גינון באדניות בסביבת בתי קפה

היום בתי הקפה מזמינים הרבה יותר, מעוצבים להפליא, מרוהטים בספות מפנקות המזמינות אותנו לשבת, לשבת ולשבת... בכתבה: סקירת המאפיינים של גינון בבתי הקפה, שמבוסס ברובו על אדניות.

כתבה: איריס הרדן, אגרונומית, עוסקת בתכנון והקמת גינות

מה מושלם יותר מכוס קפה עם משהו קטן ליד וחברותא נעימה במקום יפה? פעם בתי הקפה היו שני שולחנות פורמייקה על המדרכה ולצידם שני כסאות מתכת לא נוחים לישיבה ממושכת. אחר כך שודרגנו בכסאות פלסטיק שהחליפו את ריהוט הפורמייקה.
היום בתי הקפה מזמינים הרבה יותר, מעוצבים להפליא, מרוהטים בספות מפנקות המזמינות אותנו לשבת, ולשבת, ולשבת... מקומות רבים אפילו מצליחים לייצר עבורנו בועה ירוקה ופורחת בלב ההמולה הגדולה ביותר, בועה הנסמכת על צמחים המותאמים לאופי המקום.
מה מאפיין את הגינון בבתי הקפה? העובדה החשובה ביותר שעלינו לזכור - שזהו גינון במיכלים, על כל ההיבטים וההגבלות שיש לסוג זה של גינון.

מספר היבטים לגינון בבתי קפה או מסעדות שיש לקחת בחשבון (כל הנקודות חשובות באותה המידה):

1. הצמחים -צריכים להיות מתאימים לגידול במיכלים. בכל קבוצת צמחים - דקלים, שיחים, רב-שנתיים, דגניים, מטפסים - נמצא כאלה המתאימים לגדול בבית גידול מוגדר. נפרט בהמשך ונדגים.
2. המיכלים -יכולים להיות מגוונים מאוד, אך עליהם להתאים לאופי המקום וריהוטו, לאווירה שהמקום מייצר וגם למיקום בית הקפה. לדוגמה, במקומות המצויים קרוב לים, ויש רבים מהם, המיכלים צריכים להיות עמידים לרמת המליחות הגבוהה באוויר. בשוק נמצא מיכלים מחומרים שונים: בטון, חרס, קרמיקה. יש גם מיכלים מעץ, אשר מהווים מעין מסגרת למיכלים פנימיים. בשטח משתמשים בכל האפשרויות. גובה המיכלים ועומק מצע הגידול יקבעו לפי הצמחים שישתלו בם. אם המטרה היא להגיע להסתרה, עומק המיכלים יעמוד על 40-50 ס"מ לפחות. לצמחיה נמוכה יותר, מספיק עומק שתילה קטן יותר. סוגיה נוספת היא ניקוז המיכלים. יש לנקז אותם הרחק מהכניסה וממשטחי הישיבה, גם מסיבה אסתטית וגם מסיבה בטיחותית – כדי למנוע החלקה של הלקוחות.

הסתרה – אחת השאלות הראשונות העומדות בפני מתכנן הגינון בבית קפה,היא האם הוא אמור להסתיר את היושבים מפני מבטי העוברים ושבים או שהוא ישמש רק לנוי? במקרה של הסתרה, קשה להגיע לצמח ה"מושלם" מכיוון שעליו לענות על מספר צרכים: הגידול שלו צריך להיות צפוף, עם החלפת עלים לא אינטנסיבית ויחד עם זאת נוח לעיצוב. צמחים העונים של דרישות אלו הם הדס מצוי, סיזיגיום מכבדי, אקמנה סמיתי ואוג חרוק. בנוסף, יש שיחים פורחים דוגמת ברזילי הדור וברונפלסיה קטנת-פרחים, שגם הם צפופים אולם הם בעלי עלים גדולים יותר ויתנו מענה טוב להסתרה. כל הצמחים שהוזכרו כאן מיועדים לשמש. אפשרות נוספת היא מטפסים על גבי שבכת עץ בגובה של כ-150 ס"מ, דוגמת פנדוריאה יסמינית וטרכלוספרמון יסמיני.

גינון עונתי או רב-שנתי - אם מטרת המיכלים היא ליופי בלבד, הרי שאפשר לשתול צמחים עונתיים שיוחלפו פעמיים בשנה ויתנו את "מכת הצבע" שלהם לאורך כל השנה ברצף. גינון רב-שנתי, לעומת זאת, ייתן אפקט מעורב של צבע בתקופות מסוימות, ומיכלים ללא פריחה בתקופות אחרות. אפשרות נוספת היא כמובן לשלב: לייצר בסיס רב-שנתי ירוק-עד, ולצידו צמחים עונתיים. לדוגמה: דיאטס גדול-פרחים כצמח מוקד וסביבו עונתיים. יש לקחת בחשבון שאם הצמחיה הרב-שנתית מפותחת, היא תמלא כעבור זמן את המיכל בשורשים ואי אפשר יהיה לשתול עונתיים לצידה. בגינון של רב-שנתיים אפשר ליצור הרכבים מגוונים ויפים, שיכללו צמחים זקופים וצמחים נשפכים לקבלת אפקט מלא. אפשרות נוספת שקיימת היא צמח מוקד – פעמים רבות דקל כלשהו, וסביבו עונתיים. בשתילה כזו קל יותר, גם אחרי פרק זמן, לשתול עונתיים בגלל מבנה השורשים של הדקל. גם שיח מעוצב גזע יהווה בסיס טוב לשילוב עם עונתיים או נשפכים ואז אפשר בהחלט להשתמש במעוצב גזע שיהיה ירוק-עד ללא פרחים. לדוגמה: אוג חרוק, אקמנה סמיתי, סיזיגיום מכבדי. צמח מעוצב גזע במיכל משדר כמובן גינון פורמלי, לעומת שתילה טבעית יותר, שמערבת גבהים וצבעים ויוצרת "בלגן" חזותי.

שמש או צל - בחירת הצמחים, לפני הגודל והמטרה, תהיה בהתאם להתאמתם לשמש, צל חלקי, או צל מוחלט. דוגמה לצמחי צל: ברונפלסיה קטנת-פרחים, מיני בירנית, מיני נדנונית (קולאוס) שמעניקים צבע בשפע.

אלרגניות או קוצניות - יש להימנע כמובן מצמחים הגורמים אלרגיה בפריחה שלהם או במוהל הצמח. גם צמחים קוצניים לא יתאימו לגינון כזה.

"לכלוך" - הבחירה תהיה בצמחים "נקיים", הכוונה לכאלה שאינם מחליפים תכופות את עליהם, דוגמת פיקוס בנימיני. יש להימנע גם מצמחים שמשירים פרחים או פירות עסיסיים, שבדריכה ייצרו לכלוך לא נעים או ימשכו זבובים. רק אם המקום מתוחזק ברמה גבוהה, אפשר להשתמש גם בצמחים משירי עלים.

גבול - הגינון מייצר פעמים רבות גבול מובהק וברור, הן בעזרת מיקום המיכלים והן בעזרת הצמחים. הגבול יהיה למדרכה, לאזור ציבורי סמוך, לבניין או לכביש.

עקרונות התכנון - אם נצליח גם כאן לשמור על עקרונות של מרקם, צורה וצבע, אם נצליח לייצר "סיפור" - אז נצליח לקבל אפקט גינוני/גנני ראוי. חזרה על אותו סוג מיכל בצורות שונות או שימוש חוזר באותו צמח כאלמנט מרכזי, יכולים לייצר עניין.

דקלים המייצרים צפיפות וסוג של הסתרה (בסוגרים השם המקובל בארץ):
קריוטה מיטיס או הימלאיה - (דקל זנב דג)
רפיס אקסלסה (מתאים לצל חלקי או מלא)
שמרופס הומיליס

דקלים שיתפקדו כצמח מוקד שסביבם יישתלו משתרעים פורחים:
ארכנטופניקס אלקסנדרה (דקל הטבעות)
וודיטיה ביפורקטה. (דקל זנב השועל)
שיחים "ירוקים" להסתרה לשמש:
הדס מצוי, אוג חרוק, סהרון קשה-עלים, מורן החורש
מעוצבי גזע ירוקים או פורחים:
אקמנה סמיתי, דק-פרי זקוף, מורן החורש, היביסקוס סיני, לנטנה ססגונית
שיחים שיתאימו לצל:
טברנמונטנה (בירנית), ברונפלסיה קטנת-פרחים.
צמחי מילוי וצבע לצל:
בשמת השולטן, בגוניה פורחת-עד, נדנונית 'אינדיה פרילז' (דקפוט במשתלות), נדנונית 'ראסטי סאן', המיגרפיס סירוגי 'אקזוטיקה'.
משתפלים לצבע:
סקיבולה שופעת, פלרגוניום תריסני, דו-שן גזור עלים (בידנס), ורבנה - מינים שונים.
דגניים:
אקורוס דגני 'מגוון', מליניס מעורק, בולבוסן מגוון, קלריה מכחילה

להמשך קריאה על בחירת מיכלים לשתילת צמחים