תותים- אדום ועסיס

משפחת התותיים היא משפחה בעלת חשיבות רבה, הן מבחינת התפוצה והן מבחינת הערך הכלכלי. הסוג החשוב מבחינה גננית במשפחה זו הוא הפיקוס. יש סוג מונה כעשרה מינים, מתוכם נפוצים בארץ שלושה: תות לבן, תות שחור ותות אדום.

כתב : דרור ניסן

עצי התות הם נשירים אמיתיים, צבע השלכת שלהם צהוב-חום, העלים ירוקים בעלי מגוון צורות. לעתים, על אותו עץ יכולות להופיע צורות שונות של עלים.
אורך החיים של התות ארוך, על כך יעידו עצים לא מעטים ברחבי הארץ אשר עברו את שנתם המאה ועוד כוח במותניהם. עצים עתיקים ניתן למצוא ליד כנסיות ומסגדים בעין כרם ובאבו גוש, בלוד ובבית לחם.

בעצים עתיקים אנו רואים לפעמים תופעה של ריקבון בתוכו של העץ ואילו בהיקפו מתפתחת רקמה חדשה וחיונית, אשר מאפשרת לעץ להמשיך ולגדול. עוד תופעה בעצים בוגרים, היא התמוטטות הגזע הראשי וקריסתו, כאשר בסמוך לתחתית הגזע צומחים ענפים חדשים (סורים) המצמיח עלים ופירות. כך שיכול להיות שעצי התות העתיקים הם חליפיים, כמו שקורה בחרוב ובזית.
התות מתאים לשתילה בכל הארץ, במגוון קרקעות, ואינו צרכן מים גדול. עצים בוגרים בקרקעות כבדות ויסתפקו במי הגשמים. עצים צעירים רצוי להשקות עד להתבססות, בקרקעו קלות רצוי לתת השקיית עזר לעצים בוגרים במידה ולא ירדה כמות גשמים מספקת. העצים עמידים לזיהום אוויר ויכולים לגדול בתנאים קשים למדי.
בצד השלילה יש לציין שעץ בעל שורשיים תוקפניים ופרי מלכלך ולכן לא יתאים לשתילה בקירבה לבית, או בסמיכות למשטחים מרוצפים ומדרכות.
הפרי נאכל בהתלהבות רבה על ידי ציפורים, המעשירות את הגן בנוכחותן אך הוא מושך גם זבובים, דבורים וחרקים שונים, מטרד בעייתי שיש לקחתו בחשבון לפני שתילת העץ.

תות לבן - Morus alba
מוצא: סין
את התות הלבן גידלו הסינים לפני אלפי שנים, בעיקר בשל עליו הנאכלים על ידי תולעי המשי. נוף העץ נשמר שם בגובה נמוך, כדי לאפשר קטיף נוח יותר של העלים. מסין הופץ העץ לאירופה הדרומית וגם שם שימש מאכל לתולעי המשי.

עץ גדול, גובה 15 - 12 מ', עליו דקים בצבע ירוק בהיר, צבעי שלכת צהובים. הפרי מתוק, צבעו לבן או שחור (למרות השם, ויש להבדילו מהמין תות שחור, עליו נרחיב בהמשך). הפרי הלבן מכיל מיץ במידה פחותה משל האחרים. הפרי השחור מלכלך כל דבר הבא עימו במגע, כולל אצבעות הידיים ובגדים.
מערכת השורשים שטחית ואגרסיבית והיא פרוסה על שטח גדול.
קיים זן בכותי M. alba ver.. pendula אותו נוהגים להרכיב על כנה של תות לבן בגובה 4 - 3 מ'. ניתן לגדלו באופן חופשי או לגדלו בסמוך לפרגולה כדי שיפרוס את ענפיו כסוכה.
ניתן לשתול כמה עצים בסמוך לעמודים של פרגולה גדולה כדי ליצור מקום מוצל מעניין ולא שיגרתי.
זן נוסף M. alba. ver Lanciniata הוא עץ גדול, צבע הפרי לבן, הבשלתו מוקדמת יחסית וטעמו מתוק.

תות שחור
מכיוון שהעץ דו-ביתי, קיימים עצי זכר ועצי נקבה. העץ הזכר אינו מניב פירות, תכונה זו מאפשרת לגדל את העץ ללא חשש מכתמי הפרי ומביקורי חרקים שונים. יש להקפיד לדרוש במשתלה עצי זכר בכדי למנוע עגמת נפש בעתיד, במידה ומעונינים לשתול את העץ במקום בו הפרי עלול להוות מטרד.

תות שחור Morus nigra
זן: שאמי
מוצא: איראן
התות השחור היה מוכר היטב ליוונים ולרומאים וכנראה מין זה גדל בארץ עוד מימי בית שני.
בארץ מגדלים את הזן 'שאמי' שהובא לישראל מסוריה, שגובהו 6 - 5 מ' ורוחבו 4 - 5 מ'. העלים בצבע ירוק כה, שסועים וגלדניים.
ניתן לגזום את העץ ולהשאירו בגובה נמוך יחסית בכדי להגיע לפירתיו בקלות. רוב הפרי מתפתח על הצימוח הצעיר, לכן הגיזום יעלה את כמות הפירות.
מועד הבשלת הפרי של תות השאמי: יוני עד יולי, הפרי המתאים לקטיף צבעו אדום כהה, כמעט שחור. פרי שנקטף לפני הבשלתו טעמו חמוץ. נוהגים להכין מהפרי ריבה ואף לייצר ממנו יין. ניתן לכסות את העץ ברשת כדי למנוע מהציפורים לאכול את הפרי. גם הפרי של התות השחור מכתים כל דבר הבא איתו במגע.
כדאי להרכיב את התות השחור על תות אדום המשמש ככנה מצוינת ועמידה.
התות השחור 'שאמי' מתאים לגינות ולבוסתנים קטנים. זהו עץ בינוני הניתן לשליטה על ידי גיזום מינורי.
שוב נדגיש כי יש להבדיל בין התות השחור שעצו קטן יותר, שרי בעל גרגרים גדולים יותר ועליו גלדניים, לבין התות הלבן בעל הפרי השחור, שהעץ גדול והעלים רכים ונאכלים ע"י תולעי המשי.

תות אדום Morus rubra
מוצא: צפון ארצות הברית
כנראה הכלאה של התות הלבן עם מין לא ידוע. מוצאו ממזרח ארצות הברית, הפרי גדול יותר מהתות הלבן וטעמו חמצמץ. הפרי בצבע אדום עד שחור, לפי דרגת הבשלה..
יכול להגיע לגובה של 14 - 12 מ' ולרוחב של 10 מ'.
מתאים לגנים רחבי ידיים, לאזורים כפריים, לצדי דרכים ולשדרות רחבות. כיוון שהמין נדיר בארץ, צריך להתייחס אליו בזהירות ולסייג את השימוש בו, למרות שהסוג ככלל מצליח בארץ.

ניחוח של פעם
עצי התות הם אזרחים ותיקים בארץ ישראל. רבים מאתנו זוכרים, משנות הילדות, את הטיפוס על עצי התות, קטיף הפרי הטעים ועסיסי, המיץ הניגר על הסנטר ובגדים,
החזרה הביתה כשבגדינו וידינו מוכתמים ואנו מחכים לנזיפה של אמא. ללא ספק זהו העץ האולטימטיבי לילדים, הן לטיפוס והן בשל הפרי.
בשנים האחרונות רבים מהגננים נמנעים מלשתול אותם בשל בעיות שונות שצוינו בכתבה.
רצוי להעשיר את גן הנוי בעצים אלו, אשר סך כל תכונותיהם הטובות עולה על התכונות הבעייתיות. כמו כל צמח אחר בגן, יש להתאים את מיקום העץ לתנאי הסביבה והמגבלות המקומיות.
במשתלות ניתן למצוא, מלבד המינים והזנים שהוזכרו כאן, גם זנים חדשים מורכבים.

להמשך קריאה על מלאו כיסי באגוזים