במידה ויש לכם שטח מוצף שמש בגודל סביר, גם בממד הגובה, סוכת הגפן שלכם כבר בהישג יד. עקבו אחר ההוראות שבכתבה ובעוד 2-3 קיצים תוכלו לשבת גם אתם איש איש תחת גפנו ולזלול ענבים
כתב וצילם: אסף בשן*
כדאי לשתול מספר זנים אשר נותנים פריסה של הפרי לכל אורך הקיץ. נוטעים זן אחד ליד כל עמוד של הסוכה, ומקצים לו חלק קבוע בסוכה!
בארץ ובעולם ישנם מאות זני גפן, להם אנו קוראים "זני מורשת". זנים אלו הם בעלי חרצן, ולרובם יש יכולת טיפוס מרשימה ויכולת הנבה מדהימה.
"וישבו איש איש תחת גפנו ותחת תאנתו"... הפסוק המקסים הזה ממחיש בצורה כל כך פשוטה את מה שכולנו רוצים כאשר אנו מקימים גינה. פינה קטנה משלנו. ואם אפשר גם שתהיה יפה. ואם אפשר גם שתהיה רחוצה בירוק כזה שממלא את הראש בשמחה. ואם אפשר גם קצת צל, ואולי כמה פירות...
אין הרבה צמחים שיודעים למלא את הפונקציה הזו באקלים הישראלי טוב יותר מ"גפן היין" vitis vinifera, שעושה זאת כבר 5,000 שנים, לפחות לפי ההיסטוריונים.
נתחיל מהעובדות:
"גפן היין", או בשמה האחר גפן אירופית, היא אחת מתוך 59 מיני גפן בעולם. רוב המינים האחרים נמצאים ביבשת צפון אמריקה. המין "גפן היין" מאופיין ביכולת טיפוס מרשימה, לעתים עד גובה 20 מטר. כאשר הצמח מגיע לאור השמש נעצר הצימוח שלו לגובה, והוא נושא פרחים דו מיניים שהופכים לאשכולות של גרגרים (ענבות) מתוקים שבכל אחד מהם ישנם 1-3 זרעים. לגפן היין יכולת התעצות מרשימה – אך יחד עם זאת היא איננה מפתחת גזע של ממש אשר תומך בעצמו, ולכן היא יותר "מטפס מעוצה" מאשר "עץ".
רובנו לא נוכל לספק לגפן את בית הגידול הטבעי שלה. רובנו גם לא נרצה בגינה מטפס שרואים רק את הגזע שלו והפירות והעלים שלו נמצאים בגובה 10 מטר מעל צמרות העצים. בכדי ללמוד כיצד להשתמש בגפן באופן נכון בגן, כדאי להתייעץ רגע עם "אבות אבותינו".
השיטה הראשונה לגידול גפן היתה ככל הנראה "גפן סורחת שפלת קומה". בשיטה זו שותלים את הגפן בשטח פתוח, כך שאין לה יכולת לטפס. באופן זה, כעבור 1-3 שנים הגפן מתחילה לפרוח ולשאת פרי. במידה ולא גוזמים אותה היא יכולה להשתרך לצדדים ולאפשר יבול נוסף וגישה נוחה יותר לפרי. הפרי בשיטה זו הוא מתוק מאוד עקב מיעוט הפרי והקרבה לחום האדמה, אך חשוף מאוד למזיקים ולפגיעות, והיבול ככלל הוא נמוך.
ניתן לשתול את הגפן בסמוך לגל אבנים (למשל ה"תולילאת אל ענב" מאבני הצור של הנגב) או לקורת עץ. גם לשיטה זו יש שם עברי – "גפן רוגלית". בשיטת גידול זו יש לגזום את הגפן חזק מאוד בכל שנה, אחרת משקלה פשוט יכריע אותה אל הארץ. צורתה כשל עץ נמוך, ומספר האשכולות מוגבל לכמה עשרות בודדות לגפן אחת. במידה וישנם עצים נוספים בגינה שמצלים על הגפן, לא מומלץ לגדל בשיטה זו. במידה ומגדלים גפנים לצורך יין, שיטה זו היא טובה בהיעדר אפשרויות הדליה אחרות, מכיוון שיש אור שמש רב לכל אשכול ואחוז הסוכר גבוה.
השיטה המתקדמת יותר הינה "גפן "אדרת". אותה הגפן, רק בהדליה על גבי עץ, סוכת קנים או על כל קונסטרוקציה שתראו לנכון. בשיטה זו משקיעים מספר שנים בלאפשר לגפן לטפס על הסוכה ולפרוש את הבדים באופן שווה לאורך ולרוחב. לאחר מכן כל הזמורות מקבלות את אותה כמות השמש בדיוק, וגפן אחת יכולה להניב מאות אשכולות בקלות.
מהם הדגשים לבניית סוכת גפנים?
1. מדובר על קונסטרוקציה, ולכן עליה להיות חזקה. כאשר הגפן בוגרת, הסוכה תצטרך לעמוד בעומס של עשרות רבות של קילוגרמים, ואף יותר.
2. המטרה העיקרית היא פריסת הגפן לאור השמש. אין טעם לבנות סוכה באזור מוצל, ואין טעם להדלות גפן מתחת לרשת צל או פרגולה מקורה. הגפן צריכה להיות חשופה לשמש מלאה. במידה ואינכם יכולים או מעוניינים להקים סוכה, מומלץ להשתמש לשם כך בגדר דרומית או מזרחית. חשוב לזכור שלא מדובר בצמח מצטיין ביכולת הסתרה לאורך זמן.
3. רצוי להשתמש בזנים שלהם יכולת טיפוס חזקה במיוחד. זנים רבים מזני היין או מזני המאכל החדשים, "מצטיינים" דווקא בצימוח חלש יותר, כמות פרי קטנה יותר שאין צורך לדלל אותה, או זמורות עדינות יותר. לצורך הסוכה נרצה זנים שמפתחים בדים מעוצים במהירות, ושניתן לגזום אותם חזק כל שנה ועדיין לקבל כיסוי מלא של הסוכה בקיץ.
4. שטח הפנים של הסוכה צריך להיות ברווחים שאינם גדולים מחצי מטר, אחרת לגפן לא יהיה במה להיאחז ו"אפקט הסוכה" לא יעבוד.
5. תחזוקת הגפן העיקרית היא בפעולות הגיזום והבציר. על כן רצוי לקבוע את הסוכה בגובה נגיש, עדיף כזה שאינו מצריך סולם. רצוי לאפשר מרווח מספק על מנת לגשת לגובה הזמורות בקלות (למשל לא להשתמש ברשת בניין).
6. לא לשכוח שסוכת הגפן היא נשירה, זאת אומרת שבחורף מתאפשרת כניסת שמש.
7. והכי חשוב, רצוי לבחור זן שמבשיל בתקופה שאנו נמצאים בבית, ולגדל אותו באופן שלא יניב יותר פרי מהדרוש לנו, אחרת יהפוך ל"מפגע תברואתי" . כיום נהוג לשתול מספר זנים אשר נותנים פריסה של הפרי לכל אורך הקיץ. נוטעים זן אחד ליד כל עמוד של הסוכה, ומקצים לו חלק קבוע בסוכה.
בחירת הזנים
כדאי לדעת - התרגלנו לצרוך זנים מסוימים ללא חרצן מהסופרמרקט. זנים טעימים ופציחים אלו עוברים טיפולים אגרוטכניים רבים על מנת להגיע לרמה בה אנו קונים אותם. הם לא בהכרח מתאימים לגידול ביתי ולמיומנויות המגדל הביתי.
בארץ ובעולם ישנם מאות זני גפן, להם אנו קוראים "זני מורשת". זנים אלו הם זנים בעלי חרצן (זרע), אשר מרבים אותם מייחור בלבד. לזני המאכל שביניהם יש לרוב יכולת טיפוס מרשימה ויכולת הנבה מדהימה.
כמה דוגמאות לזנים כאלו בישראל: חברוני, חלוואני, זני, דבוקי, וגם פחות מוכרים כבלוטי, תופאחי, דורובלי ועוד.
אז במידה ויש לכם שמש טובה ושטח פנוי בממד הגובה, סוכת הגפן שלכם כבר בהישג יד, ואולי עוד 2-3 קיצים תוכלו לשבת גם אתם "איש איש תחת גפנו" ולזלול ענבים.
גפן בגינה – מפגע או ברכה?
אנחנו נשאלים רבות לגבי התמודדות עם מזיקים ומחלות בגפן בגן הפרטי. זהו נושא לספר שלם, ובכל זאת מספר "טיפים" ובלי מילה אחת על ריסוסים.
אזורים ממוזגים נוחים יותר לגידול גפן מאשר אזורים לחים.
רצוי לשתול שתילים צעירים וחיוניים, ולא כאלו שהספיקו להתעייף ולהיחלש במשתלה... גפן לא "אוהבת" להיות הרבה במשתלה.
כפי שאמרנו הגפן אוהבת ויודעת לטפס. ככל שנדאג להוליך אותה בעזרת הדליה למקומות הנכונים, רצוי כאלו עם שמש מלאה, כך היא תשקיע פחות בענפים צדדים חלשים, אשר נוטים להיפגע ראשונים ממחלות כגון כשותית וקימחון הגפן.
מנת קומפוסט אחת לשנה, ובקרקעות מסוימות גם תוספת דשן, הכרחיים לקבלת צימוח חיוני וחזק. במצב זה פגיעת מחלות ומזיקים תתבצע בעלים הוותיקים ויהיה ניתן להתמודד עימה בקלות.
גיזום שנתי בסוף החורף רגע לפני הלבלוב – הכרחי וחיוני. לכל זן ישנה מידת הפוריות שלו – ככל שהזן פורה יותר, כך ניתן לגזום אותו חזק יותר. בנוסף מדללים זמורות ותיקות וצפופות.
בתנאים טובים ובשמש מלאה, הגפן מייצרת המון זמורות, והמון אשכולות פריחה (סמדר). רובנו נסתפק גם בחצי מהענפים וברבע מהאשכולות. ניתן ורצוי לדלל זמורות ירוקות באביב, להוריד "זנב" ו"נטף" מאשכולות הפריחה, על מנת לקבל אשכולות של גרגרים גדולים וחזקים אשר נפגעים פחות ממחלות ומזיקים.
לקראת הבשלת האשכולות ניתן לדלל שוב זמורות ועלים, בייחוד כאלו שמסתירים את הפרי ומונעים ממנו שמש, מייצרים מיקרו-אקלים לח ומזמינים מזיקים לחגוג.
ולסיום – גם אם עשיתם את כל זה, אשכול ענבים בשל קורא לציפורים, לעש האשכול, לצרעות ולעוד חברים...
פרישת רשת צל פשוטה על הגפן, כשבועיים לפני הבשלה, תמנע מציפורים גישה לפרי. שיטה יותר אסתטית, אשר תמנע גם פגיעות עש, היא כיוס האשכולות בשקית אורגנזה קנויה או תפורה מרשת 17 מש, גדולה ככל הניתן מבלי שתיגע באשכול.
אם מגיעות צרעות - כנראה שהתלהבתם יותר מדי מלראות את הפרי על העץ ולא בצרתם בזמן.
ותזכרו – אנחנו לא בסופרמרקט. ברוב המקרים גם כשיש פגיעה בפרי, נפגע רבע או חצי מהאשכול לכל היותר... קצת עבודת מיון ועדיין תיהנו משפע של ענבים!
*אסף בשן, אגרונים, שלף מעבדה חקלאית
להמשך קריאה על גידול פירות יער במרבית אזורי הארץ וגם בגינה הפרטית