פרחי עונה חורפיים מהבר

החורף מגיע ואיתו שעתם היפה של פרחי העונה. אפשרויות הבחירה מרובות. אולם למרבה הפליאה, למרות איכותם ויופיים, נותרים רבים מצמחים אלו אלמוניים לציבור הרחב.

כתב : עמוס כרמי

הפעם נתמקד בקבוצה שחלקה דווקא מוכר היטב לציבור - פרחי בר. ישראל ידועה בשפע פרחי הבר, המכסים אותה בחורף ובאביב, אך רק מעטים מהם הצליחו לפלס את דרכם לגינות. בשנים האחרונות גדל בהדרגה ההיצע של פרחי הבר במשתלות ולרשות הגנן החובב עומדים כעת לא רק זרעים כי אם גם שתילים בכוסיות לקבוצת פרחים זו יתרונות רבים מעבר ליופיים: הם קלים לגידול, חסכנים במים, יוצרים ספיח (זורעים את עצמם) וגם מחזירים לנו קמצוץ זעיר מנופי הפרחים, שפעם כיסו את הארץ, לפני שפרחו בה מרבדי האספלט והבטון.

עדעד כחול
Limonium sinuatum
משפחת העופריתיים
 צמח זה, הגדל בישראל על גבעות הכורכר בקרבת הים, יכול להצליח בגינה במגוון רחב של תנאים ויגדל היטב גם בתנאי קרקע קשים. הזנים הנמכרים במשתלות שונים מעט מהמין הגדל בר בארץ ומצטיינים בגווני פריחה נוספים מלבד הכחול (למשל, ורוד, לבן וצהוב). פרחי הקש של הערער מחזיקים על הצמח זמן רב ומתאימים לקטיף ולייבוש. הצמח זורע את עצמו בקלות ואם חפצים שיצמח בגינה באזורים נוספים, ניתן לפזר בהם את התפרחות היבשות שיבטיחו נביטה בחורף הבא. בגן ההדגמה של המשתלה השתמשנו בו רבות בשנים הראשונות של הגן, כצמח חלוץ למילוי חללים בין שיחים שעדיין לא בגרו. הזנים הכחולים משתלבים נפלא עם צמחים בעלי עלווה כסופה, המבליטה את עומק צבעם. קיים גם זן ננסי הנקרא 'פטי בוקה' המתאים בעיקר לעציצים קטנים.
גובה 60 - 40 ס"מ, מרווחי שתילה כ- 40 ס"מ, מתאים לשמש מלאה או לחצי יום שמש.

פרג נחות, תת-מין שרוני
Papaver humile ssp/ Sharon
משפחת הפרגיים
פרח אהוב ומוכר זה מצטיין בעמידות יוצאת דופן ויכול להצליח אפילו בחצץ, בכורכר ובחריצי מרצפות. נראה נהדר בגינה כאשר נשתל בקבוצה וגם כאשר משולב בין צמחים אחרים. נסו לשלב אותו, למשל עם חרצית שיחית ומרגנית מונל ותקבלו מראה פרוע ומרהיב באביב (ראה תמונה).
גובה: 70 - 60 ס"מ (בתנאים מפנקים), 40 - 20 ס"מ (בתנאים קשים). מתאים לשמש מלאה או חצי יום שמש. יוצר ספיח רב.

לוע-ארי גדול, תת-מין מפותל
Antirrhinum majus ssp. Tortuosum
משפחת הלועניתיים
צמח רב-שנתי או דו-שנתי, שיש המשתמשים בו כעונתי לכל דבר. גדל בארץ באזורי ההר, אך ניתן לגדלו ברוב אזורי הארץ. אין מה להשוות את המראה המיוחד והפרוע של צמח זה לצאצאיו המתורבתים והמצועצעים. פורח בוורד, בעיקר בחורף ובאביב. בתנאי השקיה תתכן גם פריחה בקיץ, אותה ניתן לעודד בעזרת גיזום קל של הצמח, כאשר מסתיימת הפריחה העיקרית. זקוק לקרקע מנוקזת היטב. הצמח יוצר ספיח וניתן להעתיק את השתילים הקטנים בתחילת החורף למקומות נוספים. בשל אופיו השרוע למחצה, מתאים גם למסלעות גדולות וגדרות אבן.
שמש מלאה או חצי יום שמש, גובה ורוחב: 80 - 50 ס"מ אם רוצים לגדל את הצמח כרב-שנתי, רצוי לבצע גיזום בתחילת החורף. צמח מוגן בבר.

 

דרדר כחול
Centaurea cyanoides
משפחת המורכבים
צמח נמוך וחביב, הפורח באביב ויוצר משטחים מנוקדים בכחול עז. כמו חבריו האחרים לקבוצה, מסתפק במועט ומהווה פתרון מצוין למקומות קשים.
יפה לשלב אותו בחזית של צמחים גבוהים יותר או ליצור איתו ערבוב בכתמים עם צמחים בעלי אופי צימוח דומה, כגון מללנית ריחנית (סלסלי כסף) בצע לבן או חרצית מסועפת, הפורחת בצהוב.
גובה ורוחב: 30 - 20 ס"מ, שמש מלאה או חצי יום שמש, יוצר ספיח רב. צמח מוגן בבר.

מרווה דגולה
Salvia viridis horminum
משפחת השפתניים
צמח שאינו מוכר במיוחד אך נפוץ באזורים נרחבים בארץ, יופיו המיוחד נוצר בשל החפים העליונים, המצטיינים בצבע סגול עז. הזנים הנמכרים במשתלות שונים מעט מהמין הגדל בארץ והם פורחים גם בלבן ובוורוד. הפרחים מתאימים לקטיף ולייבוש. הצמח יוצר אפקט מרשים בקבוצות.

תורמוס ההרים
Lupinus pilosus
משפחת הפרפרניים
תורמוס ההרים
צמח הנפוץ בארץ בעיקר בעמקים הצפונים ובהרים. מגיע לגובה של 80 - 60 ס"מ ופורח באביב בכחול עז. הצמח מרשים במיוחד בגושים גדולים וצפופים (מרווחי שתילה של כ- 20 "מ) ויכול לשמש כצמח חלוץ מצוין בגינות חדשות, בהן עדיין לא נסגרו הרווחים בין השיחים והעצים הצעירים. לפי ניסיוננו, נראה שהצמח נותן תוצאות טובות יותר בזריעה מאשר בשתילה. הזרעים גדולים וניתן בקלות לאסוף אותם ולשמור לשנה הבאה. צמח מוגן בבר. זקוק לשמש מלאה.

אגרוסטמה עדינה Agrostemma gracile
משפחת הציפורניים
צמח אותו ניסינו לראשונה בשנה שעברה ונפלנו שבי בקסמו. מדובר במין שאינו נפוץ, הגדל באזורים שונים בארץ ומגיע לפריחה באביב. הצמח גבוה ודליל, בעל עלים ארוכים וצרים ופרחים גדולים ויפים בצבע ורוד-סגול, ההופך ללבן במרכז. לפי ניסיון ראשוני, הצמח אינו אוהב אדמות כבדות ורוויות מים ועלול להתמוטט בתנאים שכאלה. בתנאי ניקוז טובים, הצמח גדל במהירות ויכול להגיע לגובה של 90 - 60 ס"מ. בשל דלילות העלווה, כדאי לשתול אותו בקבוצות צפופות, במרווחים של 25 ס"מ או לשלב פרטים בודדים בתוך קבוצות של צמח אחר כמו, למשל, מרווה דגולה לבנה או פרג נחות. ניסינו לשתול אותו גם בעציץ חרס גדול והתוצאה היתה טוב מאוד. עדיין לא ידוע לנו אם יוצר ספיח.

פעמונית משוננת
Campanula retrosea
משפחת הפעמוניתיים
לסיום, צמח נוסף אליו התוודענו לראשונה בשנה שעברה ואנו מקווים שניתן יהיה להשיגו גם השנה. הפעמונית המשוננת נדירה בבר וגדלה בקרקעות לחות, על גדות נחלים ובצל סלעים. זהו צמח קטן שרוע, המגיע לגובה של 30 - 20 ס"מ ומתאים לצל עם מעט שמש ויתכן שגם לחצי יום שמש. למרות מימדיו הצנועים, פריחתו הכחולה באביב כה שובת לב, עד שקשה שלא לחבב אותו. בדקנו את הצמח באדניות גדולות בשילוב עם כובע נזיר ננסי ובאדמה בשילוב עם אמנון ותמר ננסי (בכל זאת הזכרנו אותו) ואהבנו את מה שקיבלנו.

אין ספק, שכבר עם המבחר הראשוני של פרחי בר אלו, ניתן ליצור בגינה שילובים מרהיבים, שיקרבו אותנו חזרה לצמחי ארצנו. אנו משוכנעים, שזו רק ההתחלה ומקווים, שבשנים הבאות נתוודע לעוד רבים אחרים שידלגו מעל הגדר, מהטבע לגינה.
גם צמחי בצל ופקעות מנופי ארצנו מתחילים לראות נחת באחרונה כיום ניתן להשיג במשתלות שתילים רבים של צמחים אלו כמו למשל:שום תל-אביב, עיריוני צהוב, חצב מצוי, עירית גדולה, כלנית מצויה, נורית אסיה, רקפת, שפתן מצוי ועוד...

להמשך קריאה על שתילת צמחי בר חסכוניים במים