גידול תרנגולות בגינה- הסוגים השונים

גידול תרנגולות בחצר: בכתבה זו יש רקע היסטורי ומונחים חשובים, וכן מידע על הגזעים הרלוונטיים השונים ובהמשך הנחיות טיפול, תזונה, דיור, וכמובן מקורות בארץ להשגת עופות מורשת גזעיים.

כתב: אלכס קצ'אן, המדרשה לחקלאות פרמקלצ'ר; צילמו: אלכס קצ'אן וצבי מן

מוצא תרנגולת הבית הנו (בעיקר) מתרנגול הבר Red Junglefowl (Gallus gallus). סבורים שאת העופות הראשונים גידלו לא למטרות מזון אלא דווקא לשעשועים... קרבות תרנגולים. לאירופה הגיעה התרנגולת בערך ב- 3000 לפנה"ס ואילו למזרח התיכון עם הפיניקים בערך ב- 2000 לפנה"ס. בזכות קלות אחזקתה ושימושיה הרבים התפשטה התרנגולת ע"י האדם לכל חלקי תבל והפכה 'נכס "עוף" ברזל' לכל משק בית מסורתי-חקלאי, עד ימנו אנו.
עם המהפכה התעשייתית במאה ה-19 החלו חייה של התרנגולת להשתנות דרמטית, ולאו דווקא לטובה. הצורך הקיומי והכלכלי באספקה סדירה של כמויות מזון גדולות לאוכלוסייה העירונית הגדלה והולכת לאחר מלחמת העולם השנייה, הוציא את התרנגולת התמימה מידיה האמונות של אשת האיכר והמשק הכפרי אל ידיהם הרעבתניות של עסקי ענק בתעשיית המזון והחקלאות המתועשת, עם השלכות שליליות מרחיקות לכת על רווחת התרנגולת כיצור חי, בריאות האדם, ואיכות הסביבה.
עם התעוררות התנועה האורגנית/מקומית/ירוקה בעולם והעליה בתודעה הסביבתית-בריאותית הקולקטיבית, חזר לאופנה גם גידול העופות המסורתי במשק הבית הקטן. ביצי חופש ובשר חופש מעופות שגדלו באופן טבעי, אורגני והומני הפכו למותג בריאותי ואף גורמה מבוקש. המודל הצרפתי Label Rouge (www.poultrylabelrouge.com) לגידול עופות מסחרי הנו דוגמא טובה אחת ואילו באנגליה הראו מדעית על הימצאות חומצת השומן הכה חיונית אומגה-3 בבשר עוף חופש בהשוואה לכמעט אפס ממנה בבשר עוף פטם מסחרי רגיל.

וגם אצלנו- בישראל של תחילת העשור השני למאה ה-21, גידול עופות ביתי הולך וצובר תאוצה. הן כתחביב (ממכר!) והן כאמצעי לאספקה סדירה של ביצים ובשר בטעם ואיכות תזונתית גבוהים הרבה מהמצוי היום בשוק. גידול תרנגולות ביתי אכן עשוי להיות דרך זולה, נעימה ומספקת לביצים ואף בשר משלכם אולם כדאי וחשוב לדעת כמה דברים בסיסיים לפני שמתחילים. בסדרת כתבות זו נביא לכם את הרקע והשלבים המעשיים לאחזקת להקה בת 10-12 מטילות לאספקת תצרוכת הביצים של משפחה בת 4 נפשות. אז הנה הצעד הראשון לעולם התרנגולות המופלא עם כמה מונחי יסוד תחילה...

גזעים- דע מה רצוי ומתאים לך
גזע הנו קבוצת תרנגולות הנראות דומות, שיש להן קו גנטי דומה, ושכאשר מזווגים אותן יחד האפרוחים יצאו דומים להוריהם. כיום ידועים מעל ל 200 גזעי תרנגולות- מגזעים ננסיים (בנטם) ועד לגזעים מיוחדים לקרבות תרגולים, ביצים, בשר ואף גזעים דו-תכליתיים (ביצים+ בשר). רבים נדירים וקשים להשגה אולם גזעים וותיקים רבים אחרים עושים היום 'קמב-בק' בזכות הדרישה הגוברת ממגדלים חובבים ומתנועת ה Backyard Chicken התופסת תאוצה בעולם כולו. מדגרות מסחריות עלו על הגל וכיום בחו"ל ניתן לרכוש ביצים מופרות להדגרה ביתית ואפרוחים גזעיים של עשרות גזעים. ההבדלים בין הגזעים השונים באים ליידי ביטוי הן בצורה החיצונית והן בתנובת ביצים, משקל (גזעים לבשר), עמידות למחלות ולקור, אופי (רגוע או סוער יותר) ועוד. חשוב להכיר את מאפייני הגזע בכדי לבחור תרנגולת שמתאימה לתנאי הגידול, האקלים, והצרכים שלכם. בהמשך תמצאו תיאור של מספר גזעים כאלו.

גזעי מכלוא (Hybirds)
"גזעי" תרנגולות נפוצים רבים אינם גזעים כלל וכלל אלא בני כלאיים של שני גזעים טהורים. במקרים רבים בני כלאיים אלו (מכלוא/היבריד) מבטאים תכונות מועדפות משני גזעי ההורים בתוספת בריאות טובה יותר ותנובה גבוהה יותר. תרנגולות מכלוא (אך לא תערובת, ראו בהמשך) טובות אך ורק בדור הראשון, כלומר לא ניתן להכליא אותן ולקבל צאצאים בעלי אותן תכונות טובות. כאשר בכל זאת מכליאים אותן יחד, הדור השני הנו בעל תכונות לא ניתנות לחיזוי, לדוגמא חלק מהאפרוחים יראו כמו אחד ההורים וחלק כמו משהו אחר וכך גם לגבי תכונות אחרות שלהם כגון תנובת ביצים, צבע, גודל וכו'. לכן בכדי להמשיך לקבל תרנגולות מכלוא (שוב, עבור עוף עם התכונות הטובות משני גזעי ההורים) יש להמשיך ולגדל בנפרד את שני הגזעים המקוריים (גזעי ההורים).

תרנגולות מעורבות, 'בלאדי' או 'ערבי'
בישראל נפוצה מאוד התרנגולת הערבייה/הבלאדית. לא מדובר בגזע טהור או אף מכלוא אלא בתערובת בת מספר גזעים. על פי רוב הסיפור מתחיל כאשר מגדל/ת מחזיק בחצרו מספר גזעים טהורים אשר בהדרגה מזדווגים זה עם זה. הצאצאים אמנם חסרי ייחוס אך בהחלט מתאימים למגדל החובב המתחיל. תנובת הביצים עשויה להיות סבירה וגם גודל העוף, באם מעוניינים בו לבשר. אולם עם הזמן, עם המשך ההזדווגות ההדדית, תערובת גנטית זו נוטה לחזור ולבטא את הגודל, הצבע, ההתנהגות והרגלי הדגירה של גזע הבר המקורי, כלומר הטלת ביצים קטנות יותר, תנובת ביצים שנתית נמוכה יותר, ועוף קטן יותר. לא מומלץ....

זנים
הן הגזעים הטהורים והן גזעי המכלוא כוללים בתוכם זנים ספציפיים. 'זן' הנו טיפוח מכוון ע"י מגדל לביטוי תכונות ספציפיות בגזע טהור ספציפי, לדוגמא מופע צבע מסוים, גודל, וכו'. באופן זה ניתן למצוא היום גזעים שונים של תרנגולות שבכל אחד מהם מספר זנים השונים מעט זה מזה בצבעם או במטרה שלשמה טיפחו אותם- לתצוגה בתערוכות, לתנובת ביצים ו/או בשר מקסימלית, לגודל, לעמידות וכו'. במקרה של גזעי המכלוא, גם הצאצאים בדור הראשון (עוף המכלוא עצמו) הנם זנים ספציפיים באם הגיעו מבית הגידול של מטפח/ת ידוע או חברה מסחרית.
לזנים יש בדרך כלל שם או מספר, במיוחד אם הם בעלי ערך מסחרי. לדוגמא, הזן "Cornish X " והזן Vantress" " הנם שניים ממספר זנים של מכלוא הגזעים Cornish וה White Rock. חלק מהזנים טופחו לגדילה מהירה, חלק לעמידות חום טובה יותר, חלק הנם בעלי עור בהיר (עבור דרישות שוק ספציפיות), וכו' וכו'.

מוטציות
מוטציה הנה שינוי גנטי פתאומי שיוצר שינוי כלשהו באורגניזם. מוטציות עשויות להיות מועילות, לא משמעותיות, או מזיקות. בעזרת טיפוח מכוון מוטציות יכולות ליצור גזעים חדשים, כגון הפולני עם כרבולות הנוצות על הראש, או הברהמה עם נוצות על הרגליים. מועיל או לא ולמי- זו כבר שאלה אחרת.

את גזעי התרנגולות מסווגים לקבוצות הבאות-
· גזעים לביצים
· גזעים לבשר
· גזעים דו-תכליתיים
· גזעים לתצוגה
· גזעי בנטם (ננסיים)
כמעט בכל גזע יש מספר מופעי צבע. איגוד מגדלי העופות האמריקאי מפרסם מדי כמה שנים ספר בשם "Standard of Perfection" עם תמונות צבע ותיאור מלא של הגזעים השונים. ניתן לרכוש מהם את גרסת 2010 (דרך פייפל, בעלות של 88$) דרך אתר האינטרנט: www.amerpoultryassn.com
כאמור, ישנם כ-200 גזעי תרנגולות ידועים בעולם אולם למשק הביתי החובב הנה הפופולריים ביותר:
גזעים דו-תכליתיים (Dual-purpose, ביצים +בשר)- גזעים אלו מתאימים במיוחד למגדל/ת החובב הן משום תנובת הביצים הטובה שלהם והן משום גודלם ומשקלם המאפשרים בהם שימוש לבשר.

 Plymouth Rock (פלימוט רוק)
 גזע אמריקאי ותיק מעולה. התרנגולות מטילות ביצים חומות בנוניות והנן דגרניות (להבדיל מנקבות בגזעים אחרים). נחשב מצוין לבשר עבור המגדל הביתי. עופות רגועים ועדינים המתאימים לתנאי גידול חופש (מרעה פתוח).

Brahma (ברהמה)
 אחד הגזעים הגדולים וכבדים יחסית. הנקבות מטילות ביצים חומות והנן דגרניות ואימהות טובות מאוד. לעיתים קרובות משתמשים בהן בכדי להדגיר ביצי גזעים אחרים. זהו גזע טוב לבשר אם כי גדילתם איטית. הרגלים מכוסות נוצות והם באים במספר מופעים ושילובי צבעים. הם בעלי עמידות טובה למזג אוויר קר והנם עופות רגועים וקלים לטיפול. מתאימים מאוד לעבודה עם ילדים.

Orpington (אורפינגטון)
גזע זה זכה לפופולריות שלו כגזע חוות. העופות גדולים ומתאימים מאוד לבשר וגם מטילים יפה ביצים חומות. גם כאן הנקבות דגרניות ואימהות טובות. מופע הבפ (buff) והזהב הם הידועים ביותר אולם גזע זה בא גם במופעי כחול, שחור ולבן. הם עופות רגועים ועדינים ומתאימים מאוד לתנאי גידול חופש.

Sussex (סוסקס)
גזע אנגלי ותיק מאוד שטופח כפי הנראה בזמן הפלישה הרומאית לבריטניה. גזע ערני ורגוע שמסתגל לכל סביבה. באים בשמונה מופעי צבע שונים כשהנפוץ ביותר הנו הלבן. אחד הגזעים היצרניים ביותר המטיל ביצים גדולות בצבע קרם לחום בהיר. נקבה מגזע זה, במיוחד במופע הלבן והבהיר, מטילה 240-260 ביצים בשנה. נחשב מצוין גם לבשר. מתאים טוב למרעה.

גזעים לביצים
גזעים אלו נחלקים לשלוש קבוצות עיקריות- מטילי ביצים לבנות, מטילי ביצים חומות, ומטילי ביצים בגוונים אחרים (ביצים בגווני כחול וכחול-ירוק). מטילי הביצים הלבנות נוטים להיות עצבניים וקשים יותר לאילוף בהשוואה למטילי הביצים החומות ויתכן שזו הסיבה שרוב המגדלים הביתיים בוחרים לגדל את מטילי הביצים החומות (בעיקר בחו"ל שם מבחר הגזעים במדגרות מסחריות מאפשר זאת). אולם אם ברצונכם בהרבה ביצים לבנות, הנה הגזעים המומלצים ביותר:

מטילי ביצים לבנות:
 White Leghorn (לגהורן לבן)
 זהו הגזע המסחרי הקלאסי בענף הלול לביצים המשמש ליצור כ- 90% מהביצים בעולם. העופות קלי משקל ובעלי כרבולת גדולה אדומה יחידה. הם נוטים לעצבנות ואינם מסתדרים היטב בתנאי גידול חופש, כמו גזעים אחרים. גזע זה נקרא גם לגהורן פנינה.

Ancona (אנקונה)
מטילים ביצים לבנות גדולות. זהו גזע בצבע שחור עם חלק מהנוצות בעלות קצה לבן אשר נותן לציפור מראה מנוקד. הם דומים ללגהורן בגזרתם. אנקונה הנו גזע בעל התנהגות בר, במקור מאיטליה והיום הם נעשים נדירים וקשים להשגה.

Hamburg (המבורג)
אחד מגזעי הביצים הוותיקים ביותר, המטיל שפע ביצים לבנות. הם באים במספר מופעי צבע אך לכולם יש כרבולת שושנה (rose comb). גזע פעיל מאוד ומתאים היטב למרעה אך לא מאולפים במיוחד.

מטילי ביצים חומות:
Rhode Island Red (רוד איילנד אדום)
גזע זה טופח בארה"ב מגזעים לבשר עם הכוונה להפוך אותם גם למטילי ביצים טובים. הם מטילים הרבה ביצים חומות גדולות והן הזכר והן הנקבה בעלי צבע אדום-חום עמוק ויכולים להיות בעלי כרבולת יחידה או שושנה. זהו גזע קשוח ופעיל והזכרים נוטים להיות אגרסיביים. קיים גזע נפרד בשם Rhode Island White אשר טופח ממקורות אחרים ונחשב גם הוא לעוף קשוח ושקט. גזע זה הנו לבן ומטיל גם הוא ביצים חומות. כמו כן קיים גזע דומה מאוד בשם New Hampshire Red ורבים אכן מבלבלים בן השניים. בגזע זה ישנם שני טיפוסים- אחד לביצים והאחר לבשר.

Australorp (אוסטרלורפ)
מטילים הרבה ביצים בצבע חום בהיר וגודל בינוני. הן הזכר והן הנקבה בעלי צבע שחור לגמרי עם כרבולת יחידה. הם עופות רגועים, מתפתחים מהר, וחלק מהנקבות ישבו על ביצים. גזע זה טופח באוסטרליה מגזעים לבשר ואת הזכרים מחשיבים כעוף בשר באיכות בינונית.

Wellsummer (וולסמר)
גזע וותיק מאוד הפופולרי בזכות ביצים בצבע חום כהה מאוד וגודל בינוני-גדול. הזכר והנקבה שונים במופע הנוצות שלהם- הנקבה בעלת נוצות כהות עם קצה מוזהב והזכר שחור עם נוצות צוואר וכנף אדומות. העופות רגועים וידידותיים ומתאימים לגידול בתנאי גידול חופש. חלק מהנקבות דגרניות.

להמשך קריאה על גידול תרנגולות בגינה במה נאכיל אותן?