צמחים בסכנת הכחדה

טבע הוא המקור לכל צמחי התרבות המוכרים לנו. מגדלים ומדענים עסקו במשך שנים רבות בטיפוח צמחי בר והתאמתם לגינון.
צמחי בר רבים הגיעו במאה שעברה לסכנת הכחדה, חלקם מצאו מקלט בגינות וביערות הנוטעים.

כתב : ד"ר אורי פרגמן-ספיר

צמחי הנוי משמשים אותנו לקישוט, לעיצוב ולארגון סביבתנו, לשם כך טופחו במהלך השנים מאות אלפי מינים וזנים של צמחים מיוחדים. במקור של כל צמחי הנוי הוא בטבע, המהווה מאגר בלתי נדלה לזנים חדשים. עולם הגננות, על כל היבטיו, קשור בתחומים רבים בטבע ובסביבה. עולם זה לבין הטבע ובמיוחד לנושא שמירת הטבע, תחום אשר לא נחקר מספיק ולא הודגש עד כה.
מהו הטבע? בשאלה זו נתקלתי לראשונה באחד הקורסים האקדמיים הראשונים שניתנו בנושא שמירת הטבע בארץ, על ידי פרופ' אוריאל ספריאל באוניברסיטה העברית בירושלים.

אנו נפגשים בטבע כמעט בכל מקום, מטיולנו בשמורות הטבע ועד למפגשים עם חרקים בביתנו. אז מה יותר "טבעי": חורש בשמורת הר מירון, יער אורן ירושלים נטוע או שביל נמלים מעצבן במטבח? התשובה היא כי החורש יותר טבעי מיער נטוע ויער נטוע יותר טבעי משביל הנמלים, אולם כולם טבעיים במידה זו או אחרת. בימינו, הטבע הוא מושג יחסי היות ובעצם לא נותר מקום על גבי כדור הארץ שאינו משופע מפעילות האדם. כלומר, הטבע חזק יותר במקומות שפחות מושפעים על ידי פעילות אנושית ולהיפך.

שמירת הטבע הקלאסית עסקה בשימור של מינים מסוימים, הן של צמחים והן של בעלי חיים, אולם העוסקים בנושא הבינו כי כל אורגניזם אינו חי לבד אלא בתוך סביבה אקולוגית בעלת מערכת גורמים סבוכה. כך שעל מנת לשמור על מין מסוים יש לשמור על בית גידולו ועל המערכת האקולוגית כולה. שמירת הטבע עוסקת לעתים קרובות בשימור שטחים (בהם יש בתי גידול) בהם השפעת האדם קטנה יחסית, כמו בשמורת הר מירון שבגליל העליון. לעתים משתמשים לשימור במיני דגל, כמו אירוס הארגמן באזור נתניה, על מנת לשמור על כל בית הגידול (חולות מישור החוף). שימור מינים מסוימים יכול להיעשות בטבע עצמו או במרכזי הצלה כמו גנים בוטניים וגני חיות. פחות מוכרת התופעה בה מינים וזנים רבים נשמרים בעולם התרבות - בגנים וביערות הנטועים. יש לציין, כי במקרים אלה לרוב אין שימור של אוכלוסיות על המגוון הגנטי שלהן, אלא שימור של פרטים אקראיים או יפים במיוחד אותם מרבים לעתים קרובות בצורה אל-מינית.

מדוע חשוב לשמור על הטבע? התשובות הראשונות המתקבלות בנושא זה הן רגשיות - הטבע הוא יפה, אנחנו אוהבים לבלות בו ואולי אף אין לנו זכות להכחיד במחי יד צמחים ובעלי חיים שנוצרו במשך שנות אבולוציה רבות. טיעונים רגשיים אלה לגיטימיים אבל בעייתיים כאשר צריך לשכנע פוליטיקאים ואנשי נדל"ן להשקיע משאבים בשמירת טבע. דוגמה קיצונית בנושא זה היא חבר שלי, העוסק בתחום המחשבים הטוען שבכלל לא חשוב לשמור על הטבע: מי שחפץ לראות מראות טבעיים יכול לעשות זאת בטלוויזיה או באינטרנט ואין שום צורך להשקיע משאבים בשמירת שטחים השווים כל כך הרבה כסף בישראל הקטנה (טיעון דומה, אגב, נשמע לאחרונה גם מפיהם של מספר שרים). דעות מעין אלה מקוממות אותנו, אנשי הטבע והצמחים ואני מודה שקשה להתמודד איתן. האהבה לטבע היא משהו רגשי ולא ניתן להכריח מישהו אחר להרגיש כך.

אולם לשמירת הטבע יש גם צדדים כלכליים. הטבע מושך תיירות, הטבע משפר את איכות האוויר אותו אנו נושמים, משפר את איכות הקרקע והמים שלנו ובטבע יש אורגניזמים אותם האדם מנצל לשימושו. דוגמא מצוינת לזה היא השימוש בצמחי מרפא, המתרחב כל הזמן. כך שניתן לראות את הטבע כאנציקלופדיה בה קראנו אולי את העמוד הראשון, כאשר עוד לא השכלנו לנצל וללמוד את שאר התכנים. ואם נחזור לתחום הגינון, הרי שבכל שנה נוספים מאות זנים חדשים המבוססים על צמחי בר אותם האדם מטפח לצרכיו.

טיפוח צמחי תרבות התפשט בכל העולם. בתהליכי התרבות נבררו פרטים מעניינים מהטבע אשר טופחו ולאחר מכן הוכלאו עם פרטים אחרים מאותו המין או עם פרטים ממינים אחרים. בטיפוח זה בעצם נטרפו הקלפים הגנטיים על מנת ליצור פרטים חדשים, בני כלאיים, בעלי מופע חדש ומעניין. תהליך זה הוא מעין אבולוציה בתנאי תרבות, שתוצריה הם זנים ואף מינים חדשים בעולם. בכמה מקרים עלה בהיקפו המגוון בתרבות על המגוון בטבע. לדוגמה, בטבע מוכרים כ- 200 מיני ורד ובתרבות יותר מ- 4000 זנים ומינים, בטבע מוכרים כ- 30,000 מיני סחלבים ובתרבות יותר מ- 100,000 מכלואים, אשר רבים מהם פותחו רק בעשרות השנים האחרונות.
טיפוח צמחי הנוי עוסק בסופו של דבר באסתטיקה: שיפור צורות הפרח, הפרי או כל הצמח. כך, בדרך כלל, לצמחי נוי יש פרחים גדולים יותר, בעלי מספר גבוה יותר של עלי כותרת ומגוון צבעים רחב לעומת צמחי הבר מאותם המינים ממש. קל לראות זאת במין יקינטון מזרחי: באוכלוסיות הבר זהו צמח צנוע בעל פרחים תכולים; לעומתם, זני התרבות של אותו המין הם בעלי מגוון צבעים ותפרחות צפופות וגדולות חשוב לזכור, כי הבסיס הגנטי לכל המגוון אותו אנו רואים כיום בתרבות הוא הטבע ולעתים קרובות יש צורך לחזור למאגר הצמחים בטבע על מנת לתרבת מינים או זנים חדשים או כדי לשפר זנים קיימים, לדוגמא על ידי העברת עמידויות המצויות בצמחי הבר אל צמחי התרבות.

בחזרה לשמירת הטבע, אחת התופעות המעניינות והלא מוכרות היא כי דרך עולם הגינון ניצלו מהכחדה מספר לא קטן של מיני צמחים אשר כמעט ונעלמו בטבע והתרבו בתרבות. דוגמאות הבולטות הן מיני הציקס והארז, אשר תפוצתם בטבע היתה תמיד מצומצמת וקליטת בתרבות בעצם הצילה אותם מכליה. כמובן שדוגמאות הפוכות קיימות אף הן ומספר לא מבוטל של מינים (כולל ציקסים וסחלבים) נמצאים בסכנה בשל איסוף יתר למטרות נוי גם בארץ קיימות דוגמאות דומות, של צמחים נדירים שנכנסו לנוי בשל יופיים וכך נצלו מהכחדה.
בארץ יש כ- 2500 מיני צמחי בר, בהם מספר לא קטן של מינים בסכנת הכחדה. במחקר של רת"ם - מרכז המידע לצמחי הבר של ישראל - מצאנו 370 מינים כאלה, רובם אינם מוגנים על פי החוק במדינה. כיום נערכים דיונים ברשות לשמירת הטבע והגנים לעדכון רשימת המינים. המוגנים על ידי הוספת המינים הנמצאים בסכנת הכחדה ועל ידי אישור לגידול מסחרי של חלק מהמינים המוגנים.
בסקירה שערכתי נמצא, כי לפחות 11 מינים בסכנה ניצלו תודות לגינון. מינים אלו היו תמיד נדירים מאד בטבע, אולם בשל ריבוים הקל הפכו לצמחי נוי מוצלחים . גם בארץ נראו התופעות ההפוכות, בהן צמחים הפכו ליותר נדירים כתוצאה מאיסוף יותר. כאלה היו למשל אירוסי ההיכל והשושן הצחור. אולם למרות זאת, בעקבות חקיקת חוקי שמירת הטבע בשנות החמישים והשישים והצלחת קמפיין איסור הקטיף של צמחים מוגנים, אנו זוכים כיום למרבדי פריחה מהיפים בעולם.

צמחים ישראלים בסכנת הכחדה אשר ניצלו בגינון
נימפיאה לבנה
צמח צפוני נדיר ביותר אשר נכחד ממקווי המים במישור החוף ובעמק החולה. חומר צמחי נשמר בגן הבוטני של אוניברסיטת תל-אביב וכך הוחזר מין זה גם לטבע וגם לעולם הנוי.

נימפיאה תכולה
צמח טרופי נדיר ביותר שנותר במקומות ספורים בעמק עכו. המין מופץ כיום בגינות עם גופי מים.

שושן צחור
מין נדיר של מצוקי הכרמל והגליל. תורבת והופץ כפרח קטיף.

גרויה שעירה
שיח אפריקני הגדל בר בארץ רק באתר אחד במצוקי דרגות מעל לים המלח. הצמח הוכנס לנוי בקיבוץ עין גדי ובשמורת הטבע הסמוכה וכך ניצל מכליה. את הפירות מפיצות ציפורים והצמח נובט ומתרבה באופן עצמאי באזור.

מרואה עבת-עלים
שיח ממשפחת הצלפיים אשר כמעט ונכחד ממעיינות עין גדי והערבה, אולם הרשות לשמירת הטבע והגנים הכניסה צמח זה לנוי באזור עין גדי וכך הצילה את הצמח מכליה מקומית.

אלף-עלה משובל
צמח מים נדיר בטבע בשל זיהום וייבוש בית גידולו. הוכנס לתרבות והופץ לגינות עם גופי מים.

יצהרון מכסיף (עץ השמן המכסיף)
עץ נדיר המופיע במלחות החוף. הוכנס כעץ נוי והפך לזמין בגינות הארץ.

מילה סורית
עץ נדיר של מקורות מים בצפון הארץ. הוכנס לגידול כעץ נוי והפך לנפוץ בארץ.

נרקיס אפל
גיאופיט נדיר שכמעט ונכחד מהשרון ומחוף הכרמל. הוכנס לגידול בגנים בוטניים והופץ. מעט מעבר לכך. ניצל תודות ליכולתו ליצור מרבדים על ידי חלוקת בצלים ונביטה קלה.

אירוס ענף
צמח נדיר ביותר של עמק החולה. נותר בטבע בשלושה אתרים בלבד. הופץ כצמח נוי בגופי מים.

אירוס הארגמן  
גיאופיט נדיר ואנדמי (בלעדי) למישור החוף. מגודל כפרח קטיף והופ. בהיותו הקל ביותר לגידול בקבוצתו - אירוסי ההיכל.

גומא הירקון
צמח גדות שנכחד ממישור החוף ונמצא בגולן בשני אתרים. הופץ לגינות עם גופי מים וניצל מהכחדה בשל כך.

גומא הפפירוס
צמח גדות שהיה נפוץ בכמה מנחלי מישור החוף ונותר רק באתר יחיד בחוף, בשמורת החול ובצפון הכנרת. הופץ. לגינות עם גופי מים והפך לנפוץ בשל יופיו הרב ועמידותו.

11 המינים הללו הוכנסו לגינון בשל יופיים וסביר להניח כי בדרך כלל המטפים שלהם לא היו מודעים לנדירותם בטבע. אחד מהרעיונות אותם אנו מעוניינים לקדם בגן הבוטני בירושלים ובישראל הוא טיפוח מודע של מינים נדירים נוספים על מנת לשמרם. מינים אלה יאספו ממספר אתרים ואוכלוסיות מגוונות שלהן יגודלו ובשלב מאוחר יותר יועברו למגדלים.
מינים נוספים אשר אינם נמצאים בסכנת הכחדה הופצו גם הם בעבר לגינון והפכו לנפוצים יותר, ביניהם גביעונית הלבנון, צבעני ההרים ותורמוס ההרים, שלושתם מינים מוגנים.
להמשך קריאה על אתרי טבע בתוך העיר