כתב וצילם: אילן נזריאן - הנדסאי גנים ונוף
חדקונית הדקל האדומה – (שם מדעי: Rhynchophorus ferrugineus)
הינה מזיק פולש שהגיע ממזרח אסיה (אסיה הטרופית) וחדר לישראל בשנת 1999. תחילה הגיעה החדקונית לאזור הבקעה וצפון ים המלח וכעבור כעשור התפשטה צפונה, לאזור נהריה. ב-2014 הגיעה לתל אביב וכרגע נפוצה כמעט בכל חלקי הארץ. לאירופה הגיעה החדקונית בתחילת שנות ה- 2000, ככל הנראה כ"טרמפיסטית" שהסתתרה בעצי דקל שנרכשו ממצרים וממדינות נוספות בצפון אפריקה, שלאורך חופי הים התיכון. נכון להיום חדקונית הדקל נפוצה בכל מדינות אגן הים התיכון והינה המזיק המרכזי לעצי הדקל, שעד להופעתה היו מעצי האזור שלא נזקקו לטיפולי אחזקה משמעותיים.
אורך החדקונית הבוגרת כ-4 ס"מ, צבעה אדום-כתום והיא מצוידת בחדק שהעניק לה את שמה. לאחר ההזדווגות היא חופרת מעט בגזע העץ, בקרבה לעצה הקשה של הדקל, ומטילה את ביציה (כ-200 ביצים ההטלה). צורת הביצים הלבנות אובלית, בגודל של 1-2.5 מ"מ והן בוקעות לאחר כ-3 ימים. הזחלים, שצבעם צהבהב עם ראש חום ולסתות חפירה חזקות, חיים כחודש בגזע העץ ואוכלים את ליבתו. הם מסוגלים לחפור תעלות באורך של מטר לתוך גזע עצי הדקל, ומכאן מחלישים את העץ עד כדאי להמתתו. בשלב הבגרות מתמקמים הזחלים על בסיס ידות הכפות או בשולי הגזע ויוצרים פקעת התגלמות עשויה מסיבי הדקל, לתקופה של כחודש. אורך מחזור החיים של החדקונית הוא כחודשיים וחצי עד שלושה חודשים.
חדקונית הדקל האדומה, בוגרת, תעודת זהות:
החדקונית פוגעת במרבית מיני הדקלים בארץ: תמר מצוי, וושינגטוניה חוטית, דקל רובוליני, דקל סיגרוס, דקל בסמרקיה אך מעדיפה ופוגעת בעיקר בדקל הקנרי. בדקל הקנרי מירב הנזק הינו בכתר העץ בתמר המצוי הפגיעה הינה לאורך כל חלקי העץ.
החיפושיות הבוגרות נפוצות בתעופה (הזכרים ראשונים והנקבות בעקבותיהם) ומה שמנווט את התקדמותן הם אותות כימיים מהעצים. הזכר נמשך לנדיפי ריח העולים מפצעי עצים עקב גיזום, ניתוק חוטרים, אירגוז חוטרים ולריח תפרחת האבקנים של עצי הדקל הזכרים ומכאן המשיכה לעצים זכריים יותר מאשר לנקביים.
כאשר הזכר החלוץ מגיע לעץ הוא משחרר פרומון התלהקות המושך את שני המינים ומתחיל הזיווג והתטולה. נקבות החדקונית חופרות למרכז העץ ומטילות את ביציהן אשר יבקעו ויכרסמו את ליבת העץ עד להשמדתו.
הפצה המשנית נעשית על ידי העברת חומר צמחי נגוע לאזורים חדשים וחוסר טיפול בחומר נגוע כנדרש, המאפשר המשך גידול מחזורי חיים נוספים והתרבות.
ברוב מחזור חייה, החדקונית נסתרת מגורמים ביוטיים וא-ביוטיים ומוגנת מפגיעה מטורפים. היא פעילה (מתעופפת בין עצים) בטמפרטורות שבין 15-40 מעלות צלסיוס. תקופות שיא הפעילות על פי בדיקות מלכודות ובשל תנאי האקלים היא בין מרץ למאי - עונת הלבלוב והתפרחת הזכרית, ובספטמבר עד דצמבר כשהטמפרטורות יורדות ותנאי התעופה נוחים יותר.
החדקונית משנה את תת-האקלים של העץ תוך כדי התפתחות עקב יצירת תסיסה באזורי הפעילות, מה שמגן עליה בתקופות הקרות או החמות ומתקיפת אויבים טבעיים כציפורים ועוד.
אז איך מתגוננים?
בשל הקושי הרב בזיהוי הפגיעה בעץ, בדרך הכלל הזיהוי נעשה רק לאחר שסימני הפגיעה כבר גלויים ואין דרך להציל את העץ. לכן הדרך להגן על עצי הדקל הינה באמצעות טיפולי מנע.
אך בואו נתחיל באיך מזהים פגיעה בעץ בכדי שנוכל לזהות את הסכנה.
חדקונית הדקל על פי רוב מחפשת עצי דקל קנרי או תמר מצוי זכריים ונוכל לזהות אותם מכיוון שהם בעלי תפרחת וללא אשכולות פרי. הפריחה הזכרית נפגעת ממזיקים כגון קרנפית הדקל על בסיס הידות ופשפש התמר הגדול על בסיס הפטוטרת של הפריחה. פגיעות אלו והגיזומים מייצרים ריחות אשר מושכים את החדקונית לעץ.
כשאנו מתקרבים לעץ דקל מומלץ כבר ממרחק להסתכל על כותרת העץ ולבחון מספר דברים :
האם יש אי סימטריה של לולב העץ, האם הלולב נטוי?
האם כפות העלים שמוטות באופן חריג מהרגיל?
האם העץ זכרי או נקבי ? האם יש לו אשכולות פרי תלויים או רק סנסנים יבשים בין הכפות?
האם יש נפילה חריגה של כפות או בסיסי הכפות? האם ניתן לראות פקעות בבסיסי הכפות שנפלו?
כשאנו מתקרבים לעץ, יש צורך לבחון את גזע העץ לסימני נבירה או סימני נזילה של מוהל העץ.
אם אחד הסימנים הללו מתקיימים, יש צורך לטפל בהקדם ולנסות להציל את העץ ואם הפגיעה קשה - למנוע את קריסתו.
- אי סימטריה של לולב העץ: האם הלולב נטוי?
- האם כפות העלים שמוטות באופן חריג מהרגיל ?
- האם העץ זכרי או נקבי ? האם יש לו אשכולות פרי תלויים או רק סנסנים יבשים בין הכפות ?
- יש צורך לבחון את גזע העץ לסימני נבירה בגזע העץ (בעיקר תמר מצוי)
- נפילה חריגה של כפות או בסיסי כפות? האם ניתן לראות פקעות בבסיסי הכפות שנפלו ?
הסכנה מקריסת עץ תמר מצוי עלולה להיות ניכרת עקב גודלו. על כן יש לשים לב לעצים אלו ולדאוג לטפל בהם באופן עקבי ומתמשך כנגד פגיעה מהחדקונית. התמר המצוי נפגע מתחת לכותרתו ונוטה להפיל את כל ראש הכותרת ארצה בטווח זמן קצר, לא כפי שקורה בדקל הקנרי שם יש קריסה הדרגתית ואיטית.
המלצות טיפול
נכון להיום יש אישור לטיפול אך ורק בהגמעה לקודקודי העצים וריסוס הכותרות על ידי מספר מועט של חומרים שיש להם רישוי. יש לבדוק שיש רישוי על תווית חומר ההדברה ולהשתמש בהתאם להנחיות של משרד החקלאות אשר מתעדכנות באתר המשרד מדי חודשים מספר.
לטיפול בדקל קנרי ותמר מצוי : התכשיר "טוטם" קיבל רישוי להדברת החדקונית במינון 0.2 סמ"ק ל-10-15 ליטר מים לעץ, מדי חודשיים-שלושה. יש לרסס סביב הכותרת והחוטרים עד נגירה, יש להגיע להרטבה מלאה.
לטיפול בדקל קנרי בלבד: "איפון" – תכשיר קוטל זחלים שמומלץ לרססו בריכוז של 0.2 אחוז ב-25 ליטר מים לקדקוד העץ. מטפלים פעמיים בשנה.
"קרטה מקס" - מומלץ לרססו בריכוז של 0.3 אחוז בשילוב "קוהינור" 0.2 אחוז (קוטל זחלים) ב-20 ליטר מים לעץ. יש לרסס סביב הכותרת עד נגירה ולהגיע להרטבה מלאה. מטפלים פעמיים בשנה."סימבוש" 0.3 אחוז (קוטל חיפושיות בוגרות) בשילוב "קוהינור" 0.2 אחוז ( קוטל זחלים) בנפח תרסיס של 15 ליטר מים לקדקוד של עץ. יש לרסס סביב הכותרת עד נגירה ולהגיע להרטבה מלאה.
יש רישוי גם לטיפול ב"פרוקליים 19" בשילוב "חידקון" לעצי הדקל הקנרי, אך נמצא כי לעצים שטופלו לאורך זמן בטיפולי גזע בלחץ מעל לבאר 1 נגרמו כיבים בעצת העץ והנזק בלתי הפיך ולכן בימים אלו החלו בתהליך של שלילת הרישוי.
תמונה 14,15: כיבים שנגרמו בעצי דקל עקב הזרקות לחץ לגזע בפרוקליים 19. מימין דקל קנרי שטופל בהזרקה לגזע בלחץ של 7 באר. משמאל דקל קנרי שטופל באמצעות חידקון בלחץ של 1 באר.
מה צפוי בעתיד?
בימים אלו מתבצעים ניסויים נרחבים למציאת חומרים נוספים ודרכי יישום נוספות כנגד חדקונית הדקל. בחוות עדן מבצעים ניסויים במגוון נוסף של חומרי הדברה לצורכי רישוי. בעיריית תל אביב-יפו מתנהל בימים אלו ניסוי נרחב לטיפול באמצעות הזרקה לגזע (אינדוטרפיה) דרך דיבלים, לצורך טיפולים חוזרים לעץ. במהלך ניסוי זה נבחנים מספר חומרים על בסיס ידע מצטבר ממדינות אירופה, כולל חומרים לטיפול בתמר המצוי שלא יזיקו לפירות.
*מנהל מחקר לטיפול כנגד חדקונית הדקל באינדוטרפיה בעצי הדקל
אזהרה: האמור בכתבה זו הינו דעה מקצועית עקרונית של הכותב. השימוש בחומרי הדברה עלול להיות כרוך בסיכונים ומחייב קבלת יעוץ מקצועי פרטני מגורם מוסמך.
להמשך קריאה על הדברת מזיקים נוספים