הנויניק של הצפון הישן

גינות בתים משותפים רבים בצפון הישן של תל אביב נהנות מתכיפות אחזקה של פעם בחודש לפחות ומצליחות לפרנס צוות גינון המכיר היטב כל רגב, שיח, עץ ופרח, בניצוחו של זהר בורשטין, יוצא קיבוץ משמר הנגב.

כתבה: רונית זקס 

אימרה ידועה היא, שעבודת הגנן המשתלמת ביותר היא בהקמת הגינה. אחזקת גנים נתפסת כעבודה שגרתית, אפורה, שאין שכר הולם בצידה. תפיסה שונה קיימת בגינות של בתים משותפים רבים בצפון תל אביב. גינות אלו נהנות מתכיפות אחזקה של פעם בחודש לפחות ומצליחות לפרנס צוות גינון המכיר היטב כל רגב, שיח, עץ ופרח. על הניהול של צוות זה אחראי זהר בורשטין, יוצא קיבוץ משמר הנגב.

המשותף לבתים משותפים

הצפון הישן של תל אביב על פי זהר, משתרע מדרום לנחל הירקון וממערב לדרך נמיר, עד הים, וגבולו הדרומי הוא רחוב ז'בוטינסקי. באזור מעט בתים פרטיים, אך מרביתם הם בתים משותפים בעלי אדריכלות נאה, שהמשותף לכולם הוא קומת עמודים מפולשת ומעליה קומות ספורות בלבד.

לאוכלוסייה הבורגנית האמידה שהגיעה בעליות הרביעית והחמישית (מתום מלחמת העולם הראשונה ועד פרוץ מלחמת העולם השנייה) היה חשוב המראה האסתטי ועמו סגנון חיים אירופי משובח. מלכתחילה,
המרחק הנדיב בין בניין למשנהו איפשר תפיסת גינון שונה מזו של בניינים בהם מוגבל שטח הגינון. זו הסיבה שבחצרות רחבות הידיים, ניתן למצוא עצים גדולים ושיחים ותיקים מאוד, כגון: אלמוגן רחב עלים, צאלון נאה, היביסקוס סיני, פיטוספרום יפני 'מגוון', דקלים ממינים שונים ועוד.
כאשר החל זהר לטפל בגינות הבתים, חזרה על עצמה הסצינה הנופית: במרביתם, מתחת לקומת העמודים המצלה, היו מספר צמחי בית צמאים למים. ולעומת זאת, בחלקים הפתוחים תחת כיפת השמיים נוצר סבך
ג'ונגלי של צמחיה מעורבת, אקראית. עשרות השנים שחלפו מאז הקמת הבניינים חייבו שיפוץ מסיבי בחלק מהם, ובמסגרת זו גם הגינון עבר שדרוג רציני. חברת "עזרה וביצרון" היתה אחראית על השיפוצים וחברת "ד"ר צמח" הצטרפה לשדרוג הגינות.

תחילתו של שינוי

השינוי המשמעותי הראשון בשדרוג, היה הקמת מערכת השקיה, בחלוקה לשני אזורים לפחות:

האחד מתחת לעמודים והשני באזורים הפתוחים. כך ניתן לשלוט בכמויות המים הנכונות לצמחיה ולהשקות על פי הצרכים בשטח: פחות מים לצמחים באזורים המוצלים תדיר וכמות מים שונה לצמחיה אשר שתולה בשמש.
שינוי השני, הוא הגדרות החיות בחזית הבתים. בעוד שבעבר השיחים בגדרות אלו - בעיקר היבסקוס סיני , קריסה גדולת-פרי ודומיהם – היו גזומים גבוה כך שחסמו את המבט מהרחוב, היום הגדרות גזומות נמוך ומאפשרות הצצה אל חצר החזית ואל דלת הכניסה. גדר נמוכה מאפשרת לקרני השמש לחדור פנימה, לחצר, ובכך מרחיבה את מגוון הצמחים לשתילה בגן. מעבר לכך, הפתיחות של הגן לרחוב משדרגת את הרחוב כולו, ההופך בעצם לפיסת גן ירוקה שנעים ללכת לאורכה. אם תרצו - תפיסת "עיר גנים" לשמה.
גישה זו האחרונה, פותחה על ידי הפילוסוף הבריטי אבנעזר הווארד בתחילת המאה ה-20, שביקש ליצור סוג חדש של עיר ועירוניות, המתייחסת אחרת אל השטחים הפתוחים הירוקים, ומאפשרת איכות חיים הבאה לידי ביטוי בכמות גינון מקסימאלית. בחלק מהגינות של זהר אפשר למצוא ספסלים בפינות שונות, כדי שגם דיירי
הבניין ייהנו מפיסת הטבע תחת ביתם.

סטטוס קוו
חלק זה של תל אביב נראה אכן בעל אחידות, שכן את רוב הגינות מתחזקת חברה אחת, הדוגלת באופי גינון פורמלי ומסודר, ובעיקר קל ומהיר לאחזקה. מאחורי הגדר הנמוכה, בין אם צמחית או עשויה מאלמנט דומם, יהיו צמחים אהובים בשל חוסנם: דייטס דו- גוני, ליריופה כדנית, פילודנדרון קסנדו, פוטוס זהוב, מיני קיסוס, דקלים אוהבי צל כדקל, חמידוריאה ודקל שפרצי, מיני דרצנה, דיאנלה טסמנית "מגוונת" ודיאנלה טסמנית, מגינית גבוהה, מיני סנסיווריה, קרוטון מנוקד, קרוטון צר-עלה 'מסולסל', דרדר מכסיף, וידליה תלת-אונתית, ירקה מפוספסת, יהודי נודד סגול, ציפור גן עדן, סיגלית אוסטרלית ועוד.
בנוסף, מקפיד זהר, להשתמש בצמחיה בעלת עלווה מגוונת כמו: ברנייה מושלגת, מיני ביצן, ליפופית הבטטה, מיני קרוטון, המליה מבודרת, אקליפה מוזיאקה, דורנטה תאילנדית, מיני לבן-עלה (לויקופיליום), חלבלוב דמוי קוטינוס ועוד. מוקדי צבע של פרחים עונתיים יהיו בדרך כלל במכלים, או מלווים ברצף את שבילי הכניסה לבתים.
הבתים הגבוהים והחללים מתחת לעמודים, מכתיבים שימוש בצמחי צל גדולי עלווה ודקלים למיניהם. יש גם נוכחות חזקה של צמחי בית כגון פילודנדרון, קסנדו, קודן ושרכים.
ומה גורלם של הצמחים הוותיקים? לעצים שמור כמובן מקום של כבוד: גזע האלמוגן הפיסולי עושה עבודה נהדרת גם במרכז מדשאה, וגם בין צמחי כיסוי כפוטוס. בכל אחת מהגינות יש עץ או שיח בן עשרות שנים, הנותן תחושה נעימה של ותק.

זהר משתדל לטעת בכל אחת מהגינות בבתים המשותפים עצי פרי, כדי שיהיה גן לפירות מאכל מתחת לבית. יש כאלו המסכימים למספר עצים, יש שלא רוצים כלל לשמוע על האופציה. עצי הפרי הנבחרים הם אלו הדורשים אחזקה נמוכה, עמידים לתנאי מזג האוויר ואינם פגיעים יחסית למזיקים, כמו: מיני הדר, שסק, מנגו, פאפיה
ועוד. בנוסף, תמיד יש פינת צמחי תבלין, כדי שתהיה סיבה טובה לדיירים לצאת אל הגינה מדי פעם.
מערכת דישון מחוברת למרבית מערכות ההשקיה ולחלקם אף פיתוח חדשני של תוכנה הנקראת גרין איי-קיו (Green IQ), המנתחת את הנתונים המטאורולוגיים העתידיים לשלושת הימים הקרבים ובהתאם לכך משנה את כמות המים בכל השקיה. התוכנה, שהיא פיתוח ישראלי, חוסכת מים וגם יודעת לדווח בדואר האלקטרוני כמה מים נחסכו.

אחזקה או הקמה - המאזן הכלכלי
למרות שבמשאל גננים יאמרו רובם שההקמה משתלמת יותר מהאחזקה, מניסיונו של זהר, דווקא האחזקה מביאה עמה תזרים קבוע בשל עקביות הטיפול פעם בחודש, כדבר שבשגרה לכל אורך השנה. זאת ועוד, גם כאשר מתבקשות עבודות מעבר לשגרה, הנטייה הטבעית היא לבקש את איש המקצוע הקבוע לעשות זאת. וכך מצטרפת הכנסה נוספת מהקמה, שדרוג ואף טיפול בעצים בוגרים. גישה מעניינת.
בחברה של זהר, הפועלת קרוב ל- 27 שנה בתל אביב, צוות של כ- 15 איש. בעבר פעלה החברה באזורי יוקרה כמו סביון, קיסריה, כפר שמריהו, הרצליה פיתוח, אפקה והסביבה, אך בשנים האחרונות היא התמקדה רק בתל אביב. שני מנהלי עבודה, תמיר לוי ואוהד פניג, גם הם בני קיבוץ משמר הנגב. הגננים בשטח, בעלי הידיים הירוקות, הם מבני העדה האתיופית שהיו חקלאים בארץ מולדתם.
ההוצאות עבור פרסום הן מזעריות – רק שלטים, הניצבים בגינות המתוחזקות על ידי החברה, זהו כרטיס הביקור הטוב ביותר. כשמתכננים גינה חדשה, לא מבצעים שרטוט או תוכנית, פשוט לוקחים את הלקוחות לסיור בגינות קיימות. טוב מראה עיניים בשטח מציור על דף נייר.
המחשב במשרד מהווה גיבוי לכל האינפורמציה הכתובה בכתב יד מסודר ביומן שחור וגדול, המאגד את כל סידור העבודה. והדפים עמוסים לעייפה, ולא רק בימים שלפני החגים.

 להמשך קריאה על שיעור בניהול גינה קטנטנה

ד"ר צמח - זהר בורשטין