מדור חדש שייתן במה לאדריכלי נוף ומתכנני גינות, שיציגו את תפיסתם המקצועית, שיספרו על מקורות השראתם וישתפו אותנו בפרויקטים שביצעו. והפעם: יוני מונג'ק, אדריכל שמתכנן גינות
יונתן (יוני) מונג'ק הוא אדריכל, כזה שמהות מקצועו לתכנן בתים,
והוא נחשב לאחד האדריכלים המובילים והמבוקשים בארץ.
אז מדוע בחרנו דווקא בו כדי לפתוח מדור חדש שיביא קצת מעולמם של אנשי המקצוע
שעומדים מאחרי תכנון גינות? משום משנתו המקצועית הלא שגרתית,
הגורסת כי עוד לפני שניגשים לתכנון הבית, יש לתכנן את הגינה כחלק מהתהליך:
"הגינה היא הסקיצה הראשונה שאני מכין כשאני ניגש לתכנון בית.
מבחינתי, הבית לא נמצא בתוך גינה, הגינה היא חלק אינטגרלי מהבית.
מרגע שפותחים את השער ונכנסים לחצר, בעצם נמצאים כבר בתוך הבית".
מונג'ק מרבה לדבר במשפטי מפתח, שמשקפים את האני מאמין שלו.
להגדרתו, אדריכלות לא עוסקת בתכנון נטו אלא קודם כל בהבנת תרבות החיים של המשפחה
שעומדת לגור בבית והתאמת התכנון לצרכיה.
לעתים, במהלך הריאיון, זה נשמע כאילו הוא אוהב את העיסוק בכל מה שנמצא מסביב לבית יותר מאשר את תכנון הבית עצמו ולמרות שהתכוננתי קצת להתקיף
(עוד אדריכל שרוצה להרוויח גם מתכנון הגינה...), מהר מאד שבה מונג'ק את ליבי באהבה הרבה שלו לתחום הגינון, לגננים ולעצים.
הוא מתריס כנגד הגישה של רבים מהאדריכלים שמתייחסים לגינון כאל קומפוזיציה שתפקידה
להמשיך את עיצוב הבית.
לדבריו, הפספוס הכי גדול בארץ הוא שכל הבתים הפרטיים נמצאים בתוך הגינה או שהגינה היא 'שארית הפליטה' של הבית ואין תכנון מקיף שמחבר אותם ליחידה אחת מושלמת.
"הסקיצות הראשונות שאני עושה כוללות תמיד את כל העצים, גם את אלה הקיימים בשטח
וגם את אלה שישתלו בעתיד. הם אלה שיוצרים את החלל והחלל הוא חלק מהתרבות של הבית. לדוגמה, בבית פרטי גדול שאני מתכנן עכשיו בארה"ב הצבתי דבר ראשון את העצים בסקיצה,
ואז הזזתי את הכניסה של הבית כך שתשתלב עם העצים.
היות והבית נבנה באזור בו גידלו בעבר תפוחים, נטענו עצי תפוח כי חשוב היה לי להחזיר
אותם למקום".
מונג'ק גדל במושב שורש ומגדיר את עצמו כמושבניק, כחקלאי, כציוני שמאמין בקרקע
והגינון הוא חלק מהתרבות שלו. לטענתו, להבדיל מאנשים שעוסקים בעיצוב בתים או ב"סטיילינג"
כפי שמרבים לומר היום, כל העוסקים בגינון באים ממחוזות אחרים.
להגדרתו, הגננים הם אחרוני הציונים שקשורים לקרקע: "אתה לא יכול להיות גנן
אם אתה לא קשור לאדמה".
איפה מסתיימת העבודה שלך ואיפה מתחילה העבודה של הגנן?
"אני מאמין שהתפקיד שלי הוא לתרגם את הקליינטים שלי לתוכנית והתפקיד של הגנן
לתרגם את התכנון לכדי גינה. הגנן המבצע אינו מקבל ממני סקיצות ברורות וסופיות.
כל הסקיצות שאני מכין באות לספר סיפור עקרוני אבל אין בו את המילים המדויקות ואת סימני הפיסוק, כאן נכנס הגנן.
"כל גנן שאני עובד איתו לוקח חלק גם בתהליך התכנון. לפעמים אנשים מביאים גנן משלהם
אבל אני משמש כמנטור עבורו, ואשאל אותו 'מה עושה אותך שונה מגנן אחר'?
הטענה שלי שהשונות היא היכולת של הגנן לתרגם את הסיפור למציאות.
אני שומע את ההצעות והרעיונות שלהם, ולומד הרב המבעלי המקצוע".
מה מייחד את הגינות שלך?
"אין בגינות האלה קומפוזיציה ואין בהן שבילים. השביל יבוא רק כדי להפריד חלקים שונים בגינה, שעבורי היא כמו רישום במשטחים של אור וצל, שחור ולבן.
יש שטח שבתוכו אני הולך ובתוכו נוצרים מצבים. המקום צריך לאפשר להתרחשויות להתקיים.
"ברוב המוחלט של הבתים הפרטיים, הגינה הקדמית מהווה רק כניסה לבית ועיקר ההתרחשות מתקיימת בגינה האחורית. אצלי זה ההיפך, בכניסה לבית יהיו בדרך כלל שולחנות לקבלת פנים.
"במדינה חמה כמו ישראל, חשוב לנצל את האקלים של כל גינה על מנת ליצור תנאים אופטימליים, שיאפשרו לשבת בגינה בכל עונות השנה.
למשל, בגינה צפונית כדאי לנצל את הבריזות המגיעות מצפון ובהתאם לכך להציב את הבית בשטח
כך שיקבל רוחות צפון-מערביות. ברוב המוחלט של הגינות שלי, אנשים יושבים המון בחוץ,
אין צורך להפעיל מיזוג".
מה חשיבות העצים בגינה?
"יש לי ויכוח תמידי עם כל הגננים - אני טוען שמעשה הגינה מתחיל מהרגע שקניתי את העצים.
אני לא מרשה לצקת רצפות ומשטחים לפני שהולכים לקנות עצים. תמיד אעשה שימוש בעצים
שכבר קיימים בשטח ואין לי התנגדות לשתילה של עצים בוגרים למרות שהם כבר מעוצבים -
אבל יש משמעות גם למיקום שלהם, שזו 'פואטיקה' בפני עצמה.
"למשל בגינה בסביון, בה אנחנו משפצים בית קטן עם גינה גדולה, השארתי את כל העצים הקיימים ושתלתי 16 עצים נוספים, כל זה בגינה ששטחה דונם אחד בלבד.
"הכנסנו עץ מנגו למקום צפוף מאד, הקליינט התנגד ואמר שהוא רואה רק את הגזע,
אבל ההצללה שיוצר העץ איפשרה לפתוח חלון דרום-מערבי לסטודיו של אמא שלו
שנמצא בהמשך השטח.
הפועל שביצע את הגינון הציע להציב את העץ בצורה מסוימת ואני קיבלתי את דעתו, כי הוא הבין
את העץ יותר מהמנהל שלו. הוא סובב את העץ כך שהתקבלה קומפוזיציה נכונה.
בנוסף, הבית היה סגור וחשוך, תכננתי עבורם דק שיוכלו לשבת בחוץ וזה שינה את כל ההתייחסות וההתנהלות בגינה.
"בבית אחר, ביוקנעם, שנמצא בצמוד לחורש טבעי, החזרנו 400 עצים לשטח על מנת ליצור רצף
עם החורשה שנמצאת מאחורי הבית וכך החזרנו לו את הנוף הטבעי שלו.
"בבית נוסף, בצפון הארץ, שתלנו בכל החזית עצי דובדבן ושקד, שמתאימים לצמחיה המקומית באזור".
האם קרה שאנשים שהזמינו אצלך תכנון לא קיבלו את הגישה שלך?
"רוב אלה שמגיעים אלי באים בגלל שראו תכנון שלי ואהבו אותו. אני מקיים עם הלקוחות דיאלוג
על כל חלק וחלק בבית ובגן, זה לא יכול לעבוד אחרת.
בגינות שלי לא יהיה מצב שפינה לא תתפקד כי בסופו של דבר היא תוכננה בהסכמה מלאה עם הלקוח. אין לי סטייל קבוע, אמנם שייכו לי את המושג 'בית טוסקני' אך זה לא נכון כי יש לי בתים בעיצובים
סופר מודרניים וגם כאלה שהם בעלי סגנון טבעי. גם הגינות שלי לרוב לא זהות".
מדשאות, עצים ופיסות צל
מונג'ק מצהיר שהוא נגד מדשאות בצורה גורפת, היות ודשא הוא לא ים תיכוני ודורש תחזוקה רבה. לדבריו, ברוב המוחלט של האדריכלות הישראלית, במיוחד בפרויקטים החדשים של שכונות
ובהן מגדלי מגורים, יש יותר מדי מדשאות. "יש לדשא בוהק ובארץ צריך להוריד את הבוהק ואת הקרינה, ליצור נווה מדבר".
ואפרופו מדבר, הוא מוחה על כך שבמקום לחשוב על התושבים שמחפשים צל ולשלב פרגולות ועצי צל בתכנון כיכרות (כיכר הבימה וכיכר המוזיאון בת"א לדוגמה). "המתכננים השאירו שם שטח חשוף
והקהל רק רוצה לברוח משם ולחפש פיסת צל. זה קורה גם בשד' רוטשילד בת"א,
שם גוזמים את העצים בצורה כזו שהם אינם מטילים צל והאנשים בורחים גם משם".
לתפיסתו, אפשר לשנות את האקלים בארץ ולשם כך צריך לכסות את המדינה עם יערות
ולטעת עצי צל מתאימים כדי להוריד את הטמפרטורות, דבר שכבר הוכח במחקרים מדעיים.
גינות מועטות אחזקה
הגינות שמונג'ק מתכנן הן מועטות אחזקה." גינות צריך לקיים ולא לתחזק כל הזמן.
אני בתזה שגינה שמתוכננת נכון צריכה טיפול אחת ל-4 חודשים ואפילו פחות" .
צמחים קטנים ועונתיים הוא מעדיף לשתול במכלים כדי להוסיף כתמי צבע.
בדרך כלל יעדיף צבע אחיד לכל הגינה.
"על תכנון הגינה אני עובד מהיום הראשון לקבלת העבודה וממשיך לעבוד על התכנון
גם כשמתחילים לבנות את הבית. כמות הזמן שאני משקיע בתכנון הגינה מטורפת.
כל הקליינטים שלי לומדים להבין שהגינה היא הסיבה לכך שהם עברו לגור בבית קרקע,
ולא בשכונה מרוצפת באבן. יש לי קליינטית שבעבר נהגה להרים את העלים הנושרים בדוקרן
ובבית החדש שלה, הסכימה לשתול עצים נשירים".
איך משפיעה המודרניזציה על התכנון?
"אחת הבעיות של התחום, שיש המון גננים שמתחברים למשהו מסוים,
מתקבעים על קומפוזיציות מסוימות ולכן ניתן לראות בהרבה גינות עיצובים שחוזרים על עצמם.
מצד שני, ישנם גננים מעולים שמתפתחים כל הזמן, שמבינים את העצים ואת הצמחיה באופן כללי.
"יש כאלה שמתעסקים במיחזור כחלק מתכנון הגינה והתחזוקה שלה. למשל, בית בנטף שתוכנן
בית אקולוגי לחלוטין, שבו תופסים את נגר העילי, ומשתמשים בכל המים האפורים להשקיית הגינה ולגידול ירקות לשימוש עצמי".
לשאלה האם יש אופנה בגינות, עונה מונג'ק שאצלו זה תהליך מתפתח: "אני אשתמש במתכת
כי היא רב-שנתית ורב-תכליתית, יש מקומות שלא אשתמש באיפאה.
אני נגד ריצופים בבטון, בפרגולות מעץ לא אשתמש כלל. שימוש בעץ יהיה רק בסוכות.
"אחד הדברים שאהובים עלי מאד זה השינוי בתרבות שלנו.
אני אוהב את העצים החדשים והצעירים, ובכמויות. פעם קניתי 300 שתילים של ליצ'י
ונטעתי באחד הבתים שלי".
לתגובת הפליאה שלי לעובדה שליצ'י אינו עץ ישראלי, עונה מונג'ק: "גם מנגו הוא לא ארץ ישראלי ומקורם של עצי הדר הוא מדרום-מזרח אסיה...
המושג 'גינון ארץ ישראלי' לא אומר בהכרח עץ זית שניצב בכניסה לבית, מוצג כמו פסל ונראה סובל...".
להמשך קריאה על הקמת גינה אורבנית