זני דשא ושיקולים בבחירת הזן המתאים חלק א'

בשנים האחרונות פותחו בעולם עשרות ומאות זנים חדשים של דשא, שנותנים מענה נקודתי לנושא של גוון, מרקם, עמידות לשחיקה, למליחות, ליובש וכדומה. חלק מזנים אלה מצאו דרכם לארץ, לצד הזנים הוותיקים. איך מבדילים בין הקבוצות, הסוגים והזנים השונים ואיך בוחרים את הדשא המתאים? ננסה כאן לענות על שאלות אלו (חלק א')

מאת: רונן שמואלביץ

אם אתם נמצאים מעוניינים בהזמנת דשא לגינה, כדאי לכם לקרוא את המידע לפני וכך תוכלו להצליח בהקמת הדשא.

מידע כללי על דשא, קבוצות, היסטוריה ומאפיינים

דשא הוא שם של קבוצת צמחים חד-פסיגיים ירוקים; עשבים המאופיינים בעלים צרים וארוכים המיתמרים ישירות כלפי מעלה מהאדמה. דשא "אמיתי" מבחינה בוטנית נכלל במשפחת הדגניים, ממערכת בעלי הפרחים. עם זאת, יש צמחים מחוץ למשפחה זו בעלי מראה דומה, שלעתים קרובות מתייחסים אליהם כאל דשא.

דשא הוא מצורות החיים המגוונות ביותר, והוא צומח בכל היבשות מלבד אנטארקטיקה. רובו המוחלט הינו עשב בר המשמש למרעה, ומיעוטו תורבת לצרכים חקלאיים וגינון.

הדשא הוכר לראשונה כבעל ערך אסטטי לפני כ-2000 שנה בגני הקיסרות הסינית של שושלת האן, ובגני האימפריה הפרסית 500 שנה מאוחר יותר. שימוש בדשא לצורכי הספורט החל בשנת 1600 על ידי הקיסר אקבר באזור השבטים ההינדים בצפון הודו. באירופה השתמשו לראשונה  בדשא במאה ה-13, בגנים האנגלים.

לדשא יש יתרונות אסתטיים ברורים. הוא רך ונעים למגע, לדריכה ולישיבה. מסיבה זו נבחר הדשא לכיסוי משטחים בפארקים גדולים, בגני שעשועים, באצטדיונים, בגינות פרטיות ועוד. יתרונות נוספים של הדשא הם מניעת בוץ ואבק, קירור הסביבה ואפילו פנים הבית, הפחתת קרינה, הקטנת הרעש הסביבתי ועוד.

אנו נוהגים להבדיל בין מדשאות לאזורים קרים (POOIDEAE) ומדשאות לאזורים חמים  CHLORIDEAE) ו-PANICOIDEAE).  דשא לאזורים קרים גדל במיטבו בטמפרטורות של 15-24 מעלות, ודשא לאזורים חמים גדל במיטבו בטמפרטורות של 24-35 מעלות צלזיוס. דשאים של אזורים קרים יאבדו את צבעם בטמפרטורה קרובה ל- 0 וישרדו בטמפרטורות רבות מתחת לכך. הדשאים החמים יאבדו את צבעם בטמפרטורות של 7-12 מעלות ובקיפאון ממושך לא יישרדו כלל.

כמובן שבתוך הקבוצות ואף בתוך הסוגים והמינים יש שונות רבה, וכיום נעשים פיתוחים נרחבים של זנים ותת זנים - בעיקר בשל שינויים אקלימיים שקורים בעולם. מספרם של תתי הזנים מגיע לעתים לעשרות ואף למאות, השוני ביניהם הוא מינורי ועיקרו מתן מענה נקודתי לנושא של גוון, מרקם, עמידות לשחיקה, למליחות, ליובש וכדומה. חלק מהשונות קשור למרכיב המסחרי בין המפתחים והחברות השונות ולנושא של זכויות יוצרים.

ריבוי דשא וכיצד ניתן להבדיל בין זני דשא שונים

הריבוי של הזנים הקרים נעשה על ידי זרעים. לעומת זאת, בדשאים החמים הריבוי הוא בעיקר וגטטיבי על ידי שתילת חלקי צמח קיים, אך יש גם לא מעט זנים חמים שהריבוי שלהם הוא על ידי זרעים.

איך מבדילים בין הקבוצות, הסוגים והזנים השונים?

1. על פי צורת הגידול, כשקיימות 4 צורות שונות:

   1.1. שלוחות (STOLON) וקני שורש ( (RHIZOME.

   1.2.  אשכול/צרור (BUNCH)

   1.3 קני שורש בלבד (RHIZOME) בלבד.

   1.4  שלוחות בלבד ((STOLON.

2. צורת הפרח/שיבולת.
3. מבנה העלים Leaf Blade) ) והנדן (Leaf Sheath).
4. מבנה הצוואר (Collar) -  החלק שמחבר בין העלה לנדן.

לכל מין וזן יש את המבנה הייחודי שלו ובמידה ומכירים את ההבדלים ניתן לזהות את מיני וזני הדשא השונים. בין התת-זנים כבר הרבה יותר קשה לזהות, ולעתים יש צורך בבדיקות גנטיות.

בטבלה המצורפת מופיעה חלוקה של תת משפחת הדשאים התרבותיים.

הטבלה הינה חלקית וכוללת מינים וזנים שחלקם לא מוכרים במקומותינו.

לחצו כאן כדי לצפות בטבלה

להמשך קריאה על זני דשא ושיקולים בבחירת זן הדשא חלק ב'