טיפים ממשתלת הגן הבוטני האוניברסיטאי בירושלים לזריעות של צמחי בר מקומיים, משלב איסוף הזרעים ועד לשתילה בגינה
מאת: מאיה אבוטבול ואלמוג רם
צילומים: אורי פרגמן ספיר

לוגו הגן הבוטני בירושלים

השימוש בצמחי בר בגינה הביתית נהיה נפוץ יותר ויותר. יש הבנה ליתרונות בצמחי בר מקומיים מבחינת חיסכון במים, תחזוקה נמוכה במרבית המקרים, ויש גם את הרומנטיקה של החזרת הטבע לגינה ותחושת העונתיות: יובש בקיץ, התחדשות בסתיו ופריחה באביב. וכמובן מפגש מחודש עם הצמחים המוכרים מהטבע המקומי.

פעמונית הדורה בגינה
בכתבה נתייחס להכנות המוקדמות לפני השתילה, משלב איסוף הזרעים ועד לשתילה בגינה. נציין שהטיפים רלוונטיים לצמחים מקומיים ים-תיכוניים.
איסוף ואחסון הזרעים
יש לאסוף את הזרעים בזמן הנכון. זה נשמע טריוויאלי אך פעמים רבות זה קריטי להצלחת הנביטה. במרבית הצמחים האיסוף יתרחש בקיץ, בתקופה היבשה. על מנת לוודא שהזרעים בשלים חשוב שהעוקץ (הגבעולון) עליו יושב הפרי יהיה יבש לחלוטין.

מוציאים זרעי כרמלית מהתרמילים
את הזרעים יש לאחסן כאשר הם נקיים משאריות חומר אורגני בשקית כהה מנייר נושם. את שקית הזרעים נאחסן בחדר קריר וחשוך, עד למועד הזריעה בסתיו. נזכיר ונדגיש, כי אין לאסוף זרעים של מינים מוגנים בטבע ואין לאסוף כלל זרעים, של כל הצמחים, בתחומי שמורות טבע.
אגרוסטמת השדות_resize
חיוניות הזרעים
לפני הזריעה ניתן לבדוק את חיוניות הזרעים שברשותנו, הדרך הפשוטה ביותר תתבצע על ידי טבילה במים פושרים. זרעים ששקעו – חיוניים! זרעים שצפו – מוטלים בספק.

כאשר עוקץ הפרי יבש, ניתן לאסוף את הזרעים_resize
מועד הזריעה
בהנבטה אנו מנסים לחקות את התהליך המתרחש בטבע. היום מתקצר, הטמפ' יורדות ויש הפרשים גדולים יותר בין יום ללילה. טמפרטורת נביטה אופטימלית מתרחשת לרוב סביב ה-o20.
מועד הזריעה המומלץ הוא בסתיו בין אוקטובר לדצמבר (באזור ההר כבר בספטמבר). ככל שנזרע במועד מוקדם בתחילת העונה סיכויי ההצלחה בגינה יהיו טובים יותר: נקבל שתיל מפותח מוקדם בעונה שיוכל להישתל כאשר מזג האוויר עדיין קריר ונוח.
הכנות
את כלי הזריעה נעביר חיטוי במים עם 10% אקונומיקה למשך 2.5 שעות, בכך נוריד את הסיכוי למחלות קרקע. חשוב שהמיכל שבו נזרע יהיה בעל חורים רבים בתחתיתו, גדולים ומפוזרים, כך נשמור על ניקוז הולם ונמנע מריקבון. קוטר המיכל יכול להיות כ-15 ס"מ, בעומק כ-5 ס"מ. אם הכלי יהיה עמוק מדי – יפגעו הניקוז והאוורור.

ניתן לבקע את קליפת הזרע לפני הזריעה
לחילופין ניתן להשתמש בפלאגים, אך היות והכלי קטן יותר, תאחיזת המים בקרקע שבו פחותה ויש נטייה גבוהה יותר להתייבשות, לכן חשוב לשים לב להשקיה. בעונה החמה יש לבדוק שלוש פעמים ביום שהקרקע לחה עד רטובה כל הזמן.
תערובת הריבוי המומלצת שלנו בגן הבוטני היא 50% פרלייט גס, 25% ורמיקוליט גס ו-25% קוקוס מפורר שטוף (לא מלוח) בתוספת אוסמקוט – דשן בשחרור איטי. התערובת מורכבת כך שתהיה בעלת נקבוביות גבוהה לצד תאחיזת מים גבוהה במיוחד.
במקרים רבים אין צורך בטיפול מקדים ונקבל אחוזי נביטה גבוהים, לדוגמה במיני בוצין, ציפורנית ארץ-ישראלית, ציפורנית מצרית ולוע-ארי גדול. הללו נובטים בקלות ללא טיפול מיוחד וממשיכים לנבוט באופן ספונטני בגינה כל שנה.
נבט של חוטמית, רואים את שני הפסיגים והעלים הבוגרים_re
לעומתם, זרעים של צמחים אחרים מכילים מעכבי נביטה שונים המאפשרים לצמח לפזר את מועדי הנביטה ובכך להקטין את הסיכון לנבטים הצעירים ("לא שמים את כל הביצים בסל אחד"). על ידי הבנת המנגנונים השונים לעיכוב נביטה נוכל לקצר את משך הנביטה, לבטל את עיכוב הנביטה ולקבל אחוזי נביטה גבוהים.

דוגמאות בולטות לטיפולים להגדלת אחוזי הנביטה:
טיפולי קור נחוצים על מנת לשבור מעכבי נביטה הנמצאים לרוב בצמחים שמקורם מאזורים הרריים קרים, במיוחד אצל מיני שיחים ועצים. נזרע אותם במצע, אלא שהפעם יהיה המצע עטוף בשקית עם חורים (לשמירה על לחות ואוורור) ב-4 מעלות, דהיינו במקרר. טיפולי הקור לעשבוניים נעים בין 4 ל-8 שבועות (מרוות, שלמון כוכבני) בעוד לשיחים ועצים הזמן ממושך יותר, כ-3-2 חודשים.
בכל מקרה אחת לשבוע נאוורר ונבדוק האם יש נביטות חדשות. במידה ויש נביטה, נוציא רק את הנבטים לטמפ' של o20.
מוציאים זרעי כרמלית מהתרמילים1_r
בקטניות (אפון, טופח, תורמוס) מקובל לבצע פרוצדורה של השריה במים חמים במשך 12 שעות. הזרעים מתנפחים ומוכנים לזריעה. במקרים בהם הזרעים לא התנפחו, יש להחליף את המים ולהשרות ל-24 שעות נוספות. לחלופין, במקרים בהם הזרע גדול (תורמוס, אפון) ניתן לבקוע את הקליפה הרחק מהעובר.
צמחים ממשפחות הקטנתיים והפרגיים רגישים למגע ישיר עם השורשים ולכן ננסה להמעיט במיוחד את ההעתקות שלהם. כאשר מדובר בזרע גדול מומלץ לבצע זריעה ישירה בקרקע ולכסות בעובי של ככפליים גודל הזרע למניעת אכילה שלו או התייבשות. הפרגים מתאפיינים בזרעים זעירים ולכן נמליץ על זריעה בכוסיות או בפלאגים, לאחר התבססות צמח מפותח, נעתיק את השתיל ישירות לקרקע וכך נצמצם את ההפרעה לשורשים לפעם אחת יחידה. אם בכל זאת זרענו במגש זריעה, יש לבצע את ההעתקות הראשונות מיד כאשר הפסיגים מציצים!

לקריאה אודות המשך תהליך הזריעה של זרעי צמחי הבר שאספתם