שמות של צמחים

גבות רבות הורמו למראה שמות צמחים שניתנו לחלק מהם בקטלוג של משתלת מלצר. שמות בוטניים הוחלפו, שמות ותיקים ומוכרים פינו מקומם לשמות צמחים חדשים. גלי מלצר מבהירה כאן את המניעים להחלפת השמות ומדגישה את חשיבות השפה המשותפת והנכונה בשמותיהם של צמחים

כתבה: גלי מלצר. צילומים: איריס גלזמן, משתלת וונדי

לפני מספר שנים, כתב עופר כהן מהאוניברסיטה העברית בירושלים, מאמר שנקרא 'תקשורת לשונית היא כוח'. משפט זה כוחו יפה גם לבטא את החשיבות הרבה של שפה משותפת ונכונה בשמות צמחים. השפה המשותפת היא הכוח והמפתח להכרתם של צמחים, גינון מקצועי ולשפה אחת לעוסקים בתחום צמחיה ובגינון.

בשנת 1753 הוציא המדען השוייצרי קרלוס לינאוס (Carlus Linnaeus) את ספרו "מיני הצמחים" (species plantarum) וזוהי בעצם נקודת ההתחלה לקביעת שמות צמחים המשמשים בעולם המדעי. לינאוס היה החוקר הראשון שנתן לכל מין שם לטיני בינארי ויצר מערכת התייחסות נוחה לשמותיהם של צמחים זהו הבסיס לשמות בהם אנו משתמשים גם כיום.
הרבה מטפחי צמחים או אנשים המטיילים בעולם מביאים בחוזרם לארץ חומר צמחי בצורה זו או אחרת. לאחר זמן קצר הצמח מופץ במשתלות עם כינויי חיבה וללא שם בוטני נכון, ללא שם מין או זן.

כשנסתובב בעולם וננסה לבקש צמחים בשמם העברי כמובן שלא יבינו אותנו. לכן עלינו להכיר גם את שמם הבוטני הלטיני של צמחים. כיצד נוכל לדעת את תכונותיו של צמח או את התאמתו לאקלים שלנו ללא מידע מדוייק על מוצאו או פרטים נוספים על הצמח עצמו? אם יהיו לנו שמות נכונים, נוכל לעשות את העבודה בעצמנו ולחפש לבד את המידע. אולם לשם כך צריך להיות בקיא בשמות ומדויק בהם ככל האפשר.
לפני כשנה יצא קטלוג צמחים של משתלת מלצר והרבה גבות הורמו למקרא השמות, הן העבריים והן הלועזיים, שניתנו לצמחים בקטלוג. בכתיבת הקטלוג הקפדנו על שמות מעודכנים ונכונים. שמות עבריים שמצאנו כי היו שגויים שינינו לשמות הנכונים באישור הוועדה לשמות צמחים. גם חלק מהשמות הלועזיים השתנו וגם שמות צמחים אלו שינינו בהתאם.
השמות החדשים לא הומצאו על ידינו, רובם כאמור שונו על ידי ועדת השמות לצמחי תרבות ותועלת, הפועלת בתאום עם האקדמיה ללשון העברית. בוועדה שותפים אנשים גינון, נציגים משרות ההדרכה של משרד החקלאות, מהפקולטה לחקלאות, מהמחלקה למדעי הצומח של האוניברסיטה העברית ומהגן הבוטני בירושלים.

כאמור, נתקלנו בהרבה ביקורת על נושא השמות (בצד שבחים רבים על הקטלוג עצמו). הביקורת היתה על מספר דברים:
1. האם צריך לתת בכלל לצמחים שמות עבריים ומדוע לא לשאיר רק את שמות הלועזיים?
2. מדוע נבחרו שמות הצמחים בעברית כפי שנבחרו?
3. מדוע להחליף שמות שהתרגלנו אליהם במשך כל כך הרבה שנים? הרי כולם יודעים למה אנחנו מתכוונים כשמבקשים צמח מסויים.

לדוגמה, את שמו של סולנום רנטונט - שנקרא לפני כן סולנום שיחי סגול וכונה גם על ידי גננים כאטד סיני - שינינו לליסיאנתס רנטונט, Lyciantehes ranthonnetii כי כך שמו החדש. ונשאלת השאלה, מדוע עלינו לשנות את שמו אם כולם מכירים אותו כסולנום שיחי סגול? ובכן, אם נלך לספרות המקצועית הלועזית העדכנית, כבר לא נמצא את הצמח בשמו הלועזי הקודם, לכן עלינו לדעת את השם החדש והמעודכן. דוגמה נוספת הוא הצמח שהכרנו כהלכריזום או בעברית כדם המכבים המחופה 'דרגן היל'. כבר זמן רב שצמח זה אינו מופיע בלטינית כהלכריזום אלא כ- Brcteantha bracteata שפרושו מחופה ולכן שינינו את השם לחפן (למרות שוועדת השמות אינה ממהרת להחליף את שמות הסוג).
יתכן ובהתחלה עוד אפשר יהיה למצוא בספרות הלועזית את החפן כהלכריזום עם הפניות לשם החדש ואת הליסיאנתס כסולנום עם הפנייה, אולם מדוע לא להתרגל לשם הנכון כבר עכשיו? צמח שכולנו מכירים כויטידיניה אוסטרלית שינינו את השם לקייצת קרווינסקי. צמח זה נזכר בספרה של רות בנימין כויטידיניה אולם בלועזית לא מצאנו אף צמח הנקרא כך. צמח שהכרנו כויטדיניה מוכר בספרות הלועזית כ- Erigeron שפירושו קייצת. כשנרצה למצוא עליו חומר בספרות לועזית, נחשף מעתה בשמו הבוטני הלועזי הנכון.
צמחים רבים שהיו מוכרים בשמותיהם הלטיניים במשך שנים רבות, קיבלו שמות בעברית. בכתיבת הקטלוג הוכנסו השמות החדשים והמעודכנים ביותר, כיוון שעם הזמן השמות העבריים של צמחים תופסים את מקומם בקרב אנשי המקצוע והחובבים לצידם של השמות הלועזיים. אם נסתכל אחורה, מי בעצם זוכר שאת פרח לוע-ארי הכרנו כאנתורינום ושלטגטס קראנו מריגולד? במשך השנים שונו חלק משמות הצמחים העבריים והשינויים התקבלו וכל הזמן נעשים שינויים נוספים.

בחלק מהשמות, השם החדש שניתן מזכיר את צורתו של פרח או חלק מאברי הצמח. לדוגמה, ציפורני-חתול שעד לפני כעשור עוד קראו להם קלנדולה, נקראים כך כיוון שלזרעים צורה המזכירה את ציפורני החתול. בקמפנולה, ששמה שונה בשנים האחרונות לפעמונית, צורת הפרח מזכירה פעמון והדיגיטליס שצורתו מזכירה אצבעון נקרא היום אצבעונית. יתכן ובהתחלה יראה משונה לקרוא לקמפנולה פעמונית, ניקוטיאנה טבק, לבידנס דושן, לאסתר נזרה - ויתכן ולא כל השמות העבריים החדשים יקלטו - אך טוב שנדע גם אותם.
את חלק משמות הצמחים אנו מכירים בעברית כבר שנים משמות צמחי הבר, כגון פשתה (Linum) ולכן ההגיון הוא שכאשר מגיע צמח תרבות חדש באותו סוג אך ממין שונה, נאמץ לו את שם הבר ונוסיף שם מין חדש.
ישנם אנשים המגיעים למשתלות ומבקשים פרחי בוקר טוב או פרח הסתדרות ובוודאי מתכוונים לגזניה, רגלה, אוזן-דב או צמחים אחרים שפרחיהם נפתחים בבוקר ונסגרים בערב. ישנם אנשים המבקשים את הפרח ההוא עם העלים הצרים והפרח הלבן ואנו צריכים לנחש למה הם מתכוונים.
חשוב ביותר שלשתלנים, לגננים, למדריכים ולאנשי המכירות במשתלות יהיה את הידע המקצועי המתאים, הכולל גם את השמות המדוייקים של הצמחים. חשוב שידעו לעזור ולענות ללקוחותיהם בצורה המקצועית ביותר הן לגבי שמות הצמחים וזיהוי הצמח המתאים והן לגבי תכונותיו של הצמח. כשהידע הזה יהיה נחלת כל אנשי המקצוע נוכל להעבירו הלאה, לציבור הרחב ובכך להגיע לשפה משותפת בנושא הצמחים.

להמשך קריאה על הנדסה גנטית בצמחים