סוקולנטים למתחילים

מי שמכיר סוקולנטים יודע שבאים אליהם מאהבה. אבל לאלה שעדיין לא גילו את סוד קסמם, הנה כמה דברים בשבחם וסקירה של מספר צמחים בשרניים שקל מאוד לגדלם

כתבו: נורית חרמון ואיתי ינקו צילם : איתי ינקו

סוקולנטיות או בשרניות היא תכונה של צמח. זאת איננה תכונה של משפחה בוטנית אחת או סוג בוטני אחד ואף לא של צורת חיים כלשהי (עונתי, רב-שנתי, בן-שיח, שיח וכו'). זוהי תכונה של צמחים ממשפחות שונות, מסוגים שונים ומקטגוריות בוטניות וגנניות שונות. קקטוסים הם רק קבוצה אחת מתוך הסוקולנטים והם שייכים ברובם למשפחת הצבריים. מי שמכיר סוקולנטים יודע שאל סוקולנטים באים מאהבה. אבל לאלה שעדיין לא גילו את סוד קסמם,  הנה כמה דברים בשבחם. נתחיל עם קצת תיאוריה ואחר כך נעבור לסקור סוקולנטים שקל ומתגמל לגדלם והם מתאימים מאוד לגידול בעציצים ולמתחילים.

קרַסוּלָה Crassula

• לא חייבים להיות בעלי גינה כדי לגדל סוקולנטים. די במרפסת מקורה או באדן חלון רחב כדי להתחיל לטפח אותם בעציצים. 
• הטיפול בסוקולנטים אינו אינטנסיבי והאחזקה נמוכה יחסית לצמחי גינה אחרים (אין גיזומים תכופים, הדישון במשורה אם בכלל וההשקיה אף היא מתונה). 
• הסוקולנטים ניחנים בצורות מעניינות ובעיקר במרקמים מיוחדים. גם צבע הם תורמים עם פריחות מפתיעות ויש כאלו עם עלים צבעוניים.
• סוקולנטים יפים בחברת אבנים וסלעים ובתוך חיפויים יבשים ומציאת הצירוף הנכון בין האבן לסוקולנט הוא יצירה לכל דבר. שלא לדבר על השילוב בין הסוקולנט לעציץ שיכול להיות בנאלי וסתמי (עם עציץ מפלסטיק) או מקורי ומקסים (עם עציץ מקרמיקה, למשל).
• סוקולנטים קלים מאוד לריבוי, אם בעזרת צמח-בת המתפתח מבסיס צמח-האם או משורשים הגדלים על הגבעול או אפילו מעלה בודד. 

הַווֹרְתִיָה Haworthia

תנאי גידול כלליים

• רוב הסוקולנטים יסתפקו בחצי יום של קרינת שמש ישירה, מלבד אלו שבמוצהר אינם אוהבים שמש ישירה. גם אלו תמיד ישמחו לכמות אור (להבדיל מקרינת שמש ישירה) גדולה ויהיו פחות מרשימים בתנאי צל כבד. כדאי להביא בחשבון שהקרינה בארץ חזקה מאוד ויכולה לשרוף אפילו קקטוסים. אם ניכרים סימני כוויה על הקקטוס, מומלץ לדאוג להצללה קלה (30% יספיקו). רבים מן הסוקולנטים יצהירו בפניכם אם תנאי האור נוחים להם. אלה שנמצאים בהצללה גדולה מדי יגדלו מוארכים והפרקים בין העלים יהיו ארוכים או בלשון מקצועית – אֶטְיולַנְטיים. גם צבעם ישתנה לירוק חיוור. אלה שסופגים כמות גדולה מדי של שמש ישירה יסבלו מכתמים חומים (=כוויות) או יסגלו לעצמם מראה "מכווץ" משהו. לרוב בתנאים אלה גם צבע העלים משתנה. העברת הסוקולנט לתנאים מתאימים תשפר את צורת הגידול בהמשך. 
  
  
• מרבית הסוקולנטים יסתפקו בהשקיה מועטה של פעם בשבוע. התדירות קשורה לא פעם במיקום הצמח וגם בגודל העציץ שבו הוא שתול. יש לזכור שעציצון קטן מתייבש במהירות גדולה בהשוואה לעציץ גדול, אך לעומת זאת, שתיל מפותח מאוד זקוק לעתים ליותר מים על אף שהעציץ שלו גדול יותר. כמו כן, יש סוקולנטים שמטבעם הם שתיינים גדולים יותר. סוקולנט לא יחזיר את נשמתו לבורא במהירות גדולה כמו צמח עשבוני. פספוס של כמה ימים ויותר בהשקיה לא יעולל לו, על פי רוב, נזק ממשי. אבל, השקיית יתר, גם בעונת הגידול וגם בעונת התרדמה, היא הסיבה הרווחת ביותר לריקבון בסוקולנטים. ועוד, יש לזכור שעל אף מה שנאמר כאן, סוקולנטים הנמצאים בתרדמה בעציץ, אינם יכולים לעבור את תקופת התרדמה ללא השקיה בכלל וזקוקים להשקיה אך מרווחת. אלה הרגישים לעודפי מים ישמחו לחסות בחורף במקום מוגן מגשם.

  סביון Senecio

• 

• אויב הסוקולנטים השני אחרי עודף מים הוא הברד. מי שגר באזור החשוף למטחי ברד חייב להגן על הסוקולנטים בדרך כלשהי (מקום מקורה, מטרייה זמנית, יריעת ניילון או כל פטנט אחר) מפני שהברד מחורר ואף קוצץ אותם. זו תביעה לא פשוטה מהמגדֵל אבל הנחמה היא שרוב הצמחים נוטים להשתקם בסופו של דבר.
  
  
• כל הסוקולנטים זקוקים למצע מנוקז מאוד. מצע העציצים שלכם עשוי בהחלט להתאים. המהדרין משתמשים במצעים מיוחדים ונשבעים בסגולותיהם. אנו ממליצים על מצע שמורכב מ- 50% של מצע שתילה רגיל שיש לסנן ממנו חלקיקים גדולים, פיסות ספוג וכד', 25% טוף גרוס (0-8 מ"מ) ו-25% חול ים פשוט (לא חול מלוח) שאפשר לקנותו בחנויות חומרי בניין. אל תשכחו לבדוק מדי פעם את חורי הניקוז בעציצים או במיכלים ולוודא שאינם סתומים.
  
  
• גיזום בסוקולנטים היא פעולה די נדירה אלא בצמחים גדולים במיוחד או כדי לבנות את הצמח בצורת בונסאי. צמחים מסוימים דורשים גיזום בסוף עונת הגידול כדי להתחדש כראוי. 
  
  
• דישון סוקולנטים אינו הכרחי. רבים מהם גדלים היטב ללא דישון (בשל היותם במקור מבתי גידול דלים בחומרי הזנה). לאלה הרוצים להבטיח צימוח עסיסי במיוחד ולדשן בכל זאת, אפשר להשתמש בדשנים הקיימים בשוק אך להפחית את הכמות המומלצת בחצי ולדשן רק בעונות המעבר – בסתיו ובאביב.

ואם דיברנו עד עכשיו קצת באוויר, נעבור לרשימת הצמחים עצמם. מיותר לומר שהרשימה קצרה רק משום שאנו מוגבלים במקום.

אלווי Aloe

סוג אפריקני זה מוכר דרך האלווי האמיתי( Aloe vera/A. barbadensis) המפורסם והחסון
אך הסוג עשיר ביותר בצמחים מכל הגדלים. לרובם יש קוצים בשולי העלים אך יש יוצאים מן הכלל כמו  א. מניפני (A. plicatilis) המקסים. יש אלוואים גדולים הזקוקים לעציצים גדולים ולמרחב מחייה
ולרבים מהם, כמו א. איום (A. ferox), א. מרלות (A. marlothii) וא. אפריקני ((A. africana תפרחות גבוהות דמויות לפידים ומבנה פיסולי ביותר.
אך אל תטעו. יש גם אלוואים בינוניים, וגם קטנטנים עם עלווה מעניינת וקישוטית במיוחד.
חלק מן האלוואים יוצרים צמחי-בנות בקלות ויש שלא ולכן הם גם שכיחים פחות ויקרים יותר.
ככלל זהו צמח של חורף. בקיץ יש להשקות אותו במשורה ולא לרחם עליו בגלל היובש. הוא רגיל לכך ממקום מוצאו הטבעי וכך יאריך חיים.

צורית Sedum

נציגים רבים של סוג זה הם בעלי עלים קטנים ומרקמים יפהפיים ונראים נפלא בעציצים.
רבים מקורם באזורים הרריים עם קרינת שמש ישירה אך טמפ' קרירה. מקצתם מוצאם מאזורים חמים יותר והם מתאימים יותר לתנאי הארץ כמו צ. מורגן (S. morganianum) המיוחדת.
היא בנויה מגבעולים ארוכים מרובי עלים קטנים ומעובים, הגדלים בצפיפות רבה ונראים כזנבות.
עונת הגידול היא בקיץ והצמח זקוק לחצי יום קרינת שמש מלאה ומתאים ביותר לעציץ
או לסלסלה תלויים.

סביון Senecio

סוג ענק הכולל צמחים עשבוניים וגם כאלה שהם סוקולנטים. נביא כאן לדוגמה צמח משתרע,
סביון כחלחל (S. mandraliscae), שצבע עלי האצבע שלו כחלחל-אפור מיוחד.
הוא גדל בעונה החמה בשמש ישירה מאוד והוא רגיש לקור מתחת לשמונה מעלות.
אין צורך להגן עליו מפני הגשם. יפה לשלב אותו עם צמחים אפרפרים בהירים ממנו
או עם סוקולנט בצבע מנוגד. הפריחה זניחה ואפשר לקטום אותה בלי נקיפות מצפון.

קרַסוּלָה Crassula

כדוגמה נפתח עם ק.סגלגלה C. ovata)), אחד הסוקולנטים המוצלחים, העמידים והוותיקים בארץ. מוצאו מדרום אפריקה וממוזמביק. אחד מסימני הבריאות של קרסולה זו הוא עלים ירוקים, מריתיים, חלקים ושמנמנים (שמה של הקרסולה מקורו במילה הלטינית crassus כלומר, עבה,
בשל העלים הבשרניים). עונת הגידול שלה בחורף והיא אינה זקוקה להגנה מפני גשם
ואף פורחת בלבן בלב החורף. מנעד תנאי האור שלה רחב יחסית: שמש ישירה כל היום, חצי יום שמש,
הצללה קלה ועד הצללה חלקית.
זן גנני מרהיב הנקרא ק. סגלגלה 'האמלז סנסט' (('Hummel's Sunset' מפתח בשמש ישירה
עלים צהובים ואדמדמים בשוליהם. עוד זן מיוחד הוא ק. סגלגלה 'גולום' (('Gollum' המזכיר במראהו
שיח אלמוגים. קרסולה אחרת פשוטה יחסית לגידול היא ק.מגלית (C. falcata).
למרות כל הנאמר לעיל, יש גם מינים יפים מאוד של קרסולה שהם קשים בהרבה לגידול,
שאסור להשקותם בקיץ והם רגישים מאוד לריקבון, אבל זוהי כבר סוגיה למתקדמים.

ניצנית Kalanchoe

כל הניצניות פורחות בחורף כאשר היום מתקצר ורבות מהן מוצאן במדגסקר. בחורף קריר הן ייהנו מתנאי שמש ישירה ואת הקיץ ישרדו בהצללה חלקית. גיזום בסתיו המוקדם,
לקראת עונת הגידול הטבעית, יעזור לעודד פריחה חדשה.
מעניינת ויפה בעציץ מאוד היא נ. לוסי (K. luciae), שמוצאה מדרום אפריקה דווקא והיא שובה לב בזכות שושנות העלים העגולים והגדולים שלה. בחורף, שולי העלים מאדימים מאוד מהקור.
הצמח כולו מכוסה אבקה לבנה דקיקה, המגנה עליו מפני קרינת השמש.
בסתיו עולה עמוד פריחה גבוה ועליו פרחים לבנבנים מאכזבים משהו,
אם כי על עמוד הפריחה צומחים צמחונים קטנטנים מאוד שניתנים לנתקם ולשתול אותם.

הַווֹרְתִיָה Haworthia

גם סוג זה גדל בחורף. את שפע המינים והזנים שלו ניתן לחלק לצמחים המאופיינים
על ידי שושנת עלים זקופים ומחודדים (ה. רכה H. attenuata). וצמחים שצורתם "נקניקית" (ה. ),
והם מכוסים בעלים קטנים צמודים וצפופים . ההוורתיה שוחרת צל אך לא צל כבד מאוד.
בשמש משנים העלים את צבעם לאדמדם אך שינוי זה מקורו בעקה ואינו סימן לצמח מרוצה.
עלי ההוורתיות מקושטים בבליטות קטנות או גדולות היוצרות פסים או נקודות מעניינות
והן קלות לגידול ולא מפונקות. חלק מהן מקל את מלאכת הריבוי בגלל שורשים טריים המסתתרים מתחת לעלים.
אם נרקבה לכם הוורתיה, נקו את החלק שנרקב עד לנקודה שבה תחשפו שורשים חדשים
ואז שתלו את הצמח מחדש.
גם להוורתיה יש מינים שונים מהמתוארים למעלה שגידולם דורש הבנה וידע גדולים יותר,
אך לאלה צורות גידול מיוחדות והם מפונקים יותר ומיועדים לבעלי ניסיון.

גַסְטֶרְיָה Gasteria

קל לזהות את הגסטריה בעת הפריחה – מפני שמעמוד הפריחה והאופקי תלויים בחינניות רבה
כלפי מטה פרחים דו-גוניים. צורת הפרח הבודד מזכירה מבנה של קיבה (=Gast) ומכאן שם הסוקולנט. העלים דומים ללשונות, מחודדות או קהות, לעתים ארוכות ובמינים אחרים קצרות מאוד.
חלק מן הגסטריות בנויות בצורת מניפת עלים בשרנית ודו-צדדית, אחרות יוצרות מעין צלב,
לפחות בשנים הראשונות, כמו ג. אמרסטרונג (G. armstrongii). יש גסטריות עם עלים חלקים,
עלים חלקים או מגובששים ועלים מפוספסים בירוק כהה, בהיר או בלבן
(יפה ואהודה היא ג. 'ליטל וורטי'; G. 'Little Warty'). בשוק קיימים היום מכלואים רבים ויפים ביותר
בין מינים שונים של גסטריה ומכלואים מעניינים בין גסטריה לסוגים אחרים כמו אלווי
(ואז קוראים לצמח Gasteraloe).הגסטריה אוהבת צל מואר מאוד ובשמש ישירה העלים מאדימים, שוב, בגלל עקה שבה נמצא הצמח.

הערה חשובה במיוחד
כשאתם הולכים לקנות סוקולנטים, חשוב שתשאלו את המוכר "מהי עונת הגידול של הצמח?" על אף העובדה שסוקולנטים הם צמחים רב-שנתיים, הטיפול בעונת הגידול שונה מאוד מהטיפול (או יותר נכון ממיעוט הטיפול) בעונת התרדמה שלהם. אם לא נשנה את משטר הטיפול בסוקולנט רדום (ולא תמיד רואים על הצמח שהוא רדום), עולים הסיכויים לאבד אותו.

להמשך קריאה על סוקולנטים למתקדמים חלק א'