הקיץ בארצנו מאופיין בפעילות רבה של חרקים ופטריות התוקפים את המדשאות, הצמחים העונתיים, השיחים והעצים. בכתבה זו נציג שיטות הדברה שיסייעו להתמודד עם מזיקים בגינה בחודשי הקיץ.
כתב וצילם: שמעון ביטון
מניעת פגעים בגן מחייבת בחירת צמחייה המגלה סבילות או עמידות לגורמי מחלות ומזיקים סופניים. צמחים המגלים רגישות לפגעים קשים במיוחד יש להימנע מלגדלם.
החזקת גן אקולוגי ללא שימוש בפסטצידים כימיים משמעו בניית אוכלוסיות של אויבים טבעיים כגון ארינמלים, פרות משה וצרעות טפיליות. מזיקים עונתיים בגן שכזה חשופים יותר לטפילים ולטורפים מאשר בגן קונבנציונלי. פעמים נכון יותר לא לבצע הדברה דרסטית בכדי לאפשר קיום של אויבים טבעיים של אותם חרקים.
ניטור פגעים בגינותינו הוא צורך חיוני ביותר להצלחת ההדברה. גילוי מוקדם של המזיקים בגינה מהווה אמצעי חשוב ביותר להצלחת ההדברה בשיטות ידידותיות.
תזמון הטיפול בתכשיר "רך" יקבע את הצלחת ההדברה. צמחים המצריכים טיפולים רבים בתכשירי הדברה כימיים או ידידותיים לגן יש לשקול מראש את הצבתם בגינותינו. בצמחים בעלי ערך אסתטי נוהגים לטפל בקוטלי חרקים ממקור אורגני באינטנסיביות.
יעילותם של תכשירי הדברה ידידותיים בהדברת פגעים שונים היא אפוא חלקית בלבד. דבר המחייב שימוש תכוף יותר בחומרים הללו כדי להשיג הדברה סבירה של הפגעים.
מזיקים בעונתיים
כנימת עש הטבק
מהווה מזיק קייצי מובהק. הכנימה רב פונדקאית התוקפת לנטנה, פוקסיה, פטוניה, בשמת, מרווה, בזיל, דלעות ועוד. לכנימה בוגרים מעופפים כעין "זבובים לבנים" זעירים (1.4 מ"מ) המתרוממים מהעלווה אחרי ניעור הצמח.דרגות הזחל של הכנימה נייחות להוציא זחלי הדור הראשון שאינם כאלה. הכנימה מפרישה טיפות דבש המשמשות מצע העשרה להתפתחות פטריות פייחת המכערות את העלווה ופוגעות בכושר הפוטוסינתטי של הצמח.
ממשק הדברה – ריסוס ב- Q 215 0.5% אחת לשבוע ידבירו את זחלי הכנימה. הדברת בוגרים תעשה ע"י ריסוס בתכשירים המכילים פירתרום כגון תותח או נימפר או מייטימור. הדברת בוגרי הכנימה מחייבת סדרה של ריסוסים בהפרשים של 5 ימים.
קמחון - בוורדים ליגוסטרום, פילכון, מלפפונים, אפרסקים ובגפנים
פטריית הקמחון תוקפת פונדקאים רבים וגורמת לנזקים המתבטאים בכיסוי קמחי לבן הפוגע בכושר הפוטוסינתטי של העלווה.
בהשוואה למחלות אחרות אזי במחלה הזו יש שורה ארוכה של קוטלי פטריות וע"כ אציין כמה מהם.
ריסוס בתכשירי גופרית כגון הליוגפרית בריכוז של 1% או בטימורקס גולד בריכוז של 1% או בשמן מינרלי כגון EOS בריכוז של 1% . ריסוס בסודה לשתיה בריכוז של 2% בתוספת משטח (סבון כלים בריכוז של 0.1%) או בקליגרין 1% .מומלצים טיפולים אחדים להשגת הדברה טובה.
.jpg "קימחון")
אקריות קורים
הן אינן חרקים .הם שייכות לסדרת העכבישים. חסרי כנפיים ועיניים.
גפי הפה שלהן מסוג שדוקר את רקמת העלה ושואב את נוזל התאים לתוך גופן. בהסתכלות מבעד לזכוכית ניתן לראות אקריות בוגרות (4 זוגות רגליים,וגפן כדורי עם 4 זוגות רגליים) בצבע אדום או צהוב עם שני כתמים שחורים. בד"כ מבחינים בזחלנים עם 3 זוגות רגליים וכמובן גם ביצים הנראות כפנינים. האקריות שכיחות יותר בצד התחתון של העלה.
סימני הנזק בעלי הדרים מתבטא בשינוי הצבע ללבן ,בורדים סימני הנזק בעלים מתבטאים באיבוד הברק שלהם.
כמו כן מבחינים בקורים לבנים וביניהם אקריות בוגרות אדומות או ירוקות הנראות יפה מבעד לזכוכית מגדלת.
אימוץ שיטת השקיה בהמתזה המבטיחה הרטבה של נוף הצמחים אחת לשעה לכמה דקות במהלך היום מסייעת בצמצום אוכלוסיות האקריות או אפילו מניעת התבססותן בעלים. הדברת אקריות קורים אפשרית ע"י פיזור אקריות טורפות. הטורפות ניזונות מאוכלוסיית האקריות ואגב כך מפחיתות אותן. ניתן לרכוש טורפות מקיבוץ שדה אליהו ולקבל גם הדרכה על מועד הפיזור, כמות האקריות הטורפות ליחידת שטח ועוד. הדרך השנייה לצמצום אוכלוסיית האקריות היא ע"י שימוש בשמנים צמחיים ומינרלים או בסבונים נוזליים.
התכשיר נימגארד הוא מיצוי מפרי עץ האזדרכת ההודי. תכשיר זה מדביר אקריות אך זה מחייב כיסוי מלא של שני צידי העלה בטיפות התרסיס.מרססים בריכוז של 1% אחת ל- 5-7 ימים עד להשגת תוצאות הדברה טובות.
ריסוס בשמן מינראלי כגון ויטול או אולטראפיין ועוד.
ריסוסים בסבון חקלאי כגון זוהר נאט 1%
אקריות חלודה – אקריות זעירות (0.2-0.3 מ"מ) הנראות בקושי בזכוכית מגדלת. הן צהובות וצורתן כעין פסיק. הן אפוא שונות בצורתן מאקריות הקורים.אקריות שכאלה תוקפות את פירות הלימון וגורמות לקליפה להתקשות ולשנות צבעה לחום.
ריסוס בתכשירי גופרית כגון הליוגפרית בריכוז של 1% או איבוק בגפרבק 70% ידבירו את האקרית. התכשירים הללו אינם יעילים כנגד אקריות קורים.
עצים
תאנה - נובר התאנה (בטוצרה)
בשנים האחרונות החלה להופיע שוב החיפושית, לאחר שנים ארוכות של שקט יחסי, ולגרום נזקים לעצי התאנה עד כדי תמותת עצים נרחבת. החיפושית ענקית באורך של 5 ס"מ ומחושים ארוכים במיוחד.
היא מטילה ביצים ע"ג הגזע של התאנה.הזחלים נוברים בגזע ומפרישים נסורת צהובה ודחוסה הנאספת כערימה בתחתית הגזע על הקרקע.
הדברה – הדרך היחידה למנוע הטלות ע"ג קליפת הגזע היא ע"י עטיפתו ברשת צפופה או בבד צפוף.
פסילת התאנה – חרק הדומה לכנימת עלה זעירה 2-3 מ"מ הגורמת לעפצים בולטים בצד העליון של העלה. בצד התחתון מבחינים בשקעים.בנגיעות קלה הנזק הוא אסטטי בלבד אולם בנגיעות קשה נגרם נזק לכושר הפוטוסיתטי של העלווה.
הדברה – בנגיעות קלה (עלים בודדים עם עפצים) מומלץ לקטוף את העלים ולשרוף אותם. בחורף הבא מומלץ לאסוף את העלים שנשרו ולשרוף אותם.
שקד, אפרסק, שזיף, דובדבן, מישמש, פלפלון ומיני אלה. צפצפה וערבה
קפנודיס- בארץ ידועים 3 מיני קפנודיס התוקפים פונדקאים שונים. החיפושיות כהות באורכים של 2-4 ס"מ עם כתמים לבנים על גופן.הדרנים באורך של 3-4 ס"מ בצבע לבן עם קדמת ראש רחבה ובולטת.החיפושיות מכרסמות בבסיס הגזע ובשורשים.מזיק זה עלול להיות טרמינלי לעצים.
משטר השקיה סדיר וסילוק עצים נגועים ברחבי הגן ימנעו הינגעות העצים הבריאים והופעת מזיקים בגינה.
החיפושית מטילה ביצים בקרקע סמוך לגזע עד כמטר ממנו.ניתן למנוע את נדידת הזחלים לשורשים ע"י פרישת יריעת פוליאתילן ברדיוס של כמטר מסביב לגזע ובעומק של כ- 20 ס"מ וכיסוי היריעה בקרקע.
במשך הקיץ ניתן להבחין בחיפושיות השחורות המשוטטות על העלים והענפים.ניתן ללא חשש לאסוף אותם ביד ולשים בקופסה סגורה. בכך תמנע הטלה ונזק לשלד העץ.
זבוב הזית – נחשב למזיק העיקרי בגידול זיתים באזור הים התיכון.המזיק נפוץ גם בגינותינו ומהווה מזיק הפוגע בפרי וגורם את קלקולו.
אורכו של הזבוב הבוגר כ- 5מ"מ ,צבעו צהבהב,עיניו גדולות ומבריקות,צבען ירוק סגול. הביצה גלילית מאורכת, לבנה המוטלת מתחת לקליפת הפרי. הרימה לבנה בצורת יתד ואורכה הסופי 7-8 מ"מ.
הנקבה מטילה את הביצים בפרי .במקום ההטלה נוצר פצע ,שצורתו "חצי סהר" ואורכו כ- 0.75 מ"מ.כעבור יומיים עד ארבעה ימים בוקעת רימה,הניזונה מציפת הפרי.כתוצאה מאכילתה נוצרות מחילות בפרי . לקראת ההתגלמות,נוברת הרימה עד סמוך לקליפת הפרי (נוצר חלון שקוף ,שדרכו יוצא הבוגר לאחר גיחתו מהחביונה),ולאחר מכן היא נסוגה לתוך המנהרה ומתגלמת.משך ההתגלמות 7-10 ימים.עיקר פעילות הבוגרים מתבצעת בחובו של העץ בחלקים המוצלים ולא בהיקפו.
הנזק הנגרם מהזבוב מתחיל כאשר הפרי מגיע לגודל גרגר אפון,פרי קטן יותר אינו נפגע.נזק מתבטא בהתמוטטות ציפת הפרי וברקבונות במקומות הנבירה,פירות נגועים פסולים לכבישה ואף פוגעים האיכות השמן. הזבוב תוקף את פירות הזית בשתי תקופות עיקריות: הראשונה בחודשים מאי –יוני והשנייה בחודשים ספטמבר – אוקטובר (בחודשי הקיץ החמים פעילות הזבוב מועטה מאוד).
ממשק הדברה – שיטת מלכודות צבע: השיטה מבוססת על משיכת בוגרי זבוב הזית, זכרים ונקבות כאחד, אל הצבע הצהוב.משתמשים במלכודת צהובה אחת לכל עץ. תולים את הלוחית בחובו של העץ במקום מוצל, ומחליפים אותן מדי חודשיים.
כנימות מגן ממוגנות ורכות,כנימה אגסית ופלורידית,כנימת הקיסוס והמנגו
הכנימות הבוגרות אינן מתנועעות אלא זחליהן בלבד. גופן (2-4 מ"מ) עגול ונראים כקשקשים ע"ג העלים.
ריסוסים בשמן מינרלי כגון EOS בריכוז של 1.5%.מרססים אחת לחודש עד לתחילת החורף.
זבוב הפירות הים תיכוני
זבוב פירות מהווה מזיק מרכזי התוקף את פירות עצי הפרי השונים (הדרים,אפרסק,אגס,משמש,גויאבה ועוד).
הזבובות מטילות ביצים בציפת הפרי והרימות ניזונות מבשר הפרי עד כדי נשירתו לקרקע. הזבובה מטילה בפרי כ- 3 שבועות קודם להבשלת הפרי.
הדברה
קיימות שתי שיטות להתמודדות עם פגעי הזבוב
1. השיטה המתאימה ביותר להדברת זבוב הפירות היא בעטיפת העץ כולו ברשת 17 מש. הרשת מונעת מהזבובות להטיל על הפרי. בשוק קיימת רשת המתאימה למטרה הזו והיא נקראת בשם המסחרי "פרי נקי".
2. הצבת מלכודת סרה-טרפ בגן תפחית משמעותית את נזקי הזבוב בפרי
כחליל רימון
כחליל הרימון הוא עש המטיל את ביציו הלבנות ע"ג קליפת הפרי בחודשים יוני ויולי. עטיפת הפרי בשקיות נייר מונעת מהכחליל לבוא במגע עם הפרי ולהטיל על גביו.
עטיפת פרי בשקיות נייר (עדיף שקיות רשת) בחודשים אלה תמנע מהעש להטיל ע"ג הפרי וכמובן תמנע נזק הנגרם מהזחלים הרעבתנים של העש.
אזהרה: האמור בכתבה זו הינו דעה מקצועית עקרונית של הכותב. השימוש בחומרי הדברה עלול להיות כרוך בסיכונים ומחייב קבלת יעוץ מקצועי פרטני מגורם מוסמך.
להמשך קריאה על-הדברת מזיקים בסתיו המאוחר