עקרונות גיזום עצים בוגרים

בכתבה זו נדון בגיזום עצים בוגרים, גדולי מימדים, כשהכלל הוא בעצם להימנע מגיזום עץ בוגר ככל שניתן וכאשר נתקלים בבעיה, עדיף למצוא פתרון באמצעות אורטופדיה

כתבה וצילמה: אביגיל הלר, ראש תחום הנדסת הצומח וגנים בוטניים, שה"מ, משרד החקלאות

בחלקים הקודמים של סדרת הכתבות בנושא הגיזום הצגתי את חשיבותו ומטרותיו. עסקתי בהבדל בגיזום בין עצים צעירים, בינוניים ובוגרים והתחלתי לתאר את השיקולים העומדים בפני הגנן בעת גיזום עצים צעירים. הוסברו מושגים בסיסיים בגיזום ופורטה הגישה לגיזום עצים צעירים ובינוניים.

גיזום עץ בוגר ו/או גדול מימדים דורש מיומנות וניסיון בעבודה בגובה ובשליטה במשור. עם התבגרות העצים ישנה ירידה בחיוניות שלהם וההתאוששות מגיזום עלולה להיות קשה ואיטית ולפעמים העץ לא מצליח להתאושש כלל. בנוסף לכך, הגיזום עלול לגרום לנזק, למשל על ידי יצירת פצעים גדולים שיאפשרו חדירת פתוגנים. מאידך, רמת הסיכון כתוצאה מכשל (שבר ענפים, שבר בגזע או התהפכות העץ) בעצים בוגרים, גבוהה יותר ועלולה לגרום לפציעות ולפגיעות בנפש.
יש להגדיר מהי מטרת הגיזום: בטיחותית (במטרה למנוע שבר או התהפכות), בריאות העץ (סניטציה או הפחתת הצללה פנימית) חידוש (בעצים מנוונים), יצירת מרחק מקווי חשמל, דודי שמש או אלמנטים נוספים, הפחתת לכלוך (למשל בעצי פיקוס השדרות), פתיחה לנוף וכך הלאה.

גיזום בטיחותי

יש לבצע הערכת סיכונים, כאשר הבדיקה מבוססת על בדיקת סימנים חיצונים, כגון התנוונות בנוף או השפעת פתוגנים, השתייכות העץ לקבוצת סיכון, כלומר היותו חסון או נוטה לשבר מטבעו. בחלק ממיני העצים הבוגרים ישנה חשיבות רבה לטיפולים קודמים שהעץ עבר, למשקל ענפים ולאורכם. כמו כן, נבדקת השפעת הסביבה על העץ, דוגמת השקיה, השפעת רוחות וכדומה, ולעתים נעזרים במכשירים שמסייעים בנושא (לפירוט נרחב יותר בנושא זה, ראה הלר וחוב' 2011*).
כאשר מגיעים למסקנה כי נשקפת סכנה מהעץ, יש להגדיר מהו בדיוק הנזק שממנו חוששים. נמצא כי במרבית המקרים (70%) נגרם נזק מנפילת ענפים, ב- 20% מהמקרים הכשל נגרם מהתהפכות עצים ורק ב- 10% מהמקרים נגרמת שבירה בגזע עצמו (**King et al 2009).

כאשר יש חשש לנפילת ענפים ניתן תמיד לבחון אפשרות לטיפולי "אורטופדיה". אפשר לתמוך ענפים בחלקם התחתון באמצעות עמוד מבוטן לקרקע; ניתן "להדק" סדק שנוצר בין שני ענפים שזוויתם חדה והחיבור ביניהם אינו טוב באמצעות מוטות ו/או ברגים; ניתן לקשור ענפים באמצעות כבלים, שגם יאפשרו תנועה ברוח.
כאשר אין אפשרות לבצע טיפולי אורטופדיה, הדרך הטובה ביותר היא להפחית משקל ולקצר ענפים ארוכים במיוחד באמצעות גיזומי הסחה (מורידים מאורכו של הענף הראשי עד לענף צדדי נמוך). יש להקפיד שלא לגזום מסה רבה מדי (מעל שליש מנוף העץ) ולא ליצור פצעים גדולים. חשוב להימנע מגיזומי דילול של ענפים המחוברים לגזע.
לעתים אנו מוצאים עצים בוגרים שלא עוצבו אף פעם, ומנקודות סמוכות יוצאים מספר ענפים כבדים, ארוכים, שפעמים רבות מפריעים האחד להתפתחותו של השני, אם על ידי הצללה ואם בכך שהם נשענים ומכבידים זה על זה.
בחלק מהמקרים ניתן לאתר שברים ספונטניים, שהתרחשו כתוצאה מכובד, פעילות פתוגנים וכו'.
לאחר שמאתרים את הבעיות המשמעותיות שיש לעץ, לרוב הגיזום יתחיל בגיזומי סניטציה, כלומר הורדה של ענפים יבשים ומנוונים, שנמצאים בנוף, חידוש חתכים בענפים שנשברו וכדומה. בשלב שני יתבצעו גיזומי הסחה, ככל שניתן, לקיצור ענפים והקטנת משקל, וכן תבוצע הפחתת צפיפות בין ענפים.

אם מתקשים לפתור את הבעיות בגיזום שכזה, ניתן לבצע גיזומי הקצרה לענפים דקים ככל האפשר ואופקיים. כאשר ברגע שקיימים גיזומי הקצרה, המשמעות היא שידרשו גיזומים חוזרים בעץ מעת לעת (במיוחד אם מתבצעת הקצרה בענפים אנכיים). דילולים יעשו אך ורק בלית ברירה וככל שניתן בענפים מדרג ב' ומעלה (כלומר כאלו שאינם מחוברים ישירות לגזע).
מומלץ להשאיר ענפים תחתונים, אופקיים ככל שאפשר, בחלקיו התחתונים של העץ, זאת כדי למנוע סכנת התהפכות או שבירה של הגזע המרכזי, כתוצאה מכך שמשקל רב מתרכז בחלקיו העליונים של העץ. ענפים תחתונים יכולים גם לבלום ענפים שנופלים מגובה רב ולהפחית סיכון.
עצים בוגרים, שעברו בעבר גיזום לא מקצועי מהווים אתגר לא פשוט. כאלה הם עצים שעברו "הרמת נוף" ובהם דוללו הענפים התחתונים, או בעייתי יותר, עצים שעברו "גיזום חידוש" כלומר נגזמו בגיזומי הקצרה עד לענפי השלד המרכזיים ואף עד לגזע הראשי עצמו.
מגיזומי הקצרה שכאלה עלולים לפרוץ, על קצות הפצעים, מספר ענפים רב שחיבורם חלש ואלו עלולים לצמוח במידה רבה ולהישבר בעתיד.
מומלץ לאתר ענף או שניים שבסיסם נמוך ומרוחק ככל האפשר מקצות הפצע, ולהותירם כענפים המשכיים להתפתחות העץ. בשאר הענפים יש לבצע גיזומי הקצרה חוזרים, במטרה להחלישם, עד להסרה סופית.
לעתים לא נמצאים ענפים נמוכים דיים, ואז מנסים בעזרת גיזומי הסחה להותיר ענף אחד או שניים שמשקלם מופחת. קיימת דילמה כיצד לגזום עצים שעברו הרמת נוף למשל במיני איקליפטוס, הידועים בנפילת ענפים מהגובה. יש הטוענים, כי לעתים אין ברירה, וכדי לפתור סכנה מיידית הכרחי לבצע גיזום חידוש באמצעות הקצרות, דילולים, וליווי המשכי של העץ.

גיזום שמטרתו בריאות העץ וחידוש

עם התבגרותם של העצים מבחינים לעתים בסימני התנוונות בנוף. הדבר עלול להיגרם מסיבות שונות: עם ההזדקנות מערכות השורשים או מערכות ההובלה של העץ, אין באפשרות חלקים אלו לספק את כל צרכי הנוף. לפעמים תנאי סביבה קשים כגון הידוק קרקע או יובש מונעים העברת מים וחומרי מזון אל חלקי העץ העליונים, פתוגנים (מזיקים וגורמי מחלה) פוגעים בנוף עצמו או בעלווה, ולפעמים גם הם פוגעים במערכת ההובלה או בשורשים. בנוסף לכך, קיימת הצללה הדדית של ענפים ועלים ולעתים גם צפיפות יתר (ענפים צולבים או כאלו שמתחככים האחד בשני).
כמובן שהפתרון הטוב ביותר לטווח הארוך הוא לאתר מהו הגורם להתנוונות העץ ולתת פתרון אגרו-טכני מתאים (כגון אוורור קרקע, תוספת השקיה, טיפול במחלות או מזיקים וכו'). במקביל יוסרו גם ענפים מנוונים, חולים או שבורים, יאותרו ענפים המתחככים אחד בשני, ויוסרו ענפים דקים וענפונים הגדלים בצפיפות ואינם מאפשרים התפתחות של ענפים שכנים ומעבר רוח. כמו כן, יטופלו מוקדי נגיעות (כגון הסרת פטריות מדף וחיטוי האזור בו הן גדלו).
במקרים נדירים במיוחד, כאשר בוצעו טיפולים אגרו-טכניים אך העץ אינו מתאושש ועדיין מראה סימני ניוון, מבצעים גיזום חידוש עד לענפי השלד, מתוך כוונה לגרום לצימוח חדש. גיזום שכזה, מן הראוי שיעשה בזהירות יתרה, שכן לפעמים עץ זקן ומנוון עלול שלא להתאושש.

גיזום שמטרתו הרחקה מאלמנטים שונים ופתיחה לנוף

לעתים נאלצים לגזום עץ בוגר, שנשתל לא במקומו. לדוגמה: עצים גבוהים מדי המצויים מתחת לקווי חשמל, עצים המצלים על דודי שמש וכביסה, עצים שפירותיהם מלכלכים או שמושכים עטלפים, וכך הלאה.
כל גיזום למטרות אלו יש לבצע בהתאם לכללים שהוזכרו למעלה, ובאופן מינימלי. גיזום מתחת לקווי חשמל ניתן לבצע באמצעות גיזומי הסחה ודילולים, כך שתתקבל צורת V לעץ וברווח בין "צלעות" ה- V יעברו קווי החשמל. גיזום בצורת O- כלומר כזה, שקווי החשמל מוקפים בענפי עצים, אינו מאושר על ידי חברת החשמל.
כדי לחשוף נוף שמוסתר על ידי עצים, ניתן לבצע גיזומים באופנים שונים: הרמת נוף (תוך כדי התחשבות בשיקולים שהועלו בפרק של גיזום בטיחותי) ופתיחת "חלונות" או חללים בנוף. גם כאן, הגיזום יתבצע בהתאם לכללים שהוזכרו לעיל.

סיכום
עדיף להימנע מגיזום עץ בוגר ככל שניתן. כאשר נתקלים בבעיה, עדיף למצוא פתרון באמצעות אורטופדיה. במקרה ואין ברירה ישנה עדיפות ברורה לגיזום באמצעות הסחות. דילולים והקצרות יבוצעו במידה ומתקשים לתת פתרון על ידי גיזומי הסחה. גיזומי הקצרה מכל סוג מחייבים ליווי המשכי ולעתים ארוך שנים, של גיזומים חוזרים.
בסופו של דבר, יש לזכור כי גיזום מהווה את אחד האמצעים לטיפול בעצים. תחילת התהליך הינו התאמה נכונה של העצים למקום בו הם אמורים לגדול. בהמשך ישנה חשיבות רבה לטיפולים אגרו-טכניים שונים כגון השקיה במידה נכונה, דישון וכדומה.
גיזומי עיצוב צריכים להתבצע עוד כשהעץ נמצא במשתלה, ויש ללוות את העץ ככל שניתן עד לבגרותו. ככל שהגיזום יעשה בגיל צעיר יותר, ידרוש הדבר השקעת משאבים קטנה יותר ויעשה בזמן מועט יותר.
חשוב מאד שהגיזום יעשה על ידי "גוזם מומחה" מיומן, שכן לעתים אנו נאלצים להתמודד עם סיכונים ובעיות, שנגרמים מגיזומים שמבוצעים בצורה לא נכונה.

להמשך קריאה על מהו ערך חלופי של עץ