ורדים קשתיים - רקע כללי

בניגוד לדימוי המקובל של הוורד כשיח בעל ענפים נוקשים וישרים, הוורדים בעלי הצימוח הקשתי הם השכיחים ביותר. יש להם ענפים גמישים המתארכים בצורת קשת ויוצרים שיח בעל מבנה דמוי מזרקת מים גדולה, המקושטת כולה בפרחים

כתבה וצילמה: דלית קסלסי

נסו לרגע לדמיין שיח ורדים פורח: מסתבר שרובנו מדמיינים שיח חזק עם פרחים ריחניים וענפים זקופים ונוקשים הפונים אל-על. כן, כמו ברוב תחומי חיינו גם כאן אנו שבויים בדימויים פופולריים, כי זו למעשה צורת השיח הפחות נפוצה בעולם הוורדים. בפועל, רוב המינים בסוג "ורד" (ורדי הבר), קרוביהם ובני-הכלאיים שנוצרו מהם, הינם בעלי ענפים גמישים המתארכים בצורת קשת.

ענפים אלה פורצים מהאדמה ויוצרים שיח בעל מבנה דמוי מזרקת מים גדולה, המקושטת כולה בפרחים (ראו לדוגמא את ורד הכלב, אחד ממיני הבר הארץ-ישראלים שלנו). ככל שנעמיק בעולם הוורדים נמצא כי הוורדים בעלי הצימוח הקשתי שכיחים ביותר, ותמיד היו שם, אף שלרוב אינם בולטים לעינינו. בכתבה זו נפנה אליהם את הזרקור ונכיר את תכונותיהם הייחודיות המוסיפות יופי והדר לגן.

ראשית צורת הפריחה. בוורדים הקשתיים מתפתחים הפרחים על ענפונים קצרים לאורך הענף הקשתי. כמות הפרחים בדרך כלל גדולה, מכיוון שבתקופה בה הוורד פורח הוא משקיע בכך את מלוא האנרגיה, ויוצר כמויות גדולות של פרחים בבת אחת ובתקופה קצרה. התוצאה מרשימה ביופייה. רוב הוורדים הקשתיים פורחים באביב: המינים וקרוביהם יפרחו בארץ בין החודשים אפריל-יוני. בנוסף, ורד מכלוא שאחד מהוריו היה ורד מתמיד-פריחה יחזור בפריחה גם בסתיו (אוקטובר-נובמבר). אם שני ההורים היו מתמידי-פריחה, גדול הסיכוי שהוורד יתמיד בפריחתו במספר גלים לאורך הקיץ ולעתים כמעט עד החורף.

שנית, גובה השיחים שונה בין זן לזן. היתרון הוא שניתן לשלב את הוורדים הקשתיים בכל פינה בגן בהתאם לצורך – אם כצמחי רקע לערוגה נמוכה, כגדר חיה, כצמחי מוקד בגן, כמטפסים בינוניים או כצמחי כיסוי. גובה השיחים נע בין 2.5 - 0.25 מ' והוא נגזר מאורך הענפים הקשתיים, זווית פריצתם בבסיס הוורד, עוביים ומידת גמישותם. ככל שזווית הפריצה גדולה יותר והענף ארוך ועבה, השיח יהיה גבוה יותר. כאשר הענפים הקשתיים דקים, גמישים ורכים הם גדלים לרוחב, משתרעים ומכסים את הקרקע סביב, ואז ניתן להשתמש בוורד לכיסוי קרקע. הוורדים המיועדים לכיסוי קרקע הינם רבים ומגוונים וראויים לכתבה נפרדת.

יתרון נוסף וחשוב ביותר של הוורדים הקשתיים הוא קלות האחזקה, מפני שרובם חסינים מאד למחלות ואינם דורשים גיזומים לעידוד הפריחה. להיפך, גיזום עלול לעוות את אופיים הקשתי ויביא לגידול צפוף וסבוך ולהקטנת כמות הפריחה. בגלל אופי הצימוח, המשותף לסוגים רבים ממשפחת הוורדניים (תפוח, אגס, דובדבן ועוד), יווצרו ענפוני הפריחה הקצרים רק על ענף קשתי בן שנה ויותר. גיזומו יקטין וידחה את הופעת הפרחים. זו גם הסיבה לכך שוורד קשתי חדש הנשתל בגן מציג את מלוא ממדיו ופריחתו רק לאחר שלוש שנים ויותר ממועד השתילה. כך שחשוב להכיר את תכונות הזן במדויק לפני שמחליטים על ייעודו בגן.

 להמשך קריאה על ורדים קשתיים -ורדי בר ומוצאם