הגינה של פזית ורוני קטנה מאוד, רק 150 מ"ר בסך הכל, ובכל זאת היא מציעה שפע של חוויות צמחיות ותכנוניות.
כתבה וצילמה: נורית חרמון
ככל שמתרבים האנשים הגרים בבית עם גינה או בדירת גן, כך קטן בהתמדה גודל הגינות בארץ. מה לעשות, השטח מוגבל, האוכלוסייה גדלה והתאווה לגינון צומחת אף היא. אם פעם היו גינות בנות דונם חזון נפוץ למדי, אזי הגינות החדשות, מן השנים האחרונות, הן לרוב בנות 150 או 200 מ"ר לכל היותר - ובמלים אחרות גינות קטנות. מאוד.
כזוהי גם גינתם של רוני, פזית וג'ימי (כלב מסוג גולדן רטריוור) ואצלם אפשר ללמוד שיעור מאלף בניהול גינה זוטא. גינה זו ברמת-חן, על אף שהיא משתרעת על פני שטח של 150 מ"ר ומפוצלת לשני "חדרים" קטנים בחזית ולגינה אחורית לא גדולה, מציעה שפע של חוויות צמחיות ותכנוניות.
הגינה הגיעה לידיהם כגינה ותיקה, מוקפת בגדר חיה מפותחת למדי של דורנטה מצויה ומצוידת בעץ נדיר של סולנום גדול, איגניית הפיטנגה (פיטנגו) מורמת על גזע מעובה ועוד עץ אחד שלא זוהה עד היום (אפילו על ידי מומחה). מן הסולנום הגדול נאלצו בעלי הגינה להיפטר בגלל השכנים ("הוא מלכלך") ונשארו עם שני עצים בלבד. הדבר הותיר את גינתם חשופה לשמש ולכן גם לאפשרויות של פריחה יפה, אך הם נהנים ממראהו של עץ אנטרולוביום עגול-פרי של השכנים בחזית ומשורת ברושים ותיקה ויפה בגבול גינתם האחורית.
מדיניות אף שעל
כיצד פתרו בני הזוג את בעיית המימדים הצנועים של גינתם? המציאו פטנטים. הפטנט הראשון שלהם היה הכרזה על מדיניות "ניצול כל שעל אדמה". אין אף שעל בגינה שלא מנוצל ואין פיסות אדמה חשופות. שהרי "מספר הצמחים שצריך לנסות גדול וכל פעם רואים צמח חדש שבא לנו להתוודע אליו", כדברי רוני, הגנן הראשי.
לדוגמה, בגינה האחורית, בערוגה הצמודה לבית, שתולים אוזן-ארי אפריקני, בולבין שיחני, היפאסטרון - זני מכלוא, קניפהופיה אשכולית, פורמיון חסון - כאילו כל אחד יודע את מקומו. ממש מתוך עלי סטרליציית המלכה, עולים להם פרחי זוגית מפורצת מקסימים (צמח עונתי חורפי ותיק שלא מרבים לראותו). ברור שהם נשתלו ממש לרגלי הסטרליציה מתוך תכנון שהם יעלו ויציצו בין עליה.
דוגמה נוספת - בין השכנים מדרום מזרח ובינם חצצה גדר עבה למדי של דורנטה מצויה. בגינות קטנות, אחד הפתרונות היחידים המאפשרים שתילת ערוגה ליד הגבול עם השכנים (כי ליד גדר חיה ותיקה כמעט לא יצליח כלום) הוא להחליף את הגדר החיה בגדר בנויה. רוני אכן עקר את הדורנטה והחליפה בגדר העשויה מקני חזרן דקים וכך התפנה מקום לערוגה נוספת. כמו כן, את הגינות האחורית והחזיתית מחבר משעול העובר לצד הבית - כמו בגינות רבות אחרות. אך אם לעתים קרובות הופך השביל הצדדי המקשר למקום מושקע פחות מן הגינות עצמן, אצל רוני השביל הזה מטופח ביותר ומציע חוויות לא פחות מן הגינה שמתוכה הוא יוצא והגינה שאליה הוא מוביל. כל ס"מ נוצל כאן והשביל הפך למעין מנהרת ירק.
קטן זה יפה
הפטנט השני - שמירה על קנה מידה קטן. המדשאה בחזית קטנטונת, כמעט סמלית, הספסל קטן, החממונת בגינה האחורית פצפונת וגם הגזיבו - העשוי מתכת לבנה - גמדי במידותיו. במילים אחרות - מופגן כאן חוש פרופורציה והבנה של מגבלות המקום הקטן. כדאי להזכיר שבגינות קטנות רואים על פי רוב פתרון הרבה פחות מוצלח: מדשאה המכסה את רוב השטח ומסביבה ערוגה צרה של צמחים ותו לא.
נוף שאול
הפטנט השלישי קשור בשכנים. מאחר שזו שכנות טובה, אין גדר חוצצת בין הגינה האחורית של השכנים ושלהם. לכן, שתי המדשאות האחוריות נפגשות ויוצרות משטח ירוק כפול מזה שיש לרוני ולפזית באמת. אפשר לקרוא לזה "נוף שאול" - לא נוף שאול מן הטבע (בנוסח הגינה היפנית המסורתית) אלא מגינת השכנים.
שתילה בקומות
שיחים מסוימים בגינה מעוצבים על גזע, כמו הברוגמנסיה, הקרומיה ההדורה ואיגניית הפיטנגה ויוצרים קומה שנייה. מתוך ערוגת הסוקולנטים (שאיננה סוקולנטית על טהרתה במכוון) עולים קני חזרן בגובה של כ- 60 ס"מ, שחלקם העליון החלול משמש כעציצים לשתילה - כמו בקומה שנייה - של סוקולנטים קטנים. רעיון חמוד ומקורי.
עד כאן בנושא היעילות והנצולת המרבית. ואולם פטנטים אלה אינם ממצים את סוד חינה של הגינה הקטנה הזאת. עוד גורמים חוברים כאן כדי ליצור את האפקט הזה.
מבחר הצמחים
בגינה של רוני יש צמחים לא מעטים שלא רואים בכל מקום. את הזוגית כבר הזכרנו ובין הרב-שנתיים הלא שגרתיים אוזן-ארי אפריקנית (ותיק מאוד, נדיר היום ומרהיב בפריחתו), רימניה מצולעת, נויה (ולטהימיה) ירוקה (צמח בצל נדיר בארץ שמוצאו מדרום-אפריקה), עכנאי הדור, הויכרה אדומה, זני מכלוא מרשימים של היפאסטרון מקווקו, צימבידיון סובטרופי ועוד. לא, זו איננה רשימת קללות ונאצות אלא שמות צמחים שאינם ידועים לרוב בעלי הגינות וזה הזמן לערוך איתם היכרות. ואל תזלזלו - צריך להכיר צמחים אלה כדי לטפל בהם נכון, ונדרשת כאן השקעה לא קטנה של מאמץ לרכישת הידע.
בין כל הצמחים המטופחים, בולטים שני אוספים - אוסף קטן של סחלבים שפזית התחילה לטפח במרפסת הבית ואוסף גדול של צמחי בגוניה. רוני אוהב אותם אהבת נפש ויוצא שוב ושוב למסעות ציד של בגוניות חדשות ומיוחדות. במסעותיו קשר קשרים עם כל שתלן שרק מוכן לעזור, כדי להשיג בגוניות מיוחדות. כל אחת חדשה מוסיפה לו עוד ברק בעיניים. זה עתה גמר את ספירת המצאי שלו וגילה שיש לו 35 זנים שונים, שכדי לברר את שמותיהם המדוייקים הוא נובר וחופר באינטרנט. בחורף הוא מאכסן את הרגישות יותר בחממונת שהקים בחצר ובאביב הוא שולף אותן ומציגן לראווה בגאווה רבה מתחת לעץ הבלתי מזוהה.
דומם לעומת צמחיה
תרומה מיוחדת לגינה תורם חלקו של הדומם בה. ההשקעה בדומם מתחילה ממש מן הכניסה. הגדר עשויה פרופילי מתכת מרובעים, שבתוכם כלואים קני חזרן. בין המוסך לבין הגינה מפרידה משוכת חזרנים מקורית, הבנויה ריבועים ריבועים. גם חוצצת וגם מאפשרת הצצה לנפלאות הגינה שמעבר. בחלק החזיתי עומד לו ספסל, שחלקו העליון עשוי פלטת עץ זית טבעי. כשפוסעים לכיוון הגינה האחורית, נכנסים במעין שער שעמודיו הם חזרנים עבים במיוחד. רוני העמיד אותם בעצמו ושתל ליד השמאלי פטראה משתרגת, כדי שתטפס עליו. כעת היא עדיין צעירה, אבל מי שרואה בעיני רוחו את המראה בעוד שנה-שנתיים מבין שיש כאן תכנון של אטרקציה אמיתית: פרחיה הכוכביים הסגולים ישתפלו מלמעלה וייצרו מעין שער כבוד.
משמאל, על החזרן העבה, תלוי לו מעין כלוב עשוי מענפים ובתוכו כלוא עציץ קטן וחינני של קליברקואה 'מיליון פעמונים' (פטוניה ננסית בלשון המשתלות) ומצד אחד של השביל - הערוגה עם הסוקולנטים וקני החזרן הבולטים. מן הצד השני ערוגה נוספת, שבה משולבים כדים ומיכלים שונים, צנועים בגודלם אך חינניים.
שער מברזל מפורזל שחור מכניס אל הגינה האחורית (ומאפשר לנתק אותה בעת הצורך מן החלק הקדמי) שבה מתגלה, מיד בצד שמאל, פסל של ציפור ארוכת-צוואר ממתכת. המשך השביל, כשאנחנו כבר בגינה האחורית, מוביל אל מתחת לגזיבו שהובא מארה"ב ועליו מטפס ורד 'אייסברג' שופע פריחה לבנה. מתחתיו ניצב ספסל תואם ממתכת לבן.
ביציאה מן הגזיבו עומד העץ הבלתי מזוהה ומענפיו משתלשלים כדורי זכוכית, צבעוניים אמנם, אך לא צעקניים ובולטים מדי והם מקשטים את החלל הקטן שנוצר מתחת לעץ ושבו מתחככים זה בזה עציצי הבגוניות. המינון הגבוה של הדומם בגינה מוסיף לה חן ואופי אישי ומונע ממנה, בעזרת כל הגורמים האחרים, להיות סתם עוד גינה.
אינטימיות
התחושה המתמדת המלווה את המטייל בגינה, שיש כאן בחירה אישית מובהקת, היא שאחראית, כנראה, לאווירה האינטימית בגינה. הצמחים נבחרים אחד אחד, הצירופים המחושבים (רוני מכור למשחקי מרקם של עלים), האלמנטים הדוממים המיוחדים והמיקום שלהם - כולם מעידים על מחשבה ותכנון אישיים. גם החלוקה של הגינה למעין חדרים - שני חדרים קטנים בחזית, שביל צדדי משני עברי שער הברזל, וחדר אחורי - גורמים לכך שעל אף ממדיה הקטנים אי אפשר לקלוט את כל הגינה במבט אחד. העין מטיילת מחדר לחדר ומוצאת לה פינות קטנות ומעניינות להתעכב עליהן.
זוגיות גננית
גם רוני וגם פזית יודעים שעל הגינה שלהם עוד יעברו שינויים. ייתכן שהשכנים יכרתו את הברושים וייתכן שיחולו שינויים נוספים הקשורים דווקא בהם, בהתאם לחלומותיהם ולשאיפותיהם הגנניות שטרם מומשו במלואן. כששומעים אותם משוחחים על כך, מגיעים להכרה בקיומם של הוויה נדירה ושל מושג חדש - זוגיות גננית: שני בני זוג שעולם הצמחים מרתק אותם והגינה שלהם - קטנה ככל שתהיה - היא מקום של עשייה קדחתנית משותפת ומלאת הנאה.
להמשך קריאה על הגן של מעצב הגינות רובין פורמן