בחודשים יוני-יולי, בחלק מעצי הפרי שהקדימו בהבשלה הפרי כבר נקטף, אבל במרבית האזורים הפירות טרם נקטפו. הנחיות העונה יהיו להשקיה נכונה בתנאי המחסור החמור במים, לטיפולים לקבלת פרי ושמירתו מפגעים.

כתב וצילם: ישראל דורון

מרבית המינים והזנים עדיין נושאים פרי, ולכן יש לעשות מאמץ על מנת לשמור את העלים חיוניים, כדי שנוכל להגיע לפרי ראוי למאכל.

זן שזיף בלק דיאמונד
מומלץ השנה להקטין את כמות הפירות על העצים מאשר בשנה רגילה, כי עלינו להתאים את עצי הפרי בגן למנת המים הנמוכה. כדי לעשות זאת, יש לדלל את הפרי. תקופת דילול הפרי היא בכל עת, לפני ההבשלה, וככל שנעשה זאת מוקדם יותר, נעשה זאת בצורה יעילה יותר.
עצי הפרי בגינות הנוי אינם אחידים בגודלם ובפוריותם בין הגנים השונים. כל אחד מגדל את העץ לפי גודל השטח העומד לרשותו, ובהתאם לקרקע עליה העץ ניטע, ולכן ההנחיה תהיה כללית והיא נכונה למרבית עצי הפרי.
כמות הפירות שצריכה להיות על העץ, היא כזו שמנת המים הניתנת תאפשר לפרי להגיע לגודל סביר ולהבשלה. בעץ שגובהו 3 מ' ניתן להערכתי להשאיר עד 100 פירות, יש להשאיר פרי בודד כל 10 ס"מ. אם במנת המים הניתנת העץ עדיין נראה סובל, יש להמשיך ולדלל פרי.

פירות שזיף זן סנגולד
גודל מנת מים ותדירות ההשקיה - מנת המים במינים ובזנים הנושאים פרי ורוצים להביא אותו להבשלה, היא כ-30 ליטר לעץ ליום לעץ גדול, שגובהו 3 מ' ומעלה. ככל שהעץ נמוך יותר, ניתן לרדת בכמות המים בצורה יחסית. לדוגמה, עץ שגובהו 2 מ' זקוק למנת מים של כ-15 ל' מים לכל היותר ליום.
במרבית קרקעות הארץ, ניתן להסתפק בהשקיה של פעמיים בשבוע, כלומר מנה של כ-90 ליטר לעץ גדול כל 3 ימים. למי שמשקה בטפטוף, יש להשקות עץ גדול עם שתי טפטפות לפחות, בספיקה של 8 ליטר/שעה כ"א, או ב-4 טפטפות שספיקתן 4 ליטר/שעה. בהשקיה בטפטוף עדיף להשקות כל יום, למשך שתי שעות לכל היותר.
במחירי המים הגבוהים, כדאי לשקול לוותר כליל על הפרי בעונה זו ואז מנת המים היומית הנדרשת היא כמחצית מהכמות שהומלצה קודם לכן.
נקטרינה
מינים וזנים בהם אין פרי
בעצים שקטיף הפירות בהם כבר הסתיים נסתפק במנת מים קטנה בהרבה. עץ שגובהו 3 מ' יסתפק ב-10 ליטר ליום, כל 4-5 ימים, כלומר 50 ליטר במנת מים.  אם לאחר ההשקיה מקבלים עלים בהירים מדי, יש צורך להקטין את מנת המים. אם פעולה זו לא עוזרת יש צורך לתת תכשיר ברזל בכמות של 10-20 גרם לעץ.

דישון
עצי פרי נשירים זקוקים לדישון במהלך הגידול השנתי. יסודות ההזנה השונים חיוניים להתפתחות העצים.
חנקן - תורם לחיוניות וצמיחה טובה של העץ. המנה הנדרשת לעץ נשיר היא כ-0.7 ק"ג גופרת אמון לעץ בשנה. בסתיו אנו נותנים בד"כ כ שליש ממנת הדשן השנתי כלומר כ- 0.2 ק"ג לעץ, ואילו המנה העיקרית ניתנת כעת - 0.5 ק"ג לעץ. כמות זו נפזר סביב העץ בחמש פעמים, כלומר כ-100 ג' לעץ גופרת אמון בכל מנת מים.
אשלגן - חשוב בשמירת מבנה התא הצמחי ותורם להעשרת הגלעין בפירות כמו שזיף ונקטרינה. הדשן האשלגני הנפוץ הוא אשלגן כלורי, עץ צורך כ- 0.7 ק"ג אשלגן כלורי בשנה. את כמות העיקרית של 0.5 ק"ג לעץ נפזר בעונת הסתיו. כעת, בקיץ, ניתן כ-0.2 ק"ג לעץ. גם כאן ניתן כ 100 ג' לעץ בשתי השקיות.
בחנויות קיימים גם דשנים משולבים של כל היסודות: חנקן, אשלגן וזרחן. מדשנים בהם על פי ההנחיות על התוויות. לגבי יסודות אחרים, בדרך כלל אין בהם הכרח. אם רוצים לדשן בזרחן, עושים זאת באביב בלבד. יסודות אחרים מדשנים רק אם רואים סימני מחסור ויזואליים.
שזיף
הגנת הצומח
בעצי הגינה איננו יכולים להרשות לעצמנו להשתמש בחומרי הדברה כמו בחקלאות המסחרית, כי קיים סיכון של פגיעה באדם. יש על כן לעבוד עם חומרים ידידותיים. מרבית החומרים המורשים לחקלאות אורגנית הם ידידותיים, וקיימים גם מעט חומרים שאינם אורגניים ואינם רעילים לאדם. בחנויות לחומרי גינון והדברה, ניתן למצוא תכשירים המתאימים לפגעים השונים, ולהשתמש בהם על פי ההנחיות.
המזיק העיקרי הפוגע בפירות לפני הבשלתם הוא זבוב הפירות. הדרך הנכונה לטיפול בו בגן, הוא על ידי כיוס הפירות לפני קבלת הצבע האופייני למין ולזן. קיימת אפשרות של כיסוי כל העץ ברשת עם חורים קטנים. כמו כן יש היום בשוק מלכודת המסוגלת למשוך זבובים ולקטול אותם.

הטיפול בפרי
מי שמעוניין בקבלת פרי גדול ויפה, צריך להשקיע עבודה בכך שיהיו לו פירות, אך לא יותר מדי פירות. כל פרי יכול להיות גדול יותר, אם יינתן לו המרווח המתאים. הדרך לקבלת מרחק בין פירות, היא דילול, כלומר הסרת חלק מפירות העץ.
עסקנו לעיל בהתאמת מספר הפירות לעץ בתנאי מחסור במים, אך מי שהמים מצויים בידו, ינהג על פי ההנחיות הבאות: בהכללה, כדי להגיע לפרי בגדל 70 מ"מ, נדרש לפחות מרחק של 10 ס"מ בין פרי לפרי. גודל הפרי הוא תכונה גנטית של המין והזן. נעדיף לסלק את הפירות היותר קטנים והיותר פגועים.
הגנן הביתי צריך לנסות מרחקים שונים לדילול, עד שילמד כמה פרי ניתן לגדל על כל ענף בעץ בגינתו.

הטיפול בעץ
הטיפול בעצים שונה בין המינים ובין הגילאים. בעץ צעיר לפני כניסה לניבה, בתקופת הקיץ, צריך להקפיד על כך שהעץ יקבל הרבה אור שמש. אם התפרצו הרבה ענפים חזקים המצלים על מרכז העץ וחובו, יש לסלקם בעזרת מזמרה. ענפים שיש להם מקום סביב העץ, עדיף לקשור כדי שיהיו יותר פוריים.
בעצים שניטעו השנה, נבנה את הענפים רק כאשר אורכם הגיע ל-1.5 מ'. נבחר 5 ענפים ונקשור אותם באלכסון כדי לקבל מבנה פתוח. בגיליונות החורף של "גן ונוף" עסקנו בהמלצות יותר מפורטות לעיצוב העץ.
בעצים נושאי פרי נדגיש שני נושאים: האחד, כדי שפרי יהיה גדול צריכים להיות לידו הרבה עלים. אם אנחנו רוצים פרי צבעוני יותר, נסלק ענפים ליד הפרי רק קרוב להבשלה.
הנושא השני שיפור תאורה כללי לעץ. גם כאן, כמו בעץ צעיר, נסלק ענפים שמתפרצים חזק בחובו של העץ, ונסלק ענפים חזקים ללא פרי שגורמים להרבה צל.

סיכום
הקיץ עונת הגידול העיקרית של הפירות. צריך לשמור שהעץ יהיה חיוני, כאשר הוא כזה ונושא פירות בהתאם לחוזקו, ניתן לקבל פרי גם בגינה ביתית.

להמשך קריאה על המדריך להכנת עצי פרי לעונה החמה