מרוות הבר הארץ-ישראליות מחברות את הגינות התרבותיות לסביבה הטבעית וגם מסייעות לגינון חסכוני במים ולאימוץ עקרונות גינון בר-קיימא. בכתבה זו נסקור תשעה מינים מקומיים, שיש איתם ניסיון גנני מוצלח של ממש
מאת: אורי פרגמן-ספיר, המנהל המדעי של הגן הבוטני, גבעת רם*
המרוות מהוות אלמנט בולט בסביבה הטבעית שלנו כמו גם בסביבה הגננית בארץ ובעולם. בארץ רוב המרוות מלבלבות בטבע בחורף והן נפוצות בכל חבלי הארץ. אל הגינון העולמי חדרה המרווה בעקבות התגברות השימוש ברב-שנתיים עשבוניים והדגש הכללי שהושם במחצית השנייה של המאה הקודמת על גינון טבעי יותר ו"מתוקתק" פחות.
המרווה שייכת למשפחת השפתניים אך בניגוד לשאר בני המשפחה למרווה יש סימן היכר בולט – לפרח יש רק שני אבקנים ולא ארבעה. הסימנים הבולטים האחרים של המרווה הם עלים נגדיים – לעיתים ריחניים, פרחים הערוכים בקומות על הגבעול ופרח צינורי דו-שפתני העטוף בבסיס בגביע דו-שפתני. בסוג מרווה יש כמעט 1000 מינים ורובם הם מינים שמוצאם באמריקה. 23 מרוות הבר של ישראל משתייכות לקבוצה השנייה בגודלה של המרוות בעולם שמיניה נפוצים ממרכז אסיה ועד לאגן הים התיכון.
מרוות הבר שלנו מחברות את הגינות התרבותיות לסביבה הטבעית וגם מסייעות לגינון חסכוני במים ולאימוץ עקרונות גינון בר-קיימא. בגן הבוטני בגבעת רם ובמקומות נוספים בארץ מגדלים את מרוות הבר המקומיות מזה שנים ונצבר ידע רב על תנאי הגידול שלהן, כמו גם על שיטות הריבוי המומלצות עבורן. מיזם הגינון של כביש 6 וכבישים נוספים פיתח והדגים עוד יותר את השימוש במרוות בסביבה גננית ללא השקיה. ניסיון גנני מוצלח של ממש יש לנו רק על 9 מינים מקומיים ובהם אתמקד בכתבה זו. במינים נוספים קיים פוטנציאל לעתיד, אולם יש לנסותם בתנאי גינון ולצבור ידע כדי להצליח לגדלם וליהנות מיופיים.
הכללות חשובות על מרוות הבר שלנו:
- רובן ככולן רב-שנתיות.
- מרביתן נעלמות בקיץ או בעלות עלווה לא מרשימה בקיץ.
- חסכניות במים.
- כולן מתאימות לגינה שטופת שמש בקרקע מנוקזת.
- כולן מתאימות לגידול מהחבל הים-תיכוני ועד תחילת המדבר, כלומר מהצפון ועד לקו באר שבע.
- רובן אינן חובבות השקיית קיץ וחלקן אף יירקבו בערוגה מושקית כל השנה.
- הפריחה של רובן אינה ארוכה, שבועיים עד חודש, לכן מתאים לשתול אותן ביחד עם מרוות אחרות או עם רב-שנתיים אחרים הפורחים בעונות שונות וכך לקבל רצף פריחה ארוך.
- מרביתן מתחילות לפרוח רק בשנה השנייה לאחר הזריעה ובתנאים מתאימים הן משגשגות שנים ארוכות.
מרווה ריחנית
מרווה שיחית המפתחת גזעים של ממש ומעולה לשיקום נופי בשל גודלה. העלים ארומטיים מאוד, ודי ללטף עלה כדי ליהנות מהריח. בעלים ניתן להשתמש לחליטה, אולם היא מרה. הפריחה בצבע לבן-קרם באביב, כשבשיאה כל השיח מלבין מפרחים. בקיץ מצטמצמת ואינה מרשימה.
מרווה משולשת
'אחותה' המקומית של מרווה רפואית, אולם בניגוד לרפואית, היא תירקב בהשקיית קיץ. מרוות משולשת היא בן-שיח עם גזע ועלים ריחניים ורפואיים - בעלי חומרים מחטאים, גם מהם ניתן להכין חליטה בריאה ומרה. הפריחה ורדרדה באביב המאוחר (אפריל-מאי). מתאימה לשמש מלאה אך גם להצללה חלקית.
מרוות ירושלים
צמח עשבוני רב-שנתי שנעלם לגמרי בקיץ. בחורף מלבלבת שושנת עלים מרשימה (במטבח הערבי המקומי משמשים העלים למילוי), שממנה עולה באביב תפרחת דמויית חנוכייה עם פרחים יפהפיים. שיא הפריחה בחודש מרץ ברוב הארץ ועד אפריל בגליל העליון. בזן הטיפוסי של הרי יהודה ושומרון הפרחים ארגמניים כהים ובזן ירוק-גביע של הגליל הפרחים ורודים בהירים יותר. מרוות ירושלים משגשגת גם בהצללה חלקית כמו בשולי חורשה או בין שיחים.
מרוות יהודה
עוד מרווה עשבונית שנעלמת כמעט לגמרי בקיץ. הפריחה בסוף האביב באפריל באזורים נמוכים ועד תחילת מאי באזורי ההר. הפרחים צפופים, נוטים מעט כלפי מטה ומכסים את הצמח בשיא הפריחה. מרוות יהודה מתאימה לשתילה ביחד עם מרוות ירושלים - כשהירושלמית תסיים היא תחליף אותה בפריחתה.
מרווה כחולה
מרווה עשבונית רב-שנתית שנעלמת לחלוטין בקיץ. צמח נדיר של אזורי ההר בארץ. בחורף מתפתחים עלי שושנת גדולים ושעירים ובאביב מיתמר לו גבעול גבוה (80-60 ס"מ) ועליו פרחי תכלת גדולים ויפים במיוחד. רבים טוענים שזו מרוות הבר היפה ביותר בארץ. היא משגשגת באזור שטוף שמש למרות שבטבע ניתן לראותה לעיתים גם בשולי חורש.
מרווה דגולה
מרוות הבר היחידה שהיא חד-שנתית. בראש התפרחת יש לה דגל המורכב מעלים סגולים ומכאן שמה. דגל זה הוא שמקנה לה את יופייה והוא יקדים את הפריחה וגם ישרוד אחריה למשך עד חודשיים. לאחר הפריחה הזרעים (פרודות) יישמרו בגביעים יבשים שייצמדו לגבעול, ויקלו על הגנן לאסוף את הזרעים שלה, שאינם מופצים עד לעונת הגשמים. היא מתאימה לזריעה או שתילה צפופה בערוגה שטופת שמש.
מרוות מכלוא רחבת-גביע
את המרווה הזו גילינו בהרי יהודה והיא מכלוא בין מרווה רחבת-גביע ומרווה משולשת. שמחנו לגלות בגן הבוטני שהיא מסתפקת בהשקיה מועטה בקיץ ויוצרת כיסוי קרקע ירוק וצפוף. העלים משמשים לחליטה. באביב מופיעה פריחה ורודה יפה ולאחר הפריחה גביעי הפרחים גדלים מאוד ויוצרים מופע ירוק מעניין. כבר היום יש לנו ניסיון טוב עם הצמח בגן הבוטני, בעמק הצבאים, בגן לאומי קסטל ובגינות של אתר הר הטייסים.
מרווה מנוצה
מרווה עשבונית רב-שנתית שפורחת בעיקר באפריל, נעלמת בקיץ, אולם בניגוד לרוב המרוות האחרות תמשיך להיות ירוקה בקיץ ואף לפרוח עם השקיה. למרות שחווינו התמוטטות צמחים ללא סיבה מובנת, אנחנו לא מוותרים על השימוש בה, שכן יש לה עלים מנוצים ופרחים ורודים יפים במיוחד.
.jpg)
מרווה מרושתת
צמח נדיר ובסכנת הכחדה בטבע בארץ ומצד שני זכה לפופולריות כגידול חקלאי מסחרי לצורך הפקת אומגה 3. אף כי באירופה הצמח מוכר בגינות, אצלנו הוא מוכר פחות. הזרעים נובטים בקלות. לצמח שושנת עלים מרשימה בחורף ותפרחת בצורת מנורה הפורחת באביב המאוחר עד לתחילת הקיץ, בחודש מאי באזורים הנמוכים ועד ליוני בכל חבלי ההר. הצמח יוצר ספיח מבורך וצמחים צעירים מתפתחים בשולי הצמחים הוותיקים שגוועים לאחר שנתיים-שלוש.
נזכיר עוד כמה מיני מרוות בר פוטנציאליים שרכשנו רק ניסיון חלקי איתם ואנו ממליצים להמשיך ולנסותם בעתיד:
מרווה סורית – צמח של קרקעות עמק עמוקות, שיתרונו ביצירת משטחים גדולים בטבע עם פריחה לבנה עדינה.
מרוות הפטל – צמח של החרמון עם עלים תלתניים המזכירים את עלי הפטל ופריחה ורודה-סגולה יפה. גם מין זה יוצר משטחים אך מתאים רק לאזורי ההר.
מרווה צמירה – צמח של מישור החוף החולי והמדבר, מצטיין בפריחה סגולה יפהפייה, אולם פריחה זו קצרה והצמח נרקב בהשקיית קיץ.
מרוות המדבר – צמח רב-שנתי של המדבר הקיצוני, עלווה מאפירה ופריחה עדינה סגולה אך קצרה.
מרווה מלבינה – צמח עשבוני עם שושנת עלים ותפרחת מנורה יפה לבנה, מתאים לאזורים יובשניים.
מרווה ארץ-ישראלית – צמח עשבוני עם תפרחת מנורה יפה. יתרונו – פורח לעומק הקיץ עד ליולי-אוגוסט.
מרוות איג – צמח עשבוני רב-שנתי המזכיר את מרוות ירושלים, קל לגידול, נמצא בסכנת הכחדה.
ויש גם אחת שלא מומלצת - מרווה מצויה - צמח רב-שנתי עם פריחה לא מרשימה המייצר הרבה זרעים ומשתלט על שטחים בגינות באזור ההר, לכן הימנעו ממנה.
אנו תקווה שכתבה זו תעלה את המודעות לשימוש בצמחי בר בגינון הנוי. איננו חושבים שיש להשתמש רק בצמחי בר בגינות, אולם ברור שיש לשלבם במקומות המתאימים. בהקשר זה התפתח בגן הבוטני מיזם 'מחזירים את הטבע לגינות' לזכרה של הגב' נחמה ריבלין, שבו אנו מפיצים זרעים של יותר מ-40 צמחי בר, ביניהם גם כמה מרוות. את הזרעים ניתן לרכוש באתר הגן הבוטני ובמשתלות נבחרות.
• תודה לנורית חרמון על ההגהה ועל התיקונים החשובים
*הגן הבוטני גבעת רם
להמשך קריאה על מרוות מיובאות