים. מהרגע ששתלנו ועד הרגע שיכול לצאת לנו פרי עסיסי וטעים, יעברו בין שנה לשנתיים. וגם אז יוצא פרי אחד, אבל כזה ששווה לחכות עבורו.
הנה כמה המלצות:
* עציץ בגודל 10-20 ליטרים בהחלט יוכל לעשות את העבודה.
* מקמו במקום עם חצי צל.
* מועד מתאים – משך כל השנה.
* דשנו בחומרים טבעיים בלבד והשקו על פי רמת הלחות בקרקע.
אחרון חביב
חשוב להבין שהמטרה פה היא התנסות ולמידה. בעולם שהכול זז מהר יש פה פעולות שדורשות טיפוח וסבלנות ובהרבה מהמקרים גם התמודדות עם אכזבות. עשו את הפעולות באמונה ומתוך מקום של תמימות, ולא רק מתוך ציפייה לתוצאות. ההנאה היא בדברים הקטנים שאין להם הסבר.
להמשך קריאה על גידול ירקות במרפסת