גופי רבייה של פטריית הבהוקית (גנודרמה) על גזעי עצים, אינו מבשר בדרך כלל טובות, אך לא תמיד קובע כי יש כשל בעץ או שהתהליך יסתיים בתמותה
מאת: אגרונום חיים גבריאל*
הופעת גופי רבייה של פטריות על גזעי עצים ושורשיהם, מדליקה נורה אדומה אצל מרבית הגננים וגם אצל בעלי גינות פרטיות. גופים אלה, הקרויים בלשון העממית "פטריות מדף" בשל צורתם, מעידים על כך שהפטרייה כבר התפשטה בחללו של העץ. למרות שיש סברה שאין ברירה אלא לכרות עצים נגועים, היא אינה נכונה כלל: יש לא מעט עצים שמצליחים להתגבר בכוחות עצמם על הנגע, ולהמשיך לגדול ולהתפתח כשורה.
הפטרייה המוכרת ביותר היא מהסוג בהוקית (גנודרמה), שיש בו כ-250 מינים, אך יש סוגים נוספים דומים ורק איש מקצוע יוכל להגדיר במדויק באיזו פטרייה מדובר. את הבהוקית, וגם את פטריות המדף האחרות, נמצא בדרך כלל בעצים שנמצאים בעקה, בבסיס הגזע ועל שורשים עיליים. כמו בווירוס הקורונה, שהוא קטלני אך לא כולם נדבקים בו, ואלה שכן נדבקים לא מגלים סימני מחלה ואלה שחלו רק חלקם מתים – כך גם כשמדובר בבהוקית..
בעולם ידועים כאמור יותר מ-250 מיני בהוקית. חלק מפטריות אלה מהוות גורמי ריקבון עיקריים בעצים בוגרים.
בארץ ידועים ארבעה מינים:
1. בהוקית מבריקה (Ganoderma lucidum)
2. בהוקית שטוחה (G. applanatum)
3. בהוקית דרומית G. australe))
4. בהוקית השָׂרָף (G. resinaceum)
התנאים הדרושים להתפתחות הבהוקית
שני תנאים דרושים לתפתחות בהוקית בעצים: הימצאותו של הגורם (פתוגן) המסוגל לחולל מחלה בצמח, והימצאות פונדקאי הנמצא בעקה או פרט רגיש במיוחד לפטרייה.
תנאי הסביבה המיטביים להתפתחות המחלה: טמפרטורה שבין 20 ל-40 מ"צ ותכולת לחות מעל 28%–30% בגזע. זו הסיבה שבאקלים השורר ברוב חלקי הארץ, הפטרייה מצליחה להדביק את העץ ובהמשך מתפתחים גופי הרבייה, בעיקר באביב, בתחילת הקיץ ובסתיו. הפטרייה היא רב-פונדקאית ופוגעת בסוגים ובמינים רבים של עצים.
סימפטומים וסימנים בעץ חולה
הפטרייה חודרת לעץ דרך פצעים וגורמת לפרוק העצה שלו. בשלבים הראשונים של התפתחות הפטרייה בעץ, עלוותו עדיין ירוקה, מפני שהעץ ניזון ומתקיים ממערכות ההובלה (שיפה ועצת הירך) שטרם נפגעו. למעשה, אם אין סימנים נוספים בעץ בשלב זה, לא נדע כלל שהוא נגוע בבהוקית.
כאשר ממשיך גורם המחלה את פעילותו בתוך העץ, יש פגיעה ניכרת של הפטרייה בעצת הירך שבשורשים ובצוואר-השורש ו/או בגזע (האחראים להספקת והובלת המים וחומרי הזנה לעץ), ולעתים נעשה הנוף דליל מאוד וחיוור (כלורוטי). בחלק מהעצים נראה קצות ענפים יבשים בצמרת. בשלב זה עולה חשד שהעץ נגוע בפטרייה. בשלב מתקדם יותר, התפטיר שבתוך העץ מייצר גופי רבייה חיצוניים.
.jpg "גזע נקי לעומת גזע נגועה בתמונה מטה")
נוכחות גופי הרבייה היא אחד הסימנים הבולטים שהעץ נגוע בפטריות הנ"ל. סימן זה הוא בעל משקל בעת שבודקים את העצים בדיקה בטיחותית. גופי רבייה אלה אינם נוצרים באופן רצוף וקבוע. לפעמים חלה הפסקה בהיווצרותם למשך חודשים ומשום כך חשובה המודעות לאפשרות קיומם וחשוב לנסות לאתרם בעיקר באזור צוואר השורש. לפעמים ניתן לראות את גופי הרבייה לאורך הגזע, עד גובה 4-3 מ' על פני קרקע ו/או לאורך שורשים עליונים, הבולטים מהקרקע, עד למרחק של כ-4-3 מ' מהגזע.
על מנת לאתר גופי רבייה או שרידים שלהם, יש לבדוק את העץ היטב מקרוב. לעתים, גופי הרבייה מוסתרים. למשל, אם העץ גדל במדשאה, עלי הדשא יכולים להגיע עד צוואר השורש ולהסתיר את גופי הרבייה. עץ שגדל בחורשה, עלי השלכת עלולים לכסות גופי רבייה נמוכים. גם במקרה שגדלים שיחים סמוך לגזע, הם עלולים להסתיר את צוואר השורש. יתר על כן, לפעמים כלבים משתעשעים עם גופי הרבייה, מנתקים אותם מהעץ ובכך משמידים את הראיות.
גופי רבייה חדשים עלולים לצמוח מתוך גופי רבייה ישנים, או סמוך לגופי רבייה ישנים, או מאזורים חדשים בעץ, ובכל פעם מאזור אחר. אין עקביות בתהליך התפתחותם של גופי רבייה לאורך השנים. עץ מסוים שגופי רבייה התחילו לצמוח מתוכו בחודש מרץ, מסוגל בשנה לאחר מכן להתחיל להצמיח גופי רבייה בחודש אחר.
בדיקת אוכלוסיית עצים
ברחבי העיר תל אביב, חלק מעצי פיקוס השדרות שהיו נגועים בפטרייה התגברו עליה במהלך השנים. נוכחות של בהוקית בעצים חיים לא תמיד קובעת כי יש כשל בעץ או שהתהליך יסתיים בתמותה.
יש שונות בדרגת האלימות בין מיני הבהוקית השונים. יש גם הבדל באוכלוסיית העצים מבחינת עמידות של מינים שונים לבהוקית ושל פרטים שונים בתוך אותו מין.
רוב המקרים של הדבקות בפטרייה נגרמים בשל פציעת שורשי העץ (עקב חפירות ועבודות תשתית), פגיעות בגזע ובענפים (מכלים מכניים או מגיזום לא נכון). פציעות אלו נגרמות בדרך כלל בגלל חוסר מודעות, ולפני ביצוע עבודות שעלולות לפגוע בעצים מומלץ להתייעץ עם אנשי מקצוע. לאחר שמתגלה נגיעות בפטרייה, מומלץ להזמין מומחה לעניין שיבדוק בעזרת מכשיר עד כמה הפטרייה גרמה להתפוררות הרקמות ואם אכן חייבים לכרות את העץ.
סיכום
מרבית העצים במרחבים הציבוריים בערים גדלים בתנאים לא אופטימליים, ולצורך הטיפוח שלהם נדרש להעסיק אנשי מקצוע שמומחים בתחום זה ומלווים את גידול העץ בכל שלביו ולאורך חייו.
עץ נגוע בבהוקית לא בהכרח צריך לכרות, יש צורך בבדיקה תקופתית. זיהוי גופי רבייה בעץ או פצעים פתוחים או פצעים בשלבי סגירה, מחייבים בדיקה חזותית ומדי פעם - לפי שיקול דעת הבודק - יש לבצע בדיקה באמצעות מכשיר טומוגרף או רזיסטוגרף, כדי לבחון את מצבו המכני של העץ ולטפל לפי המלצות הבודק.
הספר "פיקוס השדרות"
בספר זה מרכז חיים גבריאל את ניסיונו רב השנים כאגרונום של עיריית תל אביב ומשתף אותנו בידע הרחב והמעמיק שצבר בנושא עצים ומחלות עצים. אמנם הספר עוסק בפיקוס השדרות, אך פרקים נרחבים בספר יתאימו לטיפול בעצים בוגרים ללא תלות בסוג ובמין - אורתופדיה, גיזומים, טיפול בשורשים, זיהוי פגעים ועוד, כולל טיפול בבהוקית. ספר חשוב לעולם הגינון הצמא למחקרים ולתובנות חדשות בטיפול בעצים.
קישור לרכישת הספר או בטל: 0526533111
*חיים גבריאל, אגרונום אגף שפ"ע ופקיד היערות בתל אביב-יפו
אזהרה: האמור בכתבה זו הינו דעה מקצועית עקרונית של הכותב. השימוש בחומרי הדברה עלול להיות כרוך בסיכונים ומחייב קבלת יעוץ מקצועי פרטני מגורם מוסמך. האתר ו/או כותב המאמר אינם אחראים לשימוש ללא קבלת יעוץ מקצועי כאמור.
להמשך קריאה על הגנת הפירות שעל העצים