כתבה: אלומה גלזר
שלהי הסתיו וראשית החורף הם הימים המתאימים ביותר להכנת הגינה לימים הקרים.
במידה והימים עדיין חמימים ויבשים ניתן לעשות איסוף אחרון של צמחים כמו ריחן, סטיביה (המשמש כתחליף לסוכר) ואחרים, וליבשם.
בימים אלה מומלץ להעשיר את הקרקע בסביבות הצמחים בקומפוסט - מפזרים כמויות נדיבות של קומפוסט סביב בסיס הצמח, ניתן להצניע קלות עם דושן, ולחכות למי הגשמים שיטמיעוהו בקרקע.
את נשר עלי השלכת מעצים ושיחים בגינה ניתן להשאיר כחיפוי אורגני, או לאספו לערימת קומפוסט בפאתי הגינה.
שתילה חדשה
לאחר רדת גשמי היורה כדאי לתכנן את השתילה החדשה בגינת צמחי התבלין, המרפא והבושם בה אנו מעונינים.
מתחילים מהכנת קרקע טובה - אוורור הקרקע, הצנעת קומפוסט בנדיבות והרוויית הקרקע במים. ממצאי מחקר שנערך במחלקה למדעי הבריאות באוניברסיטת באר-שבע, מראים כי לצמחי תבלין בעלי ריח לימוני פעילות נוגדת סרטן, לפיכך נקדיש את פרק השתילה הפעם לצמחים בעלי פעילות אנטי סרטנית שאנו יכולים לגדל בגינה הביתית.
נתחיל בשלושת הצמחים העיקריים שלעליהם ריח לימוני - המליסה הרפואית, "עשב הלימון", ו"לואיזה", ונציין כי ישנם גם זנים "לימוניים" של צמחי תבלין אחרים כמו פלרגון, נענה ועוד.
מקור הריח הלימוני בצמחים אלה הוא באחד ממרכיבי השמן האתרי של הצמח הנקרא "ציטראל", ואשר לו מייחס המחקר האחרון את היכולת להפעיל תהליך של מוות מתוכנן של תאים, מה שמכונה "התאבדות" (בלעז אפופטוזיס). טיפולים כימותרפיים המיועדים להכחיד את התאים הנגועים בסרטן, נכשלים בהרבה מקרים מכיוון שהטיפול אינו מכחיד את כל התאים הנגועים, ולכן יש לסייע לתאים הנותרים ל"התאבד" במטרה לחסל את הנגע הממאיר כולו. לפיכך, שימוש בצמחים המכילים ציטראל הוכיח את עצמו כיעיל לטיפול במחלה. יתרה מכך, צריכה קבועה של צמחים בעלי ריח לימוני היא בעלת ערך רב כטיפול מונע.
מליסה רפואית / שפתניים Melissa officinalis
המליסה היא בן-שיח רב-שנתי, ים תיכוני, הגדל גם בר בארץ, בדרך כלל באזורים מוצלים ולחים לצמח עלים דמויי ביצה, בעלי שפה חרוקה-משוננת, בעמדה נגדית האחד לשני, וריח לימוני עדין. הפריחה בקיץ, עשירה בצוף, מהוה מוקד משיכה לדבורים, מה שנתן לצמח את שמו - "מליסה" שפרושו "דבורה" ביוונית.
הפרחים לבנים או בצבע קרם, דו-שפתניים, מסודרים בדורים בחיקי העלים. בעת הפריחה יורדת מידת הארומטיות של העלים, על כן על-מנת לקבל עלים בעלי ארומטיות לימונית מירבית ניתן למנוע את הפריחה, מה גם שפיזור הזרעים יוצר ספיח רב, ולגן מומלץ להימנע מן הפריחה אם לא מעונינים בצמחי בת.
לצורך גידולה זקוקה המליסה לקרקע עשירה ומנוקזת היטב. ניתן לגדלה בתנאי שמש מלאה. אם כי עדיפים לה תנאי חצי צל, ויש להשקותה השקיה סדירה. השימוש בצמח הוא בעלים, בעיקר החליטה. השימור המדובר ביותר כעת הוא ההשפעה מונעת הסרטן תודות למרכיב הציטראל בשמן האתרי. כמו-כן ידועה המליסה כצמח בעל השפעה מרגיעה המביאה להקלה על מתח, עייפות, חוסר ריכוז. חליטת המליסה מקלה גם על הפרעות וגזים במערכת העיכול. בטיפול חיצוני, רטייה (קומפרס) של חליטת הצמח יעילה להרגע עקיצות ופצעים מוגלתיים. מינון מומלץ: 125 גר' עלים ל- ½ ליטר מים. רב-זקן לימוני "עשב לימון" / דגניים Cymbopogon citratus צמח דגני שמקורו באזורים הטרופיים של הודו וציילן, בעל עלים נדניים ארוכים המגיעים עד לאורך של כ- 1 מ' בעלי ריח לימוני חזק. על העלים שערות זיפיות ארוכות, הנותנות לעלה מגע מחוספס.
הצמח יוצר גוש נצרים המסתעפים האחד מן השני בבסיס הצמח, ובעונה זו ניתן להפרידם האחד מן השני וכך להרבות את הצמח. לצורך גידולו זקוק הצמח לקרקע עשירה, בעלת ניקוז טוב, השקיה סדירה, וטמפרטורות נוחות, ולכן הוא פחות מתאים לגידול באזורי הארץ הנתונים לקרה בחורף. השימוש הנפוץ בצמח הוא בחליטת עלים שלה טעם לימוני, שעתה ברור כי פרט לטעם טוב יש לה גם ערך מונע סרטן.
ניתן להוסיף את עלי הצמח לתבשילים, גם-כן להקנות טעם לימוני, להכנת ירקות כבושים, וכן משתמשים בהם לבישום תכשירים קוסמטיים מינון מומלץ: 1 גרם עלים לכוס מים.
ליפיה לימונית "לואיזה" / ורבניים Aloysia triphyiia (Lippia citriodora
שיח זקוף המגיע עד לגובה כ- 3 מ'.
שמקורו באמריקה הדרומית. לשיח עלים מאורכים, דמויי איזמל, באורך של כ- 8 - 5 ס"מ, מסודרים בדורים, ובעלי ריח לימוני נעים. הפריחה קיצית, במכבדים של פרחים לבנים קטנים ועדינים. את הצמח ניתן לגדל בכל אזורי הארץ, אך יש להגן עליו מפני רוחות וקרה, במהלך הקיץ או בסופו יש לגזום אותו גיזום דילול, ולאסוף את עליו באותה הזדמנות. מתאים לגידול כשיח בודד בגינה. השימוש בעלים הוא בצורת חליטה, בעלת טעם לימוני עדין ומרגיע וגם מונע סרטן לפי ממצאי המחקר האחרון. העלים מתאימים גם להכנת תערובות עלים ריחניים, הידועה בשם פו-פורי. צמחים נוספים, שמקורם מצמחיית הבר ומוכרים בהקשר של מניעת סרטן: קצח הגינה / נוריתיים Nigella sativa הקצח הוא צמח חד-שנתי עשבוני, שמקורו במזרח התיכון, נמצא בשימוש מאז העת העתיקה. לצמח עלים גזורים בגוון ירוק-אפרפר, פריחה אביבית בגוון כחול מאפיר, ופירות דקורטיביים של מספר מפוחיות כפופות בצורת קרניים, ולכן לצמח גם ערך כצמח נוי. בעונה זו מרבים את הצמח מזרעים. זורעים בעומק של כ- 1 ס"מ, ומדללים את הנבטים למרווחים של כ- 20 ס"מ. בקצח משתמשים בזרעים, המבשילים בסוף עונת הגידול. הזרעים קטנים וצבעם שחור, ולכן יש המכנים אותם בשם "כמון שחור".
עיקר השימוש בזרעים הוא באפיה, כתבלין ללחם או למיני מאפה אחרים. בעת העתיקה שימש הצמח לטיפול במחלות דרכי הנשימה הנגרמות ע"י זיהום או אלרגיה, כמו שעול, ברונכיט וקוצר נשימה. השתמשו בו גם להקלה על דלקות פרקים, כאבי בטן, אל-וסת ולהגברת ייצור החלב אצל מיניקות.
מחקרים חדשים בזרעי הצמח, מראים כי הם ממריצים את הפעילות של המערכת החיסונית, מהוים נוגדי חימצון, יכולים להגן על הכבד מפני ההשפעה של תרופות אנטי סרטניות, אך בעיקר מעכבים ייצור כלי דם חדשים גידולים סרטניים, ובכך נמנע משך התפתחותם של הגידולים וייצור גרורות.
השפעה זו של זרעי הקצח נמצאה יעילה בסרטן השד, סרטן הערמונית, ומלנומה. מיצוי של הזרעים בשמן, יעיל לטיפול בעור. אין להשתמש בצמח בזמן הריון.
ערברבה שעירה / משפחת נר הלילה Epilobium hirsutum
הערברבה השעירה היא שיח של גדות נחלים, הגדל בר בארץ, ומגיע עד לגובה של כ- 2 מ', כשעיקר הצימוח הוא באביב. העלים פשוטים, ברוך 3 - 2 ס"מ, שעירים. הפריחה קיצית, בגוון ורוד עז. הפרחים בודדים בראש הגבעול, קוטרם כ- 3 - 2 ס"מ. הפרי תרמיל מאורך, המכיל זרעים מרובים בעלי פלומה נוצתית. גידול הצמח קל, כצמח א"י הוא ניתן לגידול בכל אזורי הארץ, בקרקע עשירה ומנוקזת, עדיפים לו תנאי חצי צל, והשקיה סדירה. באזורי עולם שונים משמשים מינים אחרים של ערברבה למאכל. בארץ החל שימוש עממי בערברבה השעירה בקרב יוצאי בריה"מ לשעבר, שהביאו את מסורת השימוש בערברבה מארצותיהם. מחקרים שונים מראים כי חליטה של עלי ערברבה יעילה כנגד פטריית הקנדידה, בעלת השפעה נוגדת דלקות, ויעילה להקלה על מצבים של חוסר שליטה בסוגרי שלפוחית השתן, הן לגברים והן לנשים. כמו-כן חליטת עלי הערברבה יעילה לטיפול בגידול של בלוטת הערמונית, גם שפיר וגם ממאיר, ומביאה לצמצומו.
הערה חשובה:חשוב להזכיר כי המידע על ההשפעות הבריאותיות של הצמחים המובא במדור זה הוא לידיעה בלבד. לצורך טיפול, בכל בעיה בריאותית כלשהי, יש לפנות למי שמוסמך לכך.
להמשך קריאה על פרחים הכח המרפא