ריח בוסתנים

בתרבות הא"י של פעם, סביב כל בית כמעט ניתן היה למצוא בוסתן, שסיפק לדייריו תוצרת חקלאית. אסף בשן סבור שיש להחזיר מסורת זו וגם מסביר מדוע

כתב וצילם: אסף בשן*

וַיִּטַּע ה' אֱלֹהִים, גַּן-בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם; וַיָּשֶׂם שָׁם, אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר. וַיַּצְמַח ה' אֱלֹהִים, מִן-הָאֲדָמָה, כָּל-עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה, וְטוֹב לְמַאֲכָל וְעֵץ הַחַיִּים, בְּתוֹךְ הַגָּן, וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע. וְנָהָר יצֵא מֵעֵדֶן, לְהַשְׁקוֹת אֶת-הַגָּן; וּמִשָּׁם, יִפָּרֵד, וְהָיָה, לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים.
בראשית, פרק ב', ח'-י'

"בוסתן" כמילה, מתאר "מקום של ריח" בשפה הפרסית. בתרבות המוסלמית, הכוונה היא לגן תועלת הנמצא בקירבת הבית ומספק את צריכת הדיירים בתוצרת טרייה. אנו נתמקד בשימוש במילה זו כדי לתאר מערכת חקלאית אשר מתאימה לאקלים הים תיכוני.

מהו ה"בוסתן" ומדוע הוא כל כך מתאים לנו? וכיצד נתכנן אותו בצורה המיטבית?

היכן נמצא בוסתנים?
באופן מסורתי נמצא כיום בוסתנים ותיקים בעיקר בסביבת כפרים ערביים/דרוזים/צ'רקסים במרכז הארץ ובצפונה, בחצרות היישוב הוותיק (מושבות הברון, הערים הוותיקות) ובסביבות חורבות כפרים חקלאיים. מרבית בוסתנים אלו נמצאים במצב כללי של הידרדרות, אם מפאת גיל, הזנחה או בנייה.
התעוררות חדשה של נטיעות בוסתנים ניתן לראות בבוסתנים קהילתיים בערים החדשות, ובחצרות בתים צמודי קרקע. כמו כן, בוסתנים "חלוציים" ניתן למצוא פה ושם בשטחים חקלאיים ובפארקים עירוניים.

מדוע לשתול בוסתן אם זה "שייך לפעם"?
כידוע השטחים החקלאים מצטמצמים ואיתם גם כמות החקלאים. התופעה הפחות מדוברת היא אובדן התרבות החקלאית ואובדן מגוון המינים והזנים. כמו כן, אופן ניהול הקרקעות בישראל גורם לשטחים חקלאיים ועירוניים עצומים לעמוד ריקים עד אשר יכשירו אותם לבנייה, כאשר לא מתקיים בהם שום שימוש (וזאת למרות שכבר הופרו ע"י חקלאות אינטנסיבית בעבר).

נטיעת בוסתן בעל משמעות (כפי שיפורט בהמשך) עשויה לענות – גם אם באופן זמני - על שתי בעיות אלו.

מרבית האנשים יבחרו להקים בוסתן לשימוש עצמי בלעדי לצרכי נופש ומאכל, וזאת על מנת לשמר קשר לאדמה ולצומח גם אם אינם חקלאיים.

איזה שטח צריך על מנת לשתול בוסתן?
המשאבים הכי חשובים של הבוסתן המסורתי הם קרקע פורייה, אור שמש ומים אך לרובנו אין כיום גישה לשלושת מרכיבים אלה ביחד. בהתאם, ניתן למצוא בוסתנים מניבים ומשובחים במגוון מקומות, החל מגידול במיכלים על גג בית שכל שטחו 50 מ"ר, וכלה בשטח חקלאי של 15 דונם ופילו יותר.

אז למה בעצם לקרוא לזה "בוסתן" ולא סתם גינה?
האמת שזה ממש לא חשוב איך נקרא לזה. המילה בוסתן היא מילה שהשתרשה בתרבות הישראלית והערבית ולכן קל לתקשר באמצעותה. בעיניי, למילה זו משמעות יתרה של מיעוט יחסי של תחזוקה, מיקוד בצמחי מאכל ותועלת בדגש על עצי פרי, ומגוון מינים וזנים של צמחי מאכל.
חשוב להדגיש שהבוסתן המסורתי הים תיכוני אינו עוסק במספר שכבות של גידול על אותו תא השטח, ולרוב יתמקד בגידול המרכזי והוא עצי הפרי. למרות עובדה זו , עדיין מדובר במערכת חקלאית "סביבתית" עקב מיעוט העיבודים שבה, והשימוש הכמעט אפסי בחומרי הדברה ודישון.

מה הופך בוסתן לפשוט יחסית לתחזוקה?
ככל גידול צמחי, בוסתן דורש תחזוקה. ממש לא מדובר במערכת ש"מתחזקת" את עצמה, אפילו אם נשתמש בעצים הכי מקומיים והכי חזקים. בבוסתן המסורתי אנו שמים דגש על התמודדות עם המחסור הטבעי במים, ולכן מקפידים על נטיעה במרווחים גדולים יחסית, תיעדוף מוחלט של עצי הפרי בשטח הגידול (אם על ידי יצירת טראסות, אם על ידי חריש).
מגוון המינים והזנים נובע באופן מסורתי מהצורך לצרוך תוצרת טרייה מהבוסתן מספר רב של חודשים בשנה. אופן ההשקיה יהיה מנות גדולות של מים במרווחי זמן גדולים בין ההשקיות.
אם כך, המגוון, מרווחי הגידול והחריש בין העצים, מקטינים את נוכחות המזיקים והמחלות אשר נפוצים בחקלאות האינטנסיבית, ואת השפעתם על הצמח. לא מדובר באמת מוחלטת, אך כל חקלאי יודע שמרווח נטיעה גדול, כניסת אור ורוח למרכז העץ, מקטינים נוכחות מזיקים.

הדבר העיקרי שהופך בוסתן פשוט לתחזוקה, הוא עצם העובדה שלא מדובר במקור הפרנסה של המגדל, ובכך הוא יכול להשלים עם כמות תוצרת נמוכה יותר בשנים מסוימות מבלי לנקוט צעדים דראסטיים.

האם בוסתן רלוונטי גם לצרכי פרנסה?
העת המודרנית יצקה משמעות שונה בגידולים החקלאיים, והפכה את החקלאות למפעל ייצור לכל דבר. חקלאים קטנים מוצאים את עצמם נאבקים ומחפשים פתרונות יצירתיים להשתמש בשטח האדמה הקטן והמניב שלהם על מנת לייצר פרנסה מכובדת מעבודת האדמה. בהקשר זה הבוסתן עשוי להיות הפלטפורמה המושלמת לקטיף עצמי, תיירות חקלאית, אירוח אירועים בטבע ולכן משמעותו דווקא הולכת וגדלה לצורך שימור שטחי אדמה קטנים או צמודי יישובים.

ומי שאין לו אדמה בכלל?
בכל עיר כמעט יש כיום חווה חקלאית. בכל בית ספר כמעט יש שיעורי חקלאות ובחלקם גם גינה. וזאת בגלל שאנו מבינים את המשמעות האדירה לשימור הקשר בין האדם לאדמה. שילוב בוסתן בפארק העירוני או בגינה הקהילתית, יכול להוות בסיס לחינוך חקלאי, חיבור למקורות הכתובים, ו"טעימות" של פרי טרי אשר מעודדות את הציבור הלא חקלאי לשמור על החקלאות והחקלאים.
הבוסתן יכול לשמש גם אמצעי ציבורי לשימור מינים וזנים בסכנת הכחדה. בוסתנאים ואספנים ברחבי הארץ משמרים זני עצי פרי נכחדים אפילו במיכלים במרפסת בלב גוש דן, ובכך עושים שירות נאמן לציבור.

התאמות נדרשות לעידן המודרני
אנחנו עדיין מדמיינים פלאח זקן הולך יום-יום עם חמור וחורש את הטראסות לקראת עונת הגשמים. בוסתנים אלו הם נכסי תרבות אמיתיים, חלקם עדיין עומדים ומניבים כמעט ללא התערבות אדם. התשתית לבוסתנים אלו נבנתה לאורך דורות ובהתאם למקורות המים המקומיים.
שיטות אלו אינן מתאימות כל כך לאורח החיים המודרני. הקמת בוסתן דורשת בהכרח השקעה כספית (גדולה יחסית בשביל אדם שאינו חקלאי) בגידור נגד חיות בר, הקמת מערכת השקיה ממוחשבת, פריסת צינורות טפטוף, ורכישת שתילים מתאימים. דילוג על כל אחד ממרכיבים אלו, יביא במקרים רבים לכישלון, וקורה לא אחת שבוסתנאים מתחילים רוכשים את מיטב השתילים ומאבדים אותם כבר בשנים הראשונות עקב השקיה לא סדירה או פגיעת חיות בר.

אז איך מתחילים בהקמת בוסתן?
ראשית מגדירים מטרות ברורות. לא מומלץ להקים בוסתן רק כי אפשר. שמירת הקרקע מפני בנייה הינה מטרה לגיטימית כפי שצריכת מזון אורגני וטרי הינה מטרה לגיטימית.
המשאב הכי חשוב שעומד לרשותנו היום בחינם או בזול, הוא הידע. אני מפציר בכם להתייעץ עם אנשים רבים. חקלאי, אגרונום, גנן, כולם יוכלו לתת לכם עצות טובות להקמת בוסתן.
אין פרוטוקול להקמת בוסתן. התכנון והביצוע משתנים לפי צרכי הבוסתנאי.
תכנון חלקה, הקמת תשתית ומערכת השקיה, יכולים לארוך חצי שנה עד שנתיים וממש אין לאן למהר.
בוסתן טוב מקימים ל-50 שנים ויותר ועושים זאת פעם אחת בחיים!

כתבה זו היא הראשונה מתוך שתיים, בגיליון הבא של "פפירוס" ירחיב אסף בשן על הצעדים המעשיים הדרושים כדי להקים בוסתן מוצלח

*אסף בשן, אגרונום, משתלת "עצי מורשת" בשלפ מעבדה חקלאית asafbashan@gmail.com