כתבה: אלומה גלזר-דותן

פפיה מצויה (קריקת הפפיה)

הפפיה היא צמח ממוצא טרופי, ממשפחת הפפאיים, הידועה בגבעולה הגבוה,6-7 מ', ובעליה המאוצבעים הנישאים בקצות פטוטרות ארוכות בראש הצמח. הגבעול והפטוטרות חלולים ובעלי שרף חלבי (הפפיה למעשה איננה נחשבת לעץ, ועל כן אין מברכים על פריה "בורא פרי העץ").
תנאי גידול
מאחר ומוצאה של הפפיה הוא טרופי היא איננה מתאימה לגידול באזורי הארץ הנתונים לקרה בחורף, אך עולה יפה באזורים חמים ולחים. להצלחת גידולה חשוב שהקרקע תהיה מנוקזת היטב. פרט לכך היא עמידה לגיר ולמליחות, וניתן לגדלה בתנאי שמש מלאה או חצי-צל.
את הפפיה מרבים מייחורים בתחילת הקיץ או מזרעים באביב. הריבוי מייחורים עדיף, מאחר והפפיה היא בדרך כלל דו-ביתית - צמחי זכר וצמחי נקבה נפרדים (לעתים, היא גם חד-ביתית), ורצוי לדעת מראש איזה צמח נקבל. קצב הגידול שלה הוא מהיר.
שימושים
הפפיה התפרסמה בשלפריה הגדול (עד 5 ק"ג!)והעסיסי, בעל הקליפה הצהובה-כתומה וטעם של פרי טרופי, שלו שימושי מרפא רבים. הצמח מניב פירות כבר בשנה הראשונה.
לפרי השפעה מעודדת עיכול. ניתן לאכול אותו טרי או להכין ממנו מיץ, לפתן או ריבה. זרעי הפרי השחורים, עשירים בויטמין C.
מיץ הפרי יכול לשמש לריפוי פצעים בשל היותו עוצר דימום. כמו-כן יש לו השפעה חיובית על העור, וכך ניתן למצוא אותו בתכשירים קוסמטיים רבים, בין השאר להרחקת נמשים ולטיפול באקזמות.
מקליפת הפרי הבלתי בשל מפיקים את אנזים הפפאין, שלו השפעה חשובה על עיכול החלבונים, וברפואה הטבעית משתמשים בו רבות לטיפול בבעיות שונות במערכת העיכול. ניתן למצוא אותו בתכשירים נפרדים או בצרוף מיצויים מצמחים אחרים.
להפקת האנזים ישירות מן הפרי שורטים את הפרי, טרם הבשלתו, שריטות עמוקות, ואוספים את המיץ הניגר מן השריטות. ניתן להפיק נוזל זה גם מן העלים והזרעים. חשוב לציין שהפפאין אסור לשימוש על נשים בהריון, מכיון שהוא עשוי לגרום להפלה.
וטיפ אחרון – לעיסת עלי פפיה טריים,מחזקת את החניכיים.

קת נאכלת (קלסטריים) "ג'ת"

זהו צמח נפוץ בגינותינו, בעיקר אצל יוצאי תימן, ואכן מוצאו של הצמח, השייך למשפחת הקלסטריים, במזרח אפריקה ודרום חצי האי ערב. הקת הוא שיח ירוק-עד, המגיע עד לגובה כ-3 מ'. העלים דמויי ביצה בעלי שפה משוננת.
תנאי גידול
 הצמח ניתן לריבוי בעיקר מייחורים במהלך הקיץ. הייחורים המתאימים הם ענפים צדדיים של הצמח, העולים סמוך לפני הקרקע.
ניתן לגדל את הצמח בכל אזורי הארץ, בתנאי שמש מלאה. להצלחתו נחוצה קרקע בעלת ניקוז טוב. הצמח רגיש לגיר ומליחות.
שימושים
השימוש בעלי הקת הוא שימוש מסורתי, שהנפוץ בהם לעיסת עלים טריים, שטעמם מר, אך ניתן גם לייבשם, ולחלוט אותם או לעשן אותם. משתמשים בעלים הצעירים של השיח. השפעתם העיקרית של העלים היא השפעה נרקוטית, וידוע כי המשתמשים בהם באופן קבוע נוטים לסבול מנדודי שינה ועצירות. יחד עם זאת, מחקר מודרני מראה כי העלים מכילים גם ויטמין C, ויטמיני B, ומינרלים שונים. לצמח יצא גם מוניטין כמשפיע על כח הגברא, אך לא נמצאו סימוכין לכך שהוא אכן משפיע באופן חיובי על כל הנוטל אותו.

קפה ערבי (פואתיים)

הקפה הוא שיח מסועף, ירוק-עד, המגיע עד לגובה 4 מ', שמקורו באפריקה. ענפי השיח מסתעפים בזוגות או בשלשות, וכך גם סידור העלים שלו. העלים מאורכים, מחודדים בקצה, ובעלי גוון ירוק מבריק. השיח פורח מספר פעמים בשנה, ומניב פירות בעלי קליפה אדומה בהבשלתם, המכילים בתוכם שני זרעים שהם פולי הקפה, הנמצאים בשימוש כלל עולמי נרחב.
תנאי גידול
את שיח הקפה ניתן להרבות בעונה זו הן מייחורים (אם יש מקור לכך), או להנביט פולי קפה בלתי קלויים. לשם כך יש להשרות את זרעי הקפה במשך מספר שעות במים פושרים, ואחר-כך לזרוע בתערובת של אדמת גינה עם כבול. הנביטה מתרחשת כעבור מספר שבועות. כאשר לנבט כ-4 עלים, יש להעתיקו לכוסיות גידול עם תערובת שתילה המכילה גם קומפוסט. כשהצמח מתבסס, ניתן להעתיקו לגינה או להמשיך את גידולו בעציץ גדול יותר. שיח הקפה מתאים לגידול באזורים שאינם נתונים לקרה בחורף, והוא רגיש גם ליובש ולמליחות. ניתן לגדלו בתנאי אור מלא או חצי-צל. השיח מניב פירות רק לאחר כ-3 שנות גידול.
שימושים
על שימושי הקפה אין צורך להרחיב את הדיבור. שימושו הנרחב הוא בשל תכולת הקפאין הגבוהה שבו, שהוא אלקלואיד בעל השפעה מעוררת, מפיג עייפות ומשפר את הריכוז, ומגביר את קצב הנשימה. הקפאין גם גורם לעליה בלחץ-הדם, ולכן מומלץ לסובלים מלחץ-דם נמוך.
יחד עם זאת, לקפאין השפעה משתנת, ובצריכה גבוהה שלו הוא גורם לעומס על הכליות, וגורם להרחקה של ויטמינים ומינרלים רבים, בעיקר סידן, מן הגוף. נמצא גם כי אצל אנשים הצורכים הרבה קפאין, יש נטיה לדכאון. מומלץ לכן להסתפק בלא יותר מ- 1-2 כוסות קפה ליום.
הערה: קחו בחשבון שבמרבית הפעמים בהן נשתלו צמחי קפה במרכז הארץ, לא התקבלו כמעט פירות. זהו צמח שמתאים בעיקר לאזורים טרופיים וגידולו באזורים אחרים יכול שלא לשאת פרי.