הקמת גינה במדרון עם סוכת גפנים

קווים לגינה של מור ויניב בבת שלמה, ישות חיה ומשתנה, שבה לומדים כל הזמן ובה באים לידי ביטוי כל שלבי החיים: נביטה, פריחה וקמילה, ולכולם יש מקום של כבוד. 

כתבה: רונית זקס, מתכננת נוף צילמו: שי אדם, מור ריסין, רונית זקס

בת שלמה ממוקמת משני צידיו של ואדי מילק, ומסביבה מטעים, גבעות של חורש טבעי, נחלים ושטחי מרעה. נוף רגוע הוא סיבה מצוינת להתהוות סיפור האהבה ממבט ראשון של מור ויניב עם המדרון המתפתח לעמק, והבנה מידית שכאן היא חלקת אלוהים הקטנה שלהם עם תפאורה של נוף גדול.
נא לא לטעות, מעבר להתאהבות הספונטנית, עומד מארג סבלני של מיקוד צרכים, התאמה לנתוני השטח וחשיבה תכנונית המתבצעת בשלבים.

הרציונל מאחורי

מגרש בשטח 750 מ"ר על צלע ההר היה הבסיס ליחסים המצוינים בין הזוג למקום, עליו הוקם בית עץ קל- משקל במפלס אחד, משאיר תחתיו את השיפוע הטבעי. "הבקתה" מצוידת להפליא ומהווה יחידה עצמאית גם בחורף קר במיוחד: תנור עצים מברזל יצוק מחמם את החלל, ושלל אביזרים שעושים אותו בית קטן בהרים, כולל חלונות מעוטרי קרניז, מהם מציצה הגינה ומאחוריה הנוף.
ההנחה המקדימה היא שבארץ השמש שלנו, ניתן לבלות לפחות כ- 70% מהזמן בגינה. לכן בחשיבה הראשונית נקבעו בשטח פינות הסבה שונות זו מזו באופיין, למשל: גינה במפנה צפוני לימי הקיץ החמים, מרפסת דרום-מערבית הצופה אל הנוף לימי החורף הקרים, ופינות ישיבה המשתלבות עם מראה בית העץ מזוויות שונות.
חוויה אורגנית כפי שמגדירה מור, היא שאיפה להפוך את המרחב בבית ומחוצה לו ליחידה אחת. המטרה בתכנון הבית והגינה היא להביא את החוץ פנימה (אף שלרוב, הנטיה הטבעית היא למשוך את הבית החוצה).
הדרך לברוא את החיבור היא באמצעות חלונות גדולים, קרועים לרווחה, ובאלמנטים פיסוליים דוממים וצמחיים הנראים מהם, פתחים נוספים מהבית אל הגן, וכן מרפסת במפלס הרצפה היוצאת אל הנוף. כמתבקש - לגן אין גדר בנויה או מרושתת. הגבול פתוח ובכך מנכס לעצמו גם את מרחבי השכנים הירוקים.
דרישה נוספת שעלתה בחשיבה היא שהגינה תקיים את דיירי הבית: ירקות, צמחי תבלין ומרפא, עצי פרי וחיות משק.
היה ברור שאין מצב שהמדרון והטופוגרפיה שברא הטבע ישתנו, ושהשיפוע עם הניקוז הטבעי שהיה שם מימים ימימה ימשיך לזרום הלאה.

שלבי התכנון
חצי שנה חיו בבית, והחזיקו את עצמם לא לעשות כלום בגן, להבין מה רואים מתי, ולהמשיך לחשוב מה ממקמים איפוא. אחרי שמוקמו פינות ההסבה, נמתחו השבילים: שניים מהכביש הראשי של היישוב וכניסה נוספת מהחניה. שביל אחד מקיף את הבית, ובמקומות מסויימים מתרחב לפינות ישיבה. שבילים אלו נסללו מאבן לקט מנוסרת על בסיס בטון לבן. שבילי המשנה מחופים ברסק עץ יער מיושן. המדרגות נסמכות על אדני רכבת.
השלב הבא היה דווקא בחירת עצי הפרי שיינטעו בהתאם לתוואי השביל, ויהוו נקודות מוקד לאורכו. למקום הובאו עצים בוגרים, שחסכו את השנים הארוכות של הגידול וההתעבות. בעיני הזוג, בנושא זה שווה לקנות את הזמן בכסף. כמובן שהסלעים נשארו חלק מההר, מה שאומר שלנטיעה היה צורך לחצוב בסלע ולמלאו באדמה.
הגישה המיוחדת של בני הזוג, נסמכת על מעגלים משיקים של עיסוק בני הזוג. מור מטפלת ברפואה אלטרנטיבית ויניב מנהל משתלה. בהקמה נעזרו בגנן, שידע לטעת את הצמחיה כך שהמסתכל בה בטוח שכך היו כאן הדברים מאז ומעולם. אגב, מלבד העצים הבוגרים, כל הצמחים האחרים נשתלו ממיכלים בגודל 4 ליטרים.

מה בצמחיה?
משוכת הגפנים שרבצה בצד המזרחי של המגרש עברה מתיחת פנים כלפי מעלה: חוטי ברזל בין עמודי בזנט מאפשרים לגפן לעלות לגובה של כשני מטרים ואף ליצור קשת מעל לשער. מופעה המשתנה של הגפן לאורך השנה משמח: בקיץ מוריקה ונושא פרי, בסתיו ממלאת בצבעי נשירה ובחורף פיסולית במערומיה. גם שורת הצבר בחלק המערבי של החלקה נותרה על כנה, ומהווה חיץ פיזי בין החצרות, ובה בעת, חיבור ארץ ישראלי מובהק לגן. בנוסף עצי התועלת: עץ זית כמובן, משמש בלדי, שזיף 'מטלי' ועצי הדר שונים.
בין העצים הבוגרים הועתק עץ אבוקדו בן 30 ממטעי קיבוץ נחשולים, ששביעות רצונו מהמקום החדש והגבוה ניכרת בפירות גדולים במיוחד. בנוסף יש כאן ליבנה רפואי ואלון מצוי בשביל הארץ ישראליים המקומיים. מללויקה ארג'נטה מוסיפה גזע יחודי בכניסה המשנית לבית.
הצמחיה השיחית והמשתרעת מינימליסטית, עמידה וחסכנית במים: אזוביון משונן, אכילאה אלף העלה, מרוות למיניהן (מ. צחורה, מ. אינדיגו, מ. קוקסינאה מ. חורשים), ורד מטפס 'דון ז'ואן', ורד שיחי ננה מולטיפלורה. לחגיגה מצטרפים הרבה עציצים עם נגיעה של צבע עז בדמות עונתיים ריחניים כמו מנתור מאפיר וסלסלי כסף.
כגדר מאדימה של חורף משמשת דודוניאה דביקה 'דנה' הצנועה בדרישות המים, ולידה כסיה סטורט האפורה, האוורירית והדקיקה עם הפריחה הצהובה המתמשכת. גם אלת המסטיק היא חלק מהגדר הפונה אל כביש המושב. תורמים בפריחה חורפית מוקדמת שרביטי אדמום גדול-גביע בשולי הגן המערביים.
ירקות וצמחי תבלין משולבים בין צמחי הנוי. בנוסף, הקים יניב ערוגת תבלינים מוגבהת ומובהקת מעגלת עץ ישנה. מחוץ לעובדה שהעגלה מתאימה לאווירה החקלאית, שטח הפנים שלה גדול, היא מוגבהת על גלגליה, ובשל כך נוחה לעבודה. 

דברים שחייבים בגן

השקיה

- לדעת יניב, חייבים בכל הקמת גינה לדאוג בראשית למערכת השקיה ממוחשבת, שקווי ההשקיה מתוחים בצורה מסודרת, שכל פרט בגן נהנה מאספקת מים סדירה, גם אם הוא עציץ קטן ביותר.
חלוקת תפקידים - יניב מזיז את הדברים הגדולים, ומור אחראית על הטיפוח השוטף.

אחזקה

- חצי שעה פה, מספר דקות שם, אבל במצטבר מקדישה מור יום עבודה לגינה בכל שבוע בממוצע. אין כמו יחס אישי.

מעשב ביולוגי - הסוסה הנאה של השכנים מרגישה בנוח ללא גדרות, ומגיעה בחורף לעשב את הדגניים הסוררים שבדשא. הבהמה העדינה, באורח פלא, אינה נוגעת בצמחיה אחרת מלבד עשביית חורף שיש לעשב, וצועדת בזהירות בין השתילים הרכים האחרים.

בעלי מקצוע - אם אתה מזהה משהוא בעל פוטנציאל, תן לו להתבטא, ושניכם תצאו נשכרים. כמובן שאין פטור מדיאלוג בריא לאורך העבודה המשותפת.

הגינה עבור מור ויניב אינה רק תפאורה, אלא ישות חיה ומשתנה, שבה באים לידי ביטוי כל שלבי החיים: נביטה, פריחה וקמילה, ולכולם יש מקום של כבוד בדרך. ההשתנות המתמדת מעלה את הצורך להמשיך לנסות, לחפש וללמוד עוד ועוד על הצומח וגם על הדומם וכך להתקדם עם הגינה.

 להמשך קריאה על גינת תועלת של ארז קומורובסקי