צורה חדשה של גינון שהמוטו המוביל שלה הוא: "גינון העונה לצרכי הדור הנוכחי מבלי לפגוע במשאבים שיעמדו לרשות הדורות הבאים".
כתבה: מורן גבעון, הנדסאית נוף
גנים הם מקומות המפלט לאדם החי בסביבה המודרנית העירונית-אורבאנית. כל גן, ציבורי או פרטי, גדול ורחב או קטן ואינטימי הוא גן עדן זעיר בו מתקיימים חיים: צומח, חי ודומם. הגן הוא מקום של מנוחה, שלווה, מקום של הנאה, של טבע, של שקט, של צלילים וקולות אחרים, מקום של צל, משחק, מקום בו האדם יכול להניח את ראשו לזמן מה ולנוח.
עד לא מזמן, האדם היה המרכז. הגן סבב סביבו. כל מה שנתפס כ'יפה', נוח, אופנתי – התקבל. החשיבה והתכנון היו ממוקדים בסיפוק "צרכי המשתמש" (בשפת המתכננים) וכך נוצר החלום המקומי: דשא – והרבה, צמחים הגדלים מהר, גיזומים, טיפולים, שתילת פרחים פורחים כל השנה, גן נקי, סטרילי, ללא עלים ופרחים שנושרים (לכלוך), אדמת חמרה מקולטרת ומתוחחת תמידית, דשן כימי לצמחים (ולמי התהום) שיגדלו ויפרחו עכשיו ומהר, חומרי הדברה ל'טיפול' בכל נמלה סוררת... התוצאה: גן מפונק, מזהם, הדורש שימוש במשאבי אנרגיה רבים: מים, דלק, כוח עבודה, זמן, חומרים.
היום, הזמנים חדשים. השינוי כבר כאן, הוא בעיצומו. הדרישה מגיעה מהשטח, מהאנשים הרואים את המתרחש, את המחסור במים, את הידלדלות המשאבים ומבקשים לעצמם גנים מתוכננים עם חשיבה אחרת, גנים חסכוניים במים, עם צמחים מקומיים, עמידים לפגעים, עצי פרי מניבים, גן ירק ותבלינים.
גנים המשתנים עם עונות השנה, המזמינים פרפרים וציפורים, שפיריות וקיפודים, גנים שתחזוקתם קלה, פשוטה, גנים שאדמתם מוגנת ועטופה בשמיכה של צמחים ועלים אשר שומרים על האדמה, על המים ועל עולם החיים העשיר אשר מתקיים בה. גנים הדומים יותר לגן העדן ההוא, שממנו גורשנו. האדמה, המים, האוויר, הצמחים, הציפורים הם הכוכבים החדשים-ישנים של הגן, הם במרכז.
והאדם? האדם כבר אינו במרכז, הוא חלק ממערכת שלמה, חלק מהטבע ולא בשליטה עליו. האדם הפך משחקן מרכזי לשומר. שומר הגן. שומרי הגן כאן, הם תמיד היו. אך בזמן החדש הזה, מספרם של שומרי הגן הולך וגדל, בכל העולם וגם בישראל.
לצורה החדשה הזו של גינון אנו קוראים 'גינון בר-קיימא', והמוטו המוביל שלו הוא: "גינון העונה לצרכי הדור הנוכחי מבלי לפגוע במשאבים, שיעמדו לרשות הדורות הבאים".
מכללת סמינר הקיבוצים נמצאת בצומת הרחובות רוקח ונמיר בת"א. ראשיתה של המכללה ב- 1939 כיוזמה של התנועות הקיבוציות להקים סמינר להכשרת גננות ומורים. הגן במכללת סמינר הקיבוצים הינו גן בוגר, שטחו כ-24 דונמים והוא מורכב ממדשאות (כ-10 דונם), שיחיות, ערוגות פרחי עונה ועצים בוגרים. בנוסף ישנם כ-10 דונם של שטחי חנייה מוצלים על ידי עצים. הגן תוכנן כגן פורמלי ולא כגן אקולוגי.
בשנת 2007 זכתה חברת 'איש תחת גפנו' במכרז הגינון והחלה לטפל בגן בשיטות אקולוגיות.
זו היתה דרך חדשה, מקבלי ההחלטות בסמינר לא ידעו בדיוק לקראת מה הולכים אולם היו פתוחים לקבל שינויים ולנסות דרך אחרת לעשיית הדברים.
עקרונות העבודה עמידה בסף כלכלי – העבודה היא מול תקציב, לפרויקטים חדשים מוגשות הצעות מחיר אשר מתמודדות מול הצעות מקבילות. מענה לצרכי הלקוח ודרישותיו האסתטיות – השימוש בצמחים עונתיים קטן, וכאשר נדרשו לשתילת צמחים לאסתטיקה בלבד נעשה שימוש בצמחים חסכניים במים ובתחזוקה.
הדרישות האסתטיות השתנו מתוך הבנה של הצרכים, הדבר בולט במיוחד בהיבט של שימור הקרקע והגברת הפוריות הדורשים חיפוי של חומר אורגני כל הזמן ו'גמילה' מקילטורים ותיחוחים עמוקים.
שמירה על הקיים – מתן כבוד למה שכבר קיים והוא בעל ערך, גם אם לא מתאים במלואו לתפיסה החדשה, לדוגמה: שמירה על עצים ותיקים שאינם חסכוניים במים, השארת המדשאות, שמירה על עצים, אדמה וצמחים בזמן פיתוח שטחים חדשים, השארת פרחי בר שנבטו בגן, שימוש בחומרים אורגניים בלבד ללא שימוש בכימיקלים למניעת המלחת הקרקע וזיהום מי התהום.
חסכון במשאבים - מים, כימיקלים, דלק, עבודה.
חסכון במים - שתילת צמחים מתאימים לתנאי האקלים והקרקע וקביעת תוכניות ההשקיה בהתאם.
חיפוי קרקע. הטיה של מרזבים ואיסוף של נגר עילי (סווילים, בורות השהייה ).
שימוש במים שוליים (מי מזגנים) ומלכודות טל , שימוש במים אפורים.
שימוש בזרעים ופקעות של צמחי בר חסכון בכימיקלים – ללא דישון כימי כרוטינה, מתן מענה אורגני לפי חוסר.
חסכון בדלק - ע"י הפחתת השימוש במפוחים והורדת תדירות הגיזומים. כאשר יש צורך בשימוש בכלים מוטוריים, ייעשה שימוש בכלים עם מנוע ארבע פעימות אשר מזהם פחות ממנוע שתי פעימות המקובל בכלים מוטוריים.
עבודה - ע"י דישון במידה נמנעת צמיחה מוגברת של נוף שצריך לגזום. בנוסף, חיפוי הקרקע מפחית הצורך בעישוב ובגירוף. אפס פסולת בגן - כל הפסולת הצמחית מהגן מקוצצת וחוזרת חזרה אליו כקומפוסט או כחיפוי.
העציצים של הצמחים החדשים נשמרים ומשמשים לריבוי ולגידול צמחים חדשים, מוטות מצמח הבמבוק שנחתכים משמשים לתמיכה של עצים צעירים, בולי עץ גדולים נשמרים בשטח הגן לדקורציה או נחתכים ומחולקים לסטודנטים לצרכי הסקה או להדלקת מדורות.
והכי חשוב, ההבנה שאין באמת דבר כזה "פסולת" - אלו הם חומרי גלם שאיתם משתמשים ליצירת דברים חדשים... יצירת קרקע עילית פורייה ומניעת סחף ושחיקת קרקע – ע"י חיפוי בחומר אורגני, שמירה על שורשי צמחים באדמה (ע"י חיתוך ולא עקירה), שימוש בקושרי חנקן ,הצנעת הקומפוסט בעדינות בקרקע ע"י תיחוח עדין של 5-10 ס"מ, השומר על מבנה הקרקע והחיים אשר בה שילוב פעילויות חינוכיות בגן - בגן נוצרו שיתופי פעולה מעניינים ופוריים: לימוד הלקוחות כיצד להכין קומפוסט, בניית ספירלת תבלינים,
הדרכה וליווי בבנייה וטיפול של גינה לימודית, בניית גן מחומרים ממוחזרים, הדגמה של שיטות לאיסוף מים, בניית ארגז קומפוסט שקוף, שיתוף הסטודנטים בתהליכים שונים בגן ומתן מענה לצרכי הסגל והסטודנטים בכל מה שקשור בגינון. תיאור העבודה במהלך שלוש השנים שעברו חופו כל שטחי הקרקע החשופים בחומר אורגני (גזם מרוסק) אשר מקורו בסמינר.
תוספת של קומפוסט מייצור עצמי (שאריות המזון מהקפיטריה וארוחות הסטודנטים) וכן קומפוסט מסחרי הוספו לכל שתילה חדשה. לא נעשה שימוש בכימיקלים בשטחי הגן לרבות ריסוסים נגד עשבייה או דישון כימי. דגש מיוחד הושם על תיקון ושיפור מערכת ההשקיה והשקיה נכונה בהתאם לצרכי הצמח. הגן מתוחזק ע"י גנן קבוע המקבל עזרה בתחומי השקיה וריסוק גזם. סה"כ עבודה בגן כ-42 שעות שבועיות. גיזום צמחים נעשה בהתאם לעונות הפריחה, כך שכמות הגיזומים פוחתת וכמות הפריחה עולה. הצורך בעישוב מכני (קילטור, כיסוח) הופחת בצורה ניכרת, אולם נדרש עישוב ידני במספר נקודות (בעיקר של גומא הפקעים המצליח לגדול גם תחת החיפוי).
נתגלו מספר בעיות הקשורות לתמותת שתילים וייתכן כי בעיה זו נובעת מפטריות התוקפות את צוואר השורש עקב לחות מוגברת מתחת לחיפוי. בכל האזורים המחופים נוצרת קרקע עילית שחורה ופריכה וכמות ההשקיה של הצמחים הופחתה בהדרגה. צריכת המים בסמינר אשר עמדה על כ-450 קוב/דונם/שנה בשנת 2006 ירדה בהדרגה וכעת עומדת על כ-240 קוב/דונם/שנה (נכון ל-2009). החסכון הכספי השנתי לסמינר נובע הן מחסכון במים והן מהפסקת פינוי הגזם לאתר חירייה.
סיכום
החזון בעבור גינון ציבורי בארץ על פי תורת הגינון בר-הקיימא נושא שני חלקים. האחד, הפחתת ההשפעה השלילית של הגינון על הסביבה שפירושו בשטח: גינון חסכוני במים, חסכוני בעבודה, חיפוי האדמה, ללא כימיקלים, וכל הנושאים שהוזכרו לעיל. והשני, התווית דרך אחרת, חדשה, אשר בה קודם כל מתבוננים, מקשיבים ורק אז עושים תוך ראיית כל התמונה הגורמת לשינוי תפיסות שהשתרשו. נשמע רחוק? ובכן, העתיד כבר כאן. זה קורה, זה מצליח, זה כלכלי, זה העתיד.
להמשך קריאה על סכנת צמחים בהכחדה