כתבו: חמדה דרבקין, קובי פלומבו
צילם: צבי הלברכט
בשנת 1959, בעודו מהלך ביער הגשם הטסמני, התבונן ביל מוליסון בחיות הכיס, כולו התפעמות. לימים יספר, כי היה זה רגע מכונן ומלא השראה, שבו עמד נדהם לנוכח שפע הקשרים ויחסי הגומלין הקיימים במערכת האקולוגית.
יותר מעשור אחר כך, באמצע שנות ה-70, טבע מוליסון יחד עם תלמידו דייוויד הולמגרן, את המונח "פרמקלצ'ר" permaculture, המהווה חיבור של המילים: permanent + agriculture - חקלאות בת-קיימא אך גם permanent culture - תרבות בת-קיימא. אמנם במקור התייחס המושג לחקלאות בת-קיימא, אך בהמשך התגבשה ההבנה שהמשמעות רחבה הרבה יותר וכוללת את כל האספקטים החברתיים וההומניים של האדם והסביבה, אשר מהווים חלק בלתי נפרד ממערכת מקיימת.
פרמקלצ'ר מבוסס על שלוש אתיקות: דאגה לאדמה, דאגה לאדם וחלוקה הוגנת של משאבים. אנו ננקוט בגישה המכלילה, ונגדירו כתהליך תכנון יצירתי, המבוסס על חשיבה רב מערכתית, המנחה לחקות את התבניות והיחסים שיש בטבע וליישמם בכל ההיבטים של החיים האנושיים, ובכלל זה חקלאות, בנייה אקולוגית, חינוך וכלכלה.
12 עקרונות הפרמקלצ'ר כפי שניסחם דייויד הולמגרן, כוללים: התבוננות ופעולה הדדית, קליטה ואחסון של אנרגיה, השגת תנובה, ויסות עצמי וקבלת משוב, שימוש במשאבים מתחדשים, אפס פסולת, תכנון מתבניות לפרטים, לשלב ולא לבודד, שימוש בפתרונות קטנים ואיטיים, שימוש במגוון, קצוות ושוליים ותגובה יצירתית לשינוי.
פרמקלצ'ר וגינות קהילה
על פי פרמקלצ'ר, גינת קהילה מתנהלת מתוך התחשבות ויחסי גומלין עם הסביבה. היא אמנם מעשה ידי אדם, אך היא שואבת השראה מעקרונות הקיימים בטבע, כגון גידולים בגילדות (קבוצות צמחים שיוצרים סינרגטיקה), קומפוסטציה, טיפוח האדמה, הגדלת המגוון הביולוגי והאנושי ובניית חוסן קהילתי. פרמקלצ'ר כפילוסופיה וכשיטת תכנון מיושמת בגינות קהילה בארץ ובעולם, ומעניקה כלים פשוטים שניתן להחילם בתכנון ותפעול הגינה. להלן כמה מהם.
סוף מעשה במחשבה תחילה
בבואנו לתכנן גינה חדשה אנחנו אמורים לקבל החלטות רבות, כמו למשל: היכן למקם את הערוגות, איזו צורה תהיה להן, אילו רכיבים יהיו בגינה, מה לגדל, כיצד לחלק את האזורים בגינה ומה מקצים לכל אזור. לפי פרמקלצ'ר את התהליך הזה מתחילים בהתבוננות ואיסוף מידע. בוחנים מה כבר יש בגינה ומסביב לה, כגון אזורי שמש וצל, כיווני רוח, מקורות מים, כיוון המדרון, תנועת אנשים באזור, הקהילה מסביב לגינה וכל דבר אחר העשוי להיות רלוונטי. ראויות לתשומת לב מיוחדת הן תבניות שחוזרות ונשנות תוך התבוננות, שאותן רצוי להטמיע בגינה, במקום לנסות להילחם בהן ולהכחידן.
בניגוד לחקלאות מונוקולטורה שלעתים רבות הולכת נגד הטבע ומנסה להכניעו, פרמקלצ'ר כחקלאות פוליקולטורה הולכת עם הטבע ומנסה להשתלב בתוכו ולחקותו. שיטה זו ישימה גם בגינה קיימת. כאשר מעוניינים להעשיר אותה ברכיב נוסף כמו מנבטה, קומפוסטר, מטבחון בנוי אדמה או כל רכיב אחר, תהליך ההתבוננות בגינה - כמערכת שלמה מצד אחד, אך פתוחה ומשולבת במערכות אחרות - הוא חיוני.
.jpg)
מיקום רכיבים
לאחר ההתבוננות ואיסוף המידע, מגיע שלב הניתוח, התכנון וקבלת ההחלטות. אילו רכיבים לבחור והיכן למקם אותם. באיזה אזור בגינה נקים את ערוגת הירק, ואיפה הכי מתאים למקם עצי פרי וצמחי תבלין. כמה אמצעים עומדים לרשותנו. אחד מהם הוא חלוקה לאזורים, על פי אזורי מיקרו-אקלים ועל פי קרבת הרכיבים אלינו ומידת הטיפול שהם דורשים, החל מאזור 0 שהוא הקרוב ביותר, ועד איזור 5 ,שהוא הרחוק ביותר (00 הוא אנחנו בעצמנו) . באזור 1 ניתן למקם גידולים הדורשים טיפול אינטנסיבי, כגון ערוגת ירק, ובאזור 5 להניח לצמחיית הבר לגדול ולהעשיר את המגוון הביולוגי, לזמן מאביקים וטורפי מזיקים ולהעניק לנו שפע צמחייה שניתן ללקט ולהשתמש בה כמזון וכמרפא. כך אנו מיישמים עיקרון נוסף שאומר 'מקסימום תוצרת במינימום מאמץ'.
משאבים ופסולת
לפי פרמקלצ'ר עלינו לצמצם את טביעת הרגל הפחמנית, לצרוך מינימום משאבים ולקחת אחריות על הפסולת שלנו. בגינת הקהילה קומפוסטר נותן מענה לטיפול בפסולת האורגנית שלנו, ואירועים קהילתיים, כגון שוק קח-תן אף הם מסייעים לניצול חוזר של משאבים וצמצום הפסולת, כמו גם סדנאות המקנות ידע ומיומנויות לייצור עצמי של תוצרים שונים, כגון סלים, כובעים ומחצלות מחומרים טבעיים וזמינים. בדרך זו הופכת הגינה למרכז קיימות קהילתי ולא רק מרחב חקלאי.
קצוות ושוליים
קצוות ושוליים הם המקומות שבהם מתאפשר מפגש בין שתי סביבות שונות. ממשק זה הוא המקום בעל המגוון הגדול ביותר, ונוצרות בו ההתרחשויות המעניינות ביותר, כאן נמצאים הרכיבים שעשויים להוות מקור לשפע והזדמנויות. לעתים נעשה מאמץ לתחם ולסגור את השוליים מפני הסביבה החיצונית. עוינות, גניבות וחבלות בגינה מתרחשות לעתים, ואז רואים גינות מגודרות ונעולות. גישה שהוכיחה את עצמה היא פתיחת הגינה והכנסת השוליים פנימה. לדוגמה, זימון הקהילה להיות חלק פעיל בגינה, להכיר בשונות וליצור הזדמנויות למפגשים בין-תרבותיים.
אף שבתחילת דרכו פרמקלצ'ר היה מכוון לחקלאות בת-קיימא בלבד, כיום הוא חובק את כל תחומי החיים האנושיים וחיבורם עם הטבע, וזאת גם בסביבה העירונית. השיטה פשוטה ומאפשרת יישום מיידי בגינה הקהילתית, תוך התבוננות מעמיקה בקיים, והשתלבות אל תוכו. על פי העיקרון בטבע שבו ככל שמארג יחסי הגומלין עשיר יותר, כן המערכת יציבה יותר ומסוגלת להתקיים לאורך זמן מתוך עצמה, כן הדבר בפרמקלצ'ר, ככל שהרכיבים בגינה ומחוצה לה קשורים זה לזה הדדית וממלאים כמה פונקציות, הם יוצרים רשת איתנה יותר. עיקרון זה בוודאי נכון גם בקשרים הבין-אישיים בתוך הקהילה.
בארץ קיימת קהילה פעילה מאוד של אנשים מעוררי השראה שעמלו לאורך השנים להטמעת וביסוס פרמקלצ'ר בארץ :טליה שניידר, גלעד מרגלית, תמי צרי, עידן אלקיים מ'חווה ואדם', ברק בן חנן ויהונתן תפוחי, הם רק חלק מרשימה ארוכה ומכובדת. ניתן להמשיך ולהתעמק בנושא דרך הקורסים המצוינים שהם מגישים.
______________________________________________________________
הכותבים נמנים על הצוות המנהל של עמותת "גינות קהילה בישראל", המהווה חממה לפעילי גינות קהילתיות ופועלת לעידוד, הכוונה ותמיכה לתושבים בתהליך הקמה ובפעילות השוטפת של גינות קהילה ברחבי הארץ
תעודת זהות - גינת קריית נורדאו, נתניה
נוסדה: 2014
מיקום: שדרות גולדה מאיר 26, נתניה
ימי פעילות: ימי א', 16:00-19:00
פעילים ומשתתפים: 70
מודל: גינת תוצרת בשיתוף הקהילה האתיופית ותושבי השכונה
שטח: 1861 מ”ר
רכז: מלקם מקונן, רכז קהילה גינות קהילה, מנהל תפעול
שותפים: עיריית נתניה באמצעות מנהל תפעול, אגף רובעים ושכונות; רשת פנאי וקהילה, החברה למתנ"סים, מוקד קליטה עירוני; בתמיכה של משרד החקלאות ופיתוח הכפר - שה"מ
תעודת זהות - גינת נאות גנים, נתניה
נוסדה 2009 :
מיקום: רח' עובדיה אברהם 30 (צמוד למתנ”ס נאות גנים), נתניה
ימי פעילות: ימי ד', 16:00-19:00
פעילים ומשתתפים: כ- 50 עולים חדשים וותיקים
מודל: חקלאות עירונית במודל ערוגות פרטיות בשיתוף דיירי השכונה, גינה פתוחה
שטח: 1800 מ”ר
רכז: מלקם מקונן, רכז קהילה גינות קהילה, מנהל תפעול
שותפים: המתנ"ס הצמוד; עיריית נתניה, באמצעות מנהל תפעול, אגף רובעים ושכונות; רשת פנאי וקהילה, החברה למתנ"סים, מוקד קליטה עירוני
להמשך קריאה על אתרי טבע בתוך העיר