לעצים תרומה גדולה לאיכות חיינו ובתמורה אנו שואפים להאריך את חייהם ולשמור על חיוניותם. אחת הדרכים לכך היא העיצוב והגיזום. לפניכם כתבה ראשונה בסדרה שתסביר איך לעשות זאת נכון.

כתבה: אביגיל הלר, פקיד היערות ומנהלת תחום גנים בוטניים 

מרבית אוכלוסיית ישראל מושפעת מעצי הנוי. 92% מאוכלוסיית המדינה שמתגוררת בערים פוגשת בעצי רחוב בצאתה בבוקר לעיסוקיה, ובשובה בערב לביתה. בנוסף לכך, העצים מהווים את הגורם הדומיננטי בגני הנוי שבערים, ביישובים הכפריים, בפארקים, בצדי דרכים, בחורשות וביערות.
רובנו מכירים בערכם של העצים. לחלק מן התועלות אנו מודעים יותר כגון לספיגת פחמן דו-חמצני ושחרור חמצן לאטמוספרה ולחלק פחות, כגון להפחתת נגר מים. תועלות אלו כומתו ונמצא כי יש להם ערך כספי רב. לדוגמה, בעיר יוסטון נחסכים מדי שנה 111.3 מיליון דולר בעלויות מיזוג אוויר ו- 13.9 מיליון דולר בעלויות חימום הודות ליער העירוני (Smith et al 2005). תרומתו של עץ בוגר במרחב הציבורי הינה שוות ערך לסכום הנע בין 107 ל- 127 $ מדי שנהMcPherson et al 2006) (.
כלומר העצים הינם דבר יקר ערך המשפיע לטובה על חיינו בדרכים שונות (צל, קירור, ספיגת מזהמים, יצירת רוגע ועוד), כאשר ככל שהעץ יותר גדול התועלות המתקבלות ממנו גדולות יותר ותועלות אלו עולות משנה לשנה.
מכאן שכדאי להאריך את חיי העצים ולשמור על חיוניותם, במטרה לשמר ולהגדיל את התועלות המתקבלות מהם לרווחתנו.


מחזור החיים של העצים מכיל שלבים שונים: נביטה, צמיחה, יצירת פרחים, פירות וזרעים, הזדקנות, התנוונות ומוות. כאשר, חלק מן השלבים עשויים להתקיים במקביל.
בהרבה עצים, ההזדקנות וההתנוונות מלווים בשברים ובסכנת התהפכות. בחלק מן העצים סכנות שכאלו עלולות להופיע כבר בגיל צעיר. הדברים תלויים במין העץ, באופי צמיחתו ובתנאי הסביבה בהם הוא גדל.
מן הראוי, לנסות ולמנוע שבר בעצים וסכנת התהפכות כדי למנוע נזקים לסביבה ולאדם.
אנו מייעדים לעצים תפקידים שונים ומיקומים שונים. חלקם מיועדים לשמש כעצי רחוב או שדרה, אחרים אמורים לשמש כעצי צל בפארקים, כשוברי רוחות או כמגן בפני זיהום ורעש. יש לטפח את העצים בהתאם לתפקיד אותו הם אמורים למלא.


קיימות דרכים שונות כדי להשיג את שלוש המטרות שצוינו. טיפוח הקרקע, השקיה נכונה, תאורה נכונה, גיזום ועוד. בכתבה זו אתמקד בגיזום כאמצעי להאריך את חיי העצים ולשמור על חיוניותם, למניעת נזקים משבר ו/או התהפכות ולטיפוח שלהם בהתאם לתפקידם.
גיזום עץ שונה בשלבים שונים במחזור חייו. בצעירותו אנו מעצבים את העץ במטרה ליצור שלד עתידי חזק ולמנוע בעיות עתידיות. תהליך העיצוב הוא מתמשך, וכל טיפול במסגרתו אורך דקות ספורות, עם כלי עבודה פשוטים כגון מזמרה או משור ידני וללא צורך באמצעי טיפוס מיוחדים, וכמעט ללא גרימת נזק לעץ. יחד עם זאת דקות ספורות אלו מתבססות על ידע כולל ונצבר, שמתייחס לנושאים שונים שידונו בהמשך כתבה זו דוגמת מין העץ, היותו מחטני או רחב עלים, נשיר, נשיר מותנה או ירוק עד, מועד הגיזום, מיקום העץ, מצבו הפיסיולוגי חיוניותו ועוד.
עץ בינוני כבר דורש התייחסות ומיומנות שונה. לרוב כבר מאוחר לעצב את העץ, והגיזום יתמקד בהפחתת סיכונים עתידיים ובסניטציה. מאידך, הנזק שעלול להיגרם בגיזום עצמו משמעותי יותר. סביר להניח, שייגרמו פצעים גדולים יחסית שיכולים להוות מקור חדירה לפגעים, והתאוששות העץ פחותה. כמו כן נדרש לעתים גם ניסיון בעבודה בגובה וניסיון עבודה עם משור מוטורי.
גיזום עץ בוגר ו/או גדול מימדים דורש מיומנות וניסיון בעבודה בגובה ובשליטה במשור. לרוב הגיזום מבוצע במטרה למנוע שבר או התהפכות, למטרות חידוש בעצים מנוונים, ליצירת מרחק מקווי חשמל או אלמנטים נוספים ועוד. בחלק ממיני העצים הבוגרים הגיזום עלול לגרום לנזק, למשל על ידי יצירת פצעים גדולים שיאפשרו חדירת פתוגנים, וישנה חשיבות רבה לטיפולים קודמים שהעץ עבר, למשקל ענפים ולאורכם. עצים בוגרים רבים מאופיינים בחיוניות פחותה, ולעתים מבחינים בסימני שברים קודמים או נגיעות בפתוגנים. ההתאוששות מגיזום קשה ואיטית ולפעמים אף לא מתרחשת כלל.

גיזום עצים צעירים
כאמור, בכמה דקות של גיזום מיושם ידע רב וחשיבה. עוד לפני שאנחנו מתייחסים למין העץ אותו אנו מבקשים לעצב, אנו בוחנים את השתייכותו לקבוצה רחבה יותר. לרוב, עצים שנופם צירי דוגמת מיני ארז, אראוקריה, דולב או צפצפה אינם זקוקים לעיצוב. מאידך, עצים שנופם מעוגל כגון מיני סיגלון, אלון, פנסית וצאלון הכרחי לעצב.
לאחר מכן נבחן אם מדובר בעץ מחטני או רחב עלים. עצים מחטניים יגזמו לרוב בסתיו בחורף, בעונה בה הם חיוניים. עצים רחבי עלים נחלקים לנשירים מוחלטים, נשירים מותנים וירוקי עד.
את הנשירים נגזום לרוב במהלך החורף בזמן שהם מצויים בתרדמה. כך נוכל לראות את שלד העץ בברור, לא נסיר מהעץ עלווה מטמיעה, כאשר עם ההתעוררות באביב תתאפשר התחדשות. יוצא מן הכלל הינו אלמוגן רחב-עלים שהינו נשיר אמיתי אך רגיש לקור ולקרה והוא ייגזם באביב המאוחר, לאחר שיסיים את פריחתו.

עצים ירוקי עד יגזמו לרוב באביב – עונה של לבלוב והתחדשות. עונה בה הטמפרטורות עדיין מתונות והקרקע רוויה מגשמי החורף. חלק מן העצים כגון מילה ירוקת-עד וקסילוסמת זלצמן ניתן לגזום גם בסתיו ומינים נוספים (חלקם ממוצא ים-תיכוני אך לא בהכרח) דוגמת זית אירופאי, אדר סורי ופיטוספורום גלוני ניתן לגזום גם בחורף. ישנם מינים שמוצאם מאזורים טרופיים וחיוניים בקיץ כגון פיקוס השקמה, אלביציה צהובה ומיני שיטה מסוימים, שניתן לגזום גם בלבו של קיץ.
עצים נשירים מותנים רגישים לרוב לקור ולקרה ולכן יגזמו באביב עם עליית הטמפרטורות. במידה וקיימים מינים שעמידים יחסית לטמפרטורות נמוכות (למשל מכנף נאה) ניתן לגזמם גם בחורף, אך דבר זה אינו מומלץ שכן הלבלוב הצעיר שמופיע לאחר גיזום רגיש יותר לקור ועלול להיפגע. בכל מקרה, גיזום שכזה יעשה לרוב אך ורק באזורי הארץ החמים ובחורפים שאינם קרים.



עצים הנגזמים אחרי פריחה - קיימים מקרים בהם אנו חורגים מהכללים ונוטים להתעלם מהקבוצה אליה משתייך העץ. מדובר במינים שהפריחה בהם מופיעה על גבי צימוח של עונה קודמת וגיזום במועדו יפחית את הפריחה. כך נגזום מינים נשירים כגון כליל החורש, שקד. נשירים מותנים למשל סיגלון עלה-מימוזה, וירוקי עד דוגמת מגנוליה גדולת-פרחים באביב המאוחר, לאחר הפריחה. מאידך, מיני עצים הפורחים על גבי ענפי השנה כגון במיני וזני לגרסטרמיה נגזום במועד (סוף החורף עת מתפתחים הפקעים) כדי שייווצרו ענפים רבים שיסתיימו במכבדי תפרחות.

לאחר שהתייחסנו לקבוצות נרחבות אליהן משתייך העץ, נתייחס כעת למין הספציפי ולתכונותיו. אחת התכונות החשובות שנבחן היא מהירות הצמיחה. בעצים מהירי צימוח (למשל שלטית מקומטת) יש להקפיד ולהיות "עם היד על הדופק" שמה נחמיץ את מועד הגיזום והעץ "יברח", יגבה ויתעבה דבר שיהפוך את הגיזום למסובך יותר. בעצים איטי צימוח (כגון אלון מצוי או פיטוספורום גלוני) אין הכרח להיחפז, שכן ניתן להגיע אל העץ במועד מאוחר יותר ועדיין לגזמו כשענפיו דקים יחסית וגובהו לא רב.



סיכום ומבט קדימה
בכתבה זו הצגתי את חשיבות הגיזום ומטרותיו. עסקתי בהבדל בגיזום בין עצים צעירים, בינוניים ובוגרים והחלתי לתאר את השיקולים העומדים בפני הגנן בעת גיזום עצים צעירים (צורת צימוח: צירית או מעוגלת, היות העץ מחטני או רחב-עלים, מידת נשירתו ומהירות צמיחתו). בכתבות הבאות בנושא גיזום עצים אלבן נושאים נוספים הקשורים למין העץ הספציפי כגון חוסנו או רגישותו לפצעי גיזום, אעסוק בהשפעת מיקום העץ ותנאי סביבה שונים, אציג שיטות גיזום שונות ואתייחס גם לגיזום עצים בינוניים ובוגרים. 

 להמשך קריאה על עקרונות גיזום עצים צעירים ושיטות גיזום