הזוג קאן מזיז דברים כל הזמן, משנה אווירה בעזרת צבעים ומרקמים בבית פנימה כמו גם בגן בחוץ, בקלילות מעוררת השתאות. הפתיחות לשינוי הובילה לשיפוץ הבית ובאותה תנופה גם להפיכת פני הגינה.
כתבה: רונית זקס
לא בטוח שכולם שמים לב, אבל בסטימצקי וגם בצומת ספרים, המדפים השמורים לקטגוריית "העידן החדש" הולכים ומתרחבים. מאמן אישי הוא פן נוסף לתקופה שבה יש עיסוק אינטנסיבי במודעות האדם לעצמו ולסביבתו. בדיוק כאן, בנקודה הזו, מתחברת תפישת הגן של הדס ויוסי קאן, אל אצבעות ירוקות ואל תרומת הגינה לפתיחת התודעה.
רקע אישי ואנושי
הדס היא מאמנת אישית במקצועה, בכל הרמות: קבוצות, זוגות ויחידים. ביחד עם בעלה יוסי הם צוות לעניין. התקשורת בשפה ברורה: הם יודעים להגדיר לעצמם מה עושה להם טוב, מסוגלים להעביר את המסר הלאה, ופתוחים לדיאלוג עם הזולת. בשילוב עם האהבה לדינמיות ולשינוי, מתקבלת תוצאה מופלאה: הזוג קאן מזיז דברים כל הזמן, משנה אווירה בעזרת צבעים ומרקמים בבית פנימה כמו גם בגן בחוץ, בקלילות מעוררת השתאות. הפתיחות לשינוי הובילה לשיפוץ חיצוני, ובאותה תנופה להפיכת פני הגינה.
נתוני הגן
אל הבית בכוכב יאיר נכנסו לפני כ-22 שנה, עם ילד בן 3, וכמעט מיד נוסף למשפחה עוד בן. הבית ממוקם על צלע ההר, בית תלת-מפלסי בגימור שפריץ, כשבגינה ריצוף אבן ירושלמית וגרם מדרגות מוביל אל הבית מהרחוב. בגן שני מפלסים - האחד פונה צפונה, אל שמורת טבע הגובלת באחד מיובלי נחל אלכסנדר, ומהווה המשך לסלון בגודל של כ – 50 מ"ר; השני בירכתי הבית, גבוה ב- 1.5 מטר בערך, שטחו כ-80 מ"ר ומסלעה גבוהה תוחמת אותו
שנים ארוכות נשארו עם הגן שירשו מבעלי הבית הקודמים: בוסתן עצי פרי בדרום, שניטע באהבה קצת חונקת, כיוון שמרוב עצים לא ניתן היה לעבור בחצר, שלא לדבר על טיפול מעיק בעץ ובפרי. המקום הפך לנטל על המשפחה, ודרש הרבה עבודה ומים. בשל הצפיפות, גם לא היה נגיש. החצר הקדמית חסתה בצילו של עץ מכנף נאה, שתחתיו נאבקה מדשאה על קיומה. המיקום הבלתי מוצלח של המכנף בפינה הצפון-מערבית של הגן חלש על החלל, על הנוף ועל השמש בשמים.
שורשי המכנף השתלטנים הגיעו עד לקירות הבית, ורצו להיכנס פנימה. מדובר במשפחה מכניסת אורחים, אבל יש גבול... מה גם שהאורח תובעני באחזקה: נשירת עלים בסתיו, נשירת פרחים באביב המאוחר, נשירת פירותיו המכונפים ועיצוב מתמיד של העץ הפרוע.
דרישות התכנון
ממעל, ריחף החזון האישי: להרגיש בטבע ולהיות בבית. השמורה הנשקפת מחלון הסלון והספה הארוכה לרגלי החלון מזמינים השתרעות קלאסית של חצי שכיבה עם מבט החוצה. דרישות התכנון האחרות היו מושרשות במציאות:
1. חסכון, חסכון חסכון: מעוט בתחזוקה, ללא השתעבדות לגיזומים תכופים וניכוש עשבייה.
2. השקיה מועטה- צמחיה חסכנית במים, עם מראה מקומי ים-תיכוני אבל לא מראה הקקטוסים המסוקס. מוכנות להתפשר על סוקולנטים ללא קוצים.
3. יצירת משטח ישיבה בחלק הדרומי של הגן, בו ניתן יהיה לתרגל יוגה ואומנויות תנועה אחרות, וגם להשתפר בטניס שולחן, עם האורחים או בטורניר עם הילדים.
4. ועוד עם הילדים, יש גם שני כלבים ושלושה חתולים- שהם דיירי משנה בגן, ויש להתחשב בצרכיהם.
5. התחשבות מירבית בנוף הנשקף מהבית: צמרות האורנים ושמורת הטבע באופק, והזמנת פנסית דו- נוצתית הנטועה ברחוב אל תוך הגן. צמחיה נמוכה יחסית (3-4 מטר), ממסכת את הגגות האדומים של בתי השכנים מצפון, ומהווה המשך ישיר אל הנוף הרחוק.
6. גינה שתעבוד לפחות על חמישה חושים.
7. גינה שתהיה בקשר עם הסביבה החיה ותמשוך אליה ציפורים ופרפרים.
.jpg)
המעבר מחלומות לתכל'ס
דבר ראשון בוחרים בשני אנשי מקצוע שיזינו את הדיאלוג בין הבית לסביבה: מורן גבעון, הנדסאית אדריכלות נוף בוגרת רופין, יוצרת ומעצבת בצומח ובטבע; ותמר שניידר, מעצבת פנים, יוצרת ומעצבת בצבע. יחד עם בני הזוג נוצר רב-שיח מפותח, כך שהגן הוא תוצר של תהליך יצירה משותפת.
ומה הביא את מורן אל הגן? לדברי הדס היה זה שילוב של תכונות כמו החיבור המיוחד של מורן אל הטבע ואהבתה אותו, היכולת המרשימה שלה לומר מה יעלה מגבעול קטן וזעיר לארבעה מטר, הכישרון לשלב צורות צימוח שונות זו עם זו, ולתפור הכל יחד עם חיפוי החלוקים וריצוף האבן המשנה קונטור בין ריבוע לעיגול לאליפסה.
הבסיס - תשתיות טובות
המוכנות מראש, בהכרה מלאה, היתה להשקיע בתשתיות. השקעה יקרה אבל לטווח ארוך. אמנם בתחילה היה רצון למשטח בומנייט (בטון מוטבע בצורות שונות), אך מורן סברה שחומר זה לא יתאים לאופי הבית והדיירים והמליצה עד התעקשה על ריצוף אבן טבעית טרוורטין נוצ'ה המגיעה במספר גדלים וצורות, עובדה המאפשרת שוני בצורת הריצוף מבלי לעבור לחומר אחר. כך על פני יציקת בטון, רוצפו השבילים להם נבחרו צורות מלבניות. לאזורי הישיבה בעלי הקו המעוגל נבחרו אבני ריצוף בארבעה גדלים. האבן הופכת צהבהבה-חומה בחורף וגוונה בהיר בקיץ. בניגוד למקובל, לא נמרח המשטח בסילר להגנה, אלא נשאר כפי שהוא, פתוח לשינויי הטבע. דבר נוסף שעורר תמיהה אצל הרצף היתה העובדה שאין דוגמא החוזרת על עצמה ואין פוגות בין האבנים. לאקראיות מקום חשוב.
מעבר לריצוף האבן, מחופה הקרקע בחלוקי נחל סיני להם גוון הדומה לריצוף האבן, המהווה המשך לה אבל שונה במרקם. השכבה הנדיבה, בעובי של 15 ס"מ, מונחת ישירות על הקרקע ללא יריעת חיפוי. החלוקים ורסק העץ של קק"ל תוחמים זה את זה ברחבי הגן.
סוכה שעמדה בגינה פרק זמן ארוך כנצח, היוותה תמיכה לגפן מניבה. בשיפוץ נגזמה הגפן, ובמקום מוטות המתכת הוקמה סוכת עץ מסנדות איקליפטוס בעובי של 5 ס"מ עמודי הסוכה עשויים משלוש סנאדות הקלועות זו בזו.
מה בגינה?
נותרו עצי פרי שאי אפשר בלעדיהם: הדר הלימון והתפוז, פיטנגו, בננה (שנטעה על ידי הילדים), קרמבולה. דוללו בתהליך: אשכולית אדומה, פג'ואה, תפוח עץ, פפאיה.
בצמחיה נותרו המטפסים על הגדרות שעושים עבודת מיסוך נהדרת, כולל בוגנווליאה המשמשת חיץ מצוין לרחוב הגובל עם החצר במפלס העליון.
בדוממים נוספו הפסלים של סבתא מלכה הפזורים בגן, וגדר העץ שנצבעה מחום ללבן, המהווה מצד אחד ניגוד לירוק הצמחיה, ומצד שני רקע לצורות הצימוח השונות בגן.
כל השאר עבר שינוי: נוספו עצים חדשים: תות בכות נקבה הנושא פירות, שקד מצוי, כליל החורש, אלה ארץ ישראלית, הטרומלס קטלבי, אגוז מקדמיה, בשיחים: בראשונה כמובן המורן: החורש, נטוי וקירח, אבל גם אלת המסטיק, פלקטרנטוס שיפתני ומיני מרוות. בגיאופיטים: רקפת מצויה, בן חצב יקינתוני, פרגים, כלניות, חצב מצוי, חלקם נטמנו בין חלוקי הנחל.
על פי התכנון, צבעים חמים כצהוב, כתום ואדום פורחים בחלק הדרומי של הגן בעוד החלק הצפוני בעל צבעים קרים: סגול וכחול. הצמחיה חיה, פראית בשליטה, טבעית ולא מסודרת. אפילו הפרגים נובטים בין רווחי הריצוף. גודל הצמחים שהובאו לגן נקבע על פי קצב הגידול והתפקיד שלהם בגן, וכך הובאו צמחים בוגרים של מורן החורש ואשחר. שאר הצמחיה הובאה בגדלים מינימליים, כתינוקות, ומספקים תענוג בגדילה משותפת.
אחזקה והשקיה
יוסי הוא המבוגר האחראי בגן, נמרץ ובעל סבלנות מרובה. לעתים מצרף עזרה בדמות רן הגנן, שעובד לרוב עם כלים ידניים, מה שמאפשר לשמוע אותו שר ניגונים לבורא עולם.
הכי נחמד לו ליוסי שאין כמעט פינוי של גזם מהגינה. כל מה שנגזם נקצץ על המקום לחתיכות קטנות ומושלך בהנאה אל חיפוי העץ. מחזיר את המשאבים ללא דיחוי לגינה...
בשל המראה הטבעי של הגן, משאיר יוסי סביונים, ומעשב סלקטיבית רחבי עלים וקוצניים. גם אלו נשארים בגן עם השורשים למעלה.
על ההשקיה מנצחת מערכת ממוחשבת בעלת 6 ברזים, השולטים על קווי הטפטפות. החיסכון במים ניכר במספר הצנוע של מ"ק מים בקיץ: 20-30 מ"ק לגינה ולבית גם יחד. ההשקיה מועטה מאוד, עם יד על הדופק ותוספת השקיה לעצי הפרי במידת הצורך.
המטבח בקיץ מתפקד כגיבוי נוסף למשק המים. מי המטבח הנקיים מוצאים את דרכם אל מדשאת הזואיסיה. בחורף זוכה הזואיסיה לדישון מעורר בעזרת פסולת מכונת הקפה.
שאלתם על מערכת דישון? בשום פנים ואופן לא. אוהבים כאן לראות את התינוקות גדלים בקצב שלהם.
כדאי לחבר רשימת משאלות
משאלות מתגשמות, רק צריך לרשום באופן מסודר:
חוש השמיעה - בעזרת הפסיעות על חלוקי הנחל, פעמוני הרוח, ציוץ ציפורים.
חוש המישוש - במגע רגל יחפה על אבנים, חלוקי נחל וסלעים, וצמחים בעלי מרקם מענין : זואיסיה דקת עלה למשל.
חוש הראייה - צבעים, צורות צימוח, גדלים, וצורות עלים.
חוש הטעם - עצי פרי (תות בכות נקבה, פג'ואה), צמחי תבלין ומרפא, עצי אגוזים (מקדמיה, שקד).
חוש הריח - פריחת הדרים, היסמין בכניסה, רוזמרין ואזוביון, מורן החורש וריח האדמה.
הנאה מיוחדת שואבת הדס מפרחי קטיף, שסגולתם להכניס את הטבע אל הבית, ובעצם גם מוציאים את הבית אל הגינה. בנקטפים: עמודי פריחת מרווה, אזוביון ועוד. החוש השישי הוא כמובן של מי שמתכנן ומשלב בין כולם.
האני מאמין של מורן
נקודת המוצא היא שביתו של אדם וגינתו הם גן עדן, המקום שבו הוא עצמו.
לכן על הגן להתאים אל בעליו בדיוק, ולהוות עבורו מפלט ומנוחה מהיום-יום.
במהלך התכנון מתגלה נטיית הלב של בעלי הגן. לעתים אנשים מחפשים חוויה חושית של טבע, ועל התכנון לקלוע לנטייתם. על המתכנן להקשיב לחלומות הלקוח ולרצונותיו, ובהתאם לנתוני השטח להוביל תכנון נכון שישתלב עם הדיירים, הבית, הסביבה הקרובה, האקלים, השכנים ומכלול הנתונים, כמובן גם בחזית הצמחיה. הכיוון הברור הוא של צמחיה מקומית, עם התובנה שהגינה צריכה לשרת את בעלי הגינה ולא להיפך. במילים אחרות: מינימום עבודה ומכסימום ידידותית למשתמש, בין אם אנשים ובין אם בעלי חיים מתורבתים על ארבע, תרנגולות או בעלי חיים מזדמנים. יש להגיע למצב שבו כל הצדדים זוכים.
הקו המנחה של מורן הוא פשטות: פתרון אחד, קו עיצובי אחד של משטחים ושבילים (מעוגל, ישר, זורם),
קו אחד של חומרים בשאיפה לחומר אחד במספר מופעים, וגיבוש קו צמחיה אחד המכיל קונספט שהולך באותו כיוון (יובשני או גלילי או אחר) חשוב למורן שהתוצר הסופי יהיה יפה, טבעי ועדין, בידידות מכסימלית למשתמשים ולסביבה. הפן האקולוגי, הבא לידי ביטוי ע"י השארת עלים וגזם על הקרקע לדוגמא, הוא מבורך, ויש להרגיל את העין לאסטטיקה ממשפחה אחרת.
לכרטיס העסקי של מורן גבעון
להמשך קריאה על הגנים היפניים בחולון