עיצוב בין ירוק וכחול
כתבה וצילמה: רנית רוזנטל, אדריכלית נוף*
למרות הקסם שיש בחופי הים והמראה המצודד של צמחיה עשירה הגדלה לצד המים הכחולים, תכנון צמחיה בקו הראשון לחופי הים הוא תכנון מאתגר ביותר. השילוב בין רוח, רסס, שמש ישירה ומינרלים מאלץ את המתכנן לעבוד קשה כדי לייצר את האופק המושלם, את התמונה הפסטורלית.
המשיכה העוצמתית שחש האדם אל מרחבי הים, מובילה ליצירת מרחבי תכנון ציבוריים, תיירותיים ופרטיים לאורכו. עיצוב נכון ומדייק של המרחב יגביר את תחושת החיבור לטבע, תחושות של שלווה או ריגוש, סקרנות ופתיחת אופקים.
כאשר מדובר על קו ראשון לים, במרחק של עד 50 מטרים מקו החוף על מצוק או על חוף חולי, חוף הים הוא בית גידול קשה עבור צמחים.
החול הרך והנעים מאפשר חלחול מהיר ומותיר את הצומח ללא מים זמינים ולעתים אף מכוסה בחול. רוחות ישירות עזות נושאות עמן גרגרי חול אשר מכים על עלי הצמחים וענפיהם, פוצעות אותם ומותירות שריטות זעירות שמאפשרות חדירת רסס מלח לתאי הצמח. חדירת המלח לתאים מייצרת צריבות של המלח היבש, פגיעה ברקמה הצמחית ו'בריחת' מים מן העלים. לא רק זאת,עודפי מלחים עלולים לגרום להרעלה, לעיכובים בצמיחה ולמות הצמח הצרוב.
כלי ההגנה של הצומח בפני הרסס, הרוח וגרגרי החול, מגוונים:
1. שכבת קוטיקלה - מעטה שעווה שומנית חלק הדוחה את טיפות הרסס כך שהוא מחליק מהעלה.
2. שיעור על גב העלה - השערות מונעות מגע ישיר עם המלח ושחיקת גרגרי החול.
3. התאמות ליובש והגנה מחשיפה - שורשים עמוקים, שטח עלים קטן, פיוניות בחריצים, ניצני התחדשות בשורשים.
4. התאמת פריחות – פריחה מרובה בקיץ כאשר רסס מי הים מינימלי, הרוח חלשה ויש שפע מאביקים. בנוסף, רוב הפרחים נותרים פתוחים פחות מ- 24 שעות כך שהם חשופים לתנאי החוף לזמן קצר (פורחי בוקר ופורחי לילה).
5. בשרניות העלה - צבירת מים ברקמות התא.
6. לחץ אוסמוטי גבוה במוהל התא.
7. חסינות פיזיולוגית של העלה כנגד המליחות החודרת לעלה.
תכנון ופיתוח לצד חוף ים
מיקסום מרחב הפיתוח הנופי בתנאים מורכבים שכאלה, יצירת מרבדים ירוקים מזמינים עבור המטיילים והדרים ליד החופים, דורש, כאמור, תכנון מעמיק המתחשב במגבלות וביכולות הצמחים, כמו גם בתנאים הטופוגרפיים השונים (מפרצים, מצוקי כורכר וכדומה).
כל תכנון לצד תפארתו של הטבע מתחיל בהבנה צנועה שהוא המוקד. לא העיצוב הייחודי שלנו, לא האמירה העיצובית של האדריכל. לפיכך, יש להמעיט בשאיפה לפריחות נועזות ולאלמנטים קישוטיים בולטים, ולנסות לשלב אותם בשקט צורני, כקונטרסט לשקט, בהלימה לתמונת הנוף הייחודית של החוף.
הצלחה עיצובית תהא כשהמבקר יחוש את ייחודו של המקום ואת עצמו משתלב בה בעדינות, צועד אל תוך מרבדי פיתוח רכים, שהם חלק מאותה יצירה מסעירה, גבולות מטושטשים, טבע שהמבקר הוא חלק ממנו.
שילוב סלעים ואבנים
בולדרים, סלעי מדרך, מנוסרים או בגמר טבעי מחוספס, מקבצים אגביים או קירות - שילוב המסלע בפיתוח כאלמנט נופי מחבר בין החוף הטבעי למרחב השהיה בו נמצא המבקר, לצד הצומח העשבוני, שמתנפנף מולו ברוח.
עם השנים, זוכים הסלעים למראה טבעי עליהם פטינה מרככת וחזזיות, כך שאינם זקוקים כלל לתחזוקה, הצמחים מתחברים אליהם בסימביוזה רכה ומהדהדים את יופי החיבור.
המסלע הבהיר מהווה קונטרסט לצמחיה הירוקה, והדיאלוג ביניהם מהווה אומנות שבעיצוב התמונה. שיווי משקל נכון ביניהם ידגיש בצניעות זה את זה וייתן למבקר את התחושה שהוא בלב הפלא, חלק המשכי שלו.
דיונות וחול
שילוב אלמנטים טבעיים סביב הים כוללים גם מראה טבעי של חול ים חשוף ובו צמחיה מועטה, כך שהוא חושף שהעיצוב הצמחי דומה לסגנון הטבעי בו יש אזורי מרבדי צמחיה אל מול איים קרחים, ובהם כמה מוקדים צמחיים ואף אלמנטים דוגמת סלע, כד, עץ ואבן בעדינות לא פולשנית.
המטרה, בניגוד לאזורי פיתוח אחרים, אינה להביע את עוצמת האדם שיכול להציף במרבדים קבועים אלא להציג את החול, כחלק מהתמונה הטבעית, כהמשך לחוף.
דשא
שיווי משקל נכון של דשא הוא משחק נכון ומזמין אל מול המרחב האינסופי של הים. המראה הירוק האחיד, מאפשר ניגוד עיצובי משמעותי עם אלמנטים שונים בפיתוח לצד החוף.
דשא מסוג פספלום, היחיד שמתאים לקו הראשון, הוא בעל מרקם עדין ונעים למגע, עלים מאוד דקים בגוון ירוק עמוק ויש הרואים בו את היפה בזני הדשא החמים.
בשילוב צמחיית חוף ים בני שיח/עשבוניים לצד מסלע, תתקבל תמונה פסטורלית ושילוב מרהיב בנוף המפעם.
מרחבי שתילה אחידים
בשל הקושי בהישרדותם של צמחים אלו בעיקר לאחר חורפים עוצמתיים, מומלץ לתכנן במרחב הציבורי מרחבים אחידים עם צמח עמיד שיהווה בסיס עיצובי משמעותי, כך שאם ייווצרו קרחות או קריסות לא צפויות - עדיין יהיה עוגן מרשים אחיד, ירוק או פרחוני, אל מול הצמחים המתקשים לשרוד.
מרחבי שתילה גדולים ואחידים אף מתחברים לאינסופיותו של הים הכחול, ויוצרים משוואה תכנונית מרהיבה.
עצים
מרבית הצומחים בקירבה לים מקבלים צורה שטוחה, חוששים להזדקף כדי שלא להיות מגן חזיתי לרסס ישיר פוצע, ונשארים בני שיח נמוכים או צמחי כיסוי.
כמה שיחים עמידים כמו המלוח הקיפח, קריסה גדולת-פרחים, עץ-השמן המנוקד או המכסיף ואלת המסטיק מאפשרים עיצובית לשבור את המרחב השטוח, אך מעט עצים באמת שורדים את הרוחות - אשל ממינים שונים, לגונריית פטרסון ומיני וושינגטוניות, אך לא במראה מיטבי וללא צל או משקל עיצובי משמעותי.
כדי נוי
שילוב אדניות וכדים הוא בעל יתרונות רבים בשתילה מול חוף ים, אך הם דורשים טיפול נכון ותחזוקה. בין היתרונות:
1. יכולת לשמור על מצע איכותי ומדושן
2. ניידות בעונת החורף למקום מוגן מרוחות.
3. שמירת הצמחיה בגבהים הנדרשים ליצירת קומפוזיציה רצויה.
4. חיבור הכד בחומר או בצבע לפיתוח המוצע - בעוד הצמחיה ירוקה באופן קבוע.
שילוב צמחיה עונתית ואקסמפלרים
במקומות בהם נוצר צורך בפריחה או דגש צבעוני, ניתן לשלב צמחיה עונתית כראות המתכנן, אולם לעתים משחקי צבע בירוק והסלע המבצבץ מתוכו מהווים חגיגה פרחונית מספקת המשתלבת בנוף הקסום.
לעומת צמחיה רב-שנתית, מבחר העונתיים שיחזיקו מעמד אף בפריחה לתקופה קצרה, גדול יחסית:
צמחים כגון וינקה גדולה, פטונית הכלאיים, טגטס ממינים שונים, לובליה הוט, מנתור מאפיר וחרצית שיחית.
בנוסף, אפשר לשקול אקזמפלרים, צמחים כמוקד עיצובי הפזורים כיחידים במרבד הנמוך ויוצרים אלמנט נופי מעוצב וחיוני. האקזמפלרים יכולים להיות מוקדי פיסול בחומר שאינו חי, אלא דגש ועצירה בדרך כסימן להתרחשות עיצובית, למשל אגבה אמריקנית, יוקה הדורה, יוקה פילית, ציקס מופשל וסביון מלבין.
שילוב אלמנטים מעץ
שימוש במשטחי עץ, למדרך או חיפוי מבני, מהווים חיבור טבעי לעולם המים: נמל, מזח, סיפון...
ומאפשרים למבקר לחוש חלק מהתמונה המרגשת.
החומר יכול לבוא כמדרגות, טרסות, פרגולות , מדרך ועוד, אך החיבור לים בתודעה תמיד מיידי ומעורר השראה.
עם זאת, השימוש בעץ טבעי קשה לתחזוקה בשל רסס הים והשמש החזקה.
קיים מדרג של עצים שונים בעמידות משתנה, מאורן סידר למיני איפאות, אך כולם דורשים תחזוקה אינטנסיבית, וכך גם מיני החלופות למראה העץ הטבעי.
שילוב צמחיה עשבונית
צמחיית חוף יכולה לחזק את תחושת השייכות וההשתלבות בנוף הימי. צמחיה הנעה במקצב הרוח, ברכות, מוסיפה רבות לעוצמת הנוף ומחברת את תנועת רוח הים לתנועת בני האדם על החוף.
צמחים במראה עשבוני, כגון נר הלילה החופי, גאורה קיפחת, זיפנוצה מינים שונים, קריתמון ימי, מנטור מאפיר, עדעד חופי, מלעניל דקיק (סטיפה) - בהחלט יכולים להעניק נוף עיצובי רך ומתנועע לתמונה הפסטורלית המתבקשת.
שילוב סוקולנטים
ההתמודדות של עלים בשרניים על חוף הים טובה יותר, שכן יש בהם מים שנצברו ברקמות התא של העלים. שילוב הסוקולנטים לצד צמחיה תרבותית ירוקה, בתמהיל נכון, מחזקת את החיבור לנוף הימי ויוצרת שילוב נכון בין פיתוח מעשה ידי אדם לבין המראה הטבעי של הנוף המקומי.
סוקולנטים אפשריים הם צלקנית החרבות, אגבה אמריקנית, אגבה רכה, אהל הגבישים, רגלה גדולת פרחים ואלווי ממינים שונים.
קונטרסט עם עלים אפורים
ישנם צמחים רבים בעלי עלווה אפורה שהסתגלו בעזרת גוונם הבהיר לחיים בקו ראשון, בהירותם עוזרת בהמעטת הדיות. שילובם בתוך הצמחיה הירוקה העמידה והמבוססת, מגבירה את תחושת הקרבה לים ויוצרת עיצוב צמחי ימי לכל הערוגה.
צמחיה עמידה לא מוכרת
נוסף לכל האמור, קיימים מספר צמחים אשר יכולים להשתלב בתכנון צמחיה בקווי החוף הראשונים והשניים, אך הם אינם מוכרים דיים וטרם נוסו בצורה נרחבת בשטח:
גזניה כסופה
חמניית החוף
לוטוס מכסיף
לפופית הבטטה
גפנית משולשת
פיקוס 'גרין איילנד'
ליריופה כדנית
נר לילה בריילנדרי
סביון מלבין
דרדר מאפיר
בכל תכנון מרחב נופי לחופי הים, יש להקפיד על המלצות לשתילה ולתחזוקה נכונות על מנת להגביר את עמידות הצמחיה:
1. שתילה בבורות עם אדמה איכותית המטוייבת בקומפוסט.
2. הקפדה על תוספת השקיה ודישון בכמות דרושה על פי הצמחיה הנשתלת.
3. שתילה באביב לעידוד ההתבססות עד החורף.
4. שטיפת הצמחיה לאחר החורף במים.
5. הקפדה על עומק השתילה, מעט עמוק מהרגיל, למקרה של סחף קרקע ולמניעת חשיפת שורשים.
תכנון תמונת נוף עוצמתית ומרגשת לחופי הים אפשרית בהחלט, אם שומרים על ענווה עיצובית, מתאימים את הצמחיה לתנאים בהם היא יכולה לעמוד ומשתמשים באלמנטים עיצוביים המשלימים אותה ולא מתנגדים לה. בסופו של יום, אין כמו מראה הים כדי להרגיע נפשו של אדם, ותפקידנו, מתכנני הנוף, לשמור על התחושה ולא ללכת נגדה.
הגדרת רצועות עמידות צמחי חוף
קו ראשון לחוף ים- עד 50 מ מקו חוף- רצועה שנתונה לרסס קבוע ישיר
קו שני לחוף ים 50-100 מ מקו חוף- מרחק מהים או הגנה פיסית מרוח ישירה
קו שלישי לחוף ים 100-500 מ מקו חוף- מרחק רב מהים והגנה משמעותית ממנו
ההגדרות האלו בסיסיות נוצרו בכדי לעזור בתיחום צמחיה ואיפיון מידת עמידותה, אולם יש נתונים נוספים חשובים שמגדירים את מידת עמידות צמח לים, האם מקום השתילה מוגן במבנה, במפרץ, הגנה גבוהה, נמוכה, רחבה, צרה.
האם המקום על רכס כורכרי או מול קו החוף, משטר הרוחות במקום, זוית הפגיעה, מבנה החוף ועוד משתנים שקובעים את סיכוי ההשרדות של צמחיה, וכל אלו משתנים כמובן בעונות השנה.
*רנית רוזנטל-אדריכלית נוף במגזר העיסקי, מתכננת ומעצבת מתחמי תיירות ופנאי חוויתים, המחברים בין אדם לטבע
להמשך קריאה על גינת ההפתעות