עין קשתות - עבר, הווה והנוף שביניהם
אדריכל נוף עופר מור*
התחלה, 2011: כבר ממבט ראשון היה ברור כי זה אחד המקומות היפים בהם התבקשנו לתכנן, וגם מהמאתגרים שבהם.
על שפת מצוק בדרום רמת הגולן, במקום בו המדרונות מתחילים את גלישתם לכנרת, נגלו לעינינו שרידים ארכיאולוגים מרשימים, נוף מרהיב ומים זורמים. שרידיו של כפר יהודי קדום המספרים על חיים יהודיים שהתקיימו כאן לפני כ-1500 שנה. בלב הכפר שרידי בית כנסת, מהמפוארים והחשובים מתקופתו שהתגלו בארץ, שקירותיו התמוטטו כתוצאה מרעידת אדמה. בשולי הכפר נובע מעיין ובו מבנה מרשים בעל שלוש קשתות שהעניק לכפר את שמו הערבי, אום אל-קנטיר (אם הקשתות).
מטרתה העיקרית של התוכנית היתה טיפוח, המחשה וחשיפת השרידים ההיסטוריים הייחודיים. אולם לאור איכויותיו הנופיות, ברור היה כי יש לשים דגש מיוחד על שימור וטיפוח ההיבטים הנופיים: הנוף הקרוב והרחוק, סלעי הבזלת המרשימים, המראה ה"טבעי" של המקום. ברור היה גם כי פה טמון האתגר - פיתוח האתר באופן המאפשר לכמות גדולה מאוד של מבקרים ליהנות ממנו, העשרת חווית הביקור, וכל זאת תוך שימור ייחודו הנופי.
תכנית האתר
כניסה לאתר: אזור החניה ממוקם בראש מצוק שעשרות מטרים מתחתיו נמצאים שרידי הכפר. מהחניה, מוביל שביל אל מבנה המבקרים, שמיקומו היווה אתגר תכנוני משמעותי: כיצד למקם מבנה לא קטן, מבלי לפגוע בנוף הנשקף מראש המצוק?
בעבודה משותפת עם אדריכלי המבנה, הוחלט למקם אותו בראש המצוק, באופן שיהיה קבור, כך שלא יבלוט מעל לקו המצוק. כך לא ייפגע המבט המרשים הנגלה לעיני המגיעים מהחניה אל המבנה וראש המצוק.
בכדי לרדת אל הכניסה למבנה, היה צורך בשביל גישה המתחפר בקרקע. בתכנון שביל הגישה, ראינו לנגד עינינו את נחלי הגולן, אשר תחילתם בקו רך ומתפתל במישור, וככל שהם קרבים אל קו המצוק הם מתחפרים בקרקע ודפנותיהם נעשות מצוקיות, עד לנקודה בה נפתח הערוץ בדרמטיות אל הנוף של עמק החולה והכנרת. כך תוכנן מהלך המדרגות - תחילתו בקו רך המלווה במדרון מתון, וסופו תחום בקירות בזלת.
.jpg)
הגעה למבנה המבקרים, צילם : עופר בלנק
הכפר: לאורך השבילים תוכננו רחבות מנוחה והסבר, בהן מוצגים בפני המבקר תכנים שונים הקשורים באתר וסביבתו: המרחב היהודי בגליל ובגולן, חיי הכפר, הפרויקט הסורי להטיית מקורות הירדן. כך נפרשת בפני המבקר יריעה רחבה המחברת בין העבר, ההווה והנוף שביניהם.
רחבת תצפית והסבר
המעיין: בהגיעו למעיין פוגש המבקר את בית המעיין, ששתיים משלוש הקשתות ההיסטוריות שלו שוקמו ושוחזרו. אף שבית המעיין מרשים בפני עצמו, החלטנו להשתמש במים כמוקד עניין נוסף וככלי לוויסות תנועת המבקרים באתר. לצורך זה תוכננה מערכת בריכות שכשוך ותעלות, וסביבן רחבות שהייה. הבריכות מוקמו כך שהן מרוחקות ונמוכות מבית המעיין, בכדי ליצור הפרדה פיזית וויזואלית בין האלמנטים הארכיאולוגים לפיתוח החדש, ושולבו בטופוגרפיה ובעצים הקיימים. אזור הבריכות מאפשר שהייה של מספר קבוצות מבקרים, לפני שימשיכו את דרכן לכיוון בית הכנסת.
מבריכות השכשוך, נשפכים המים אל השטח הפתוח, כך שבית הגידול הטבעי ממשיך להתקיים.
המעיין, צילם: עופר בלנק
בית הכנסת: הביקור בבית הכנסת מהווה מוקד עניין מרכזי. סיפור רעידת האדמה שהביאה לחורבנו, תהליך שיקומו הייחודי ומראהו כיום מרשימים ביותר.
בהיקף המבנה תוכננה מערכת שבילים ורחבות מנוחה והסבר. מסביבו התגלו שרידים מתקופות שונות, כולל שרידי המפולת שנגרמה ברעידת האדמה. בכדי לשמרם ולאפשר חשיפתם לקהל, תוכננו השבילים והרחבות בסמוך למבנה כשבילים צפים, הממוקמים מעל השרידים הארכיאולוגים.
שבילים צפים בהיקף בית הכנסת
בפיתוח האתר נעשה שימוש בחומרים המשתלבים באופיו של המקום - בזלת, בטון משולב באגרגטים חשופים, עץ ומתכת. האתר תוכנן גם לפעילות לילית, לכן נדרשו גופי תאורה רבים המלווים את מערך השבילים. גופי התאורה תוכננו כך שהם שקועים בסלעי הבזלת המלווים את השבילים, וכמעט ואינם נראים. תכנון הצמחיה כלל בעיקר עצי צל לאורך השבילים והרחבות, מתוך רצון לתת לצומח הטבעי להתפתח.
2021: כיום, לשמחתנו הרבה, מהווה האתר מקור משיכה לקהלים מגוונים.
נערכים בו טקסי בר\בת מצווה, חופות ומפגשים קבוצתיים שונים. כך נוצר נדבך פעילות נוסף במקום, וסוגר מעגל עם החיים היהודיים שהתקיימו בו לפני 1500 שנה.
מזמין הפרויקט: מ.אזורית גולן
אדריכלות נוף: גרינשטיין הר-גיל
מנהל הפרויקט: אבי שרון, מ.אזורית גולן
שחזור בית הכנסת: יהושוע דריי ואילנה גונן
אדריכלות המבנה: רז אדריכלים
*פורסם בביטאון של איגוד אדריכלי נוף, גיליון מס' 81