הכלנית המצויה היא מהפרחים היפים והמוכרים בארץ. אולי הסמל של פרחי הבר שלנו. איך הכי שווה לרכוש את הפקעות, ואיך נוכל ליצור מרבד פורח שיחזיק מעמד במשך שנים?
כתב: אורי פרגמן ספיר,הגן הבוטני אוניברסיטאי,גבעת רם
היא נפוצה בטבע סביב אגן הים התיכון ובמיוחד בחלק המזרחי של אזור זה – מישראל ועד ליוון. פרחי הכלנית מקשטים את הטבע וגם את הגינות בחורף ובתחילת האביב. נזכיר כי בטבע זהו צמח מוגן וכך נשמרים המרבדים שלו. בתרבות זהו צמח גינה ופרח קטיף.
זהו צמח פקעת המשתייך למשפחת הנוריתיים. פקעת הכלנית, בניגוד לרוב הגיאופיטים האחרים, נראית כמו אבן קטנה, היא מאד יבשה בקיץ. את הפקעות טומנים בקרקע בסתיו, ניתן להמתין לגשמים או להשקות ואף לטבול את הפקעות במים לילה לפני השתילה, אז הן יתנפחו והלבלוב יגיע במהרה. עלי הכלנית בוקעים מהקרקע כפופים כען ברך, הם נישאים על פטוטרות ארוכות והם מחולקים לשלוש לאונות עיקריות, על אונה מחולקת-גזורה, למעשה העלים דומים למדי לעלי פטרוזיליה.
מכל פקעת יתפתחו כמה וכמה פרחים לאורך תקופה ארוכה למדי. הפריחה מתחילה ממש בימים אלו ויכולה להמשיך עד אפריל. הפרח נישא יחיד על גבעול, מתחתיו יש דור של עלים גזורים, המרחק בין עלים אלה לפרח גדל ככל שהפרח מתבגר. פרח הכלנית נטוי בשלב הניצן ומזדקף מעלה עם הפריחה.
מבין הגיאופיטים אני נוהג להמליץ על הכלנית במיוחד – תודות לפריחה הממושכת, למגוון זני הצבע וגם למחירה הנמוך
(כמה אגורות לפקעת לעומתך 4-2 ₪ לבצל של יקינתון או צבעוני). כך ניתן לרכוש כמה מאות פקעות וליצור מרבד פורח. יתרונה הנוסף של הכלנית הוא שהפקעות חיות מספר שנים ואף זרעים המופצים מהפירות נובטים ופורחים לאחר שנתיים-שלוש. אפשרות אחרת, יקרה יותר, היא לרכוש את הכלנית כצמח פורח במיכל. למרות שכלניות נמכרות בימים אלו במיכלים, אני ממליץ לשתול אותן במיכלים גדולים (10 ל' ומעלה) או בגינה. זהו לא צמח לאדניות ולמיכלים קטנים. בעונה זו בה העלים מלבלבים ניתן להמריץ את הצמח בדישון. בגן הבוטני קיבלנו פרחי כלנית שהיו גדולים פי 2 מאשר בצמחים שלא דושנו.
צבעי הכלנית בטבע הם – אדום, ורוד, ורוד-מגנטה, סגול ולבן. צבעים אלו נקבעים גנטית. בטבע נפוצות במיוחד הכלניות האדומות, אלה נראות לאורכה של ישראל, מהנגב ועד לחרמון. זני הצבע האחרים "מפונקים" יותר ונפוצים בעיקר בצפון הארץ. המחקרים מראים כי יש קשר כללי בין צבע הפרח וסוג הקרקע – הזנים הלא אדומים חובבים קרקעות עמוקות וכבדות יחסית והזן האדום נפוץ במגוון קרקעות ובעיקר בקרקעות יבשות יחסית במרכז ובדרום הארץ. בתרבות הכלנית אינה בררנית ומשגשגת בכל קרקע כל עוד יש בה ניקוז והיא אינה מלוחה.
פרח הכלנית מעניין במיוחד, הוא פורח זמן ארוך בו הוא נפתח בימי שמש ונסגר בימי סגריר וכך מגן על האבקנים מהגשם. הפרח אינו מייצר צוף, הוא מייצר רק כמויות גדולות של אבקה כהה, פרח יחיד יכול לייצר כשני מליון גרגירי אבקה ! רק חלק קטן מאבקה זו משמש להאבקה, השאר נאכל על ידי החרקים המבקרים בפרח; חלק מהאבקה גם מופץ ברוח וכך מגיע לפרחים אחרים. הכלנית מהווה כאמור מקור מזון לחרקים, אולם חלק מהמבקרים בפרח מגיעים למטרות לינה וחלקם אף מזדווגים בו. מעניינות במיוחד הכלניות האדומות – הדבורים אינן רואות כלל צבע זה ולכן אינן מבקרות בפרחים, רק חיפושיות רואות את הצבע האדום בדומה לעין האנושית. אלה מבקרות בפרחים, ניזונות מהאבקה ואף נשארות ללון בפרח. בנוסף לזה יש בכלנית האדומה כתם לבן במרכז הפרח, כתם גדל עם גילו של הפרח ומדגיש את גמול המזון הכהה – האבקה.
דמות מפתח במחקר הכלנית בישראל היא ד"ר אורה הורוביץ מהאוניברסיטה העברית בירושלים, מחקריה הרחיבו את היידע ועסקו בצמח בטבע וגם בטיפוחו כצמח תרבותי. היא הכליאה זנים אירופאיים עם כלניות בר מקומיות וכך הקנתה לכלניות עמידות נגד מספר מחלות. תצפיות ומחקרים נוספים התבצעו בכלניות בר על ידי החוקרים - יריב עברי ז"ל, פרופ. אבי שמידע וצוות רת"ם ופרופ. אמוץ דפני.
זני נוי
מעבר לזני הצבע המוכרים בטבע, טופחו לאורך השנים זנים רבים נוספים, חלקם בעלי פרחים מלאים (בעלי עלי כותרת דקים ורבים), בעלי דגמי צבע מיוחדים כמו טבעת אדומה על כותרת לבנה, עלי כותרת שוני צבע ועוד.
איפה נמצא כלניות ?
הכלנית הפכה לצמח נוי נפוץ בגינון פרטי ועירוני, כל שנה אני נהנה ממרבדיה באיי התנועה של מעלה אדומים ולצידי כבישים רבים אחרים, בגן הבוטני בגבעת רם יש מרבדי כלניות בחלקים נרחבים של הגן, אלה הם צמחי בר שהצלנו מאתרי בניה ברחבי ירושלים, צמחים שנותרו ממחקריה של ד"ר אורה הורוביץ, ביניהם גווני צבע מופלאים כמו ורוד בהיר וחיוור; ופקעות של זנים נוספים אותן שתלנו לאורך השנים.
בטבע תוכלו ליהנות ממרבדי כלניות אדומות בשמורת בארי ופורה בדרום, במורדות המזרחיים של הגליל – בין טבריה לצפת תמצאו מרבדי כלניות לבנות. בשמורת איריס הביצות ליד חיספין בדרום הגולן תוכלו לפגוש כלניות בצבע ורוד מגנטה. האחרונות פורחות רק במרץ בקרחות החורש בהר מירון שבגליל העליון, שם יש מרבדוני כלניות בכל הצבעים.
להמשך קריאה על הנץ החלב הכתום ממלכה שלמה