גינת בר

גן אקולוגי, גן בר-קיימא או גן ללא רעלים, כולם שמות מקבילים לגן מקיים Sustainable Gardening הרואה בגן חלק מתצריף שלם של סביבה קרובה ורחוקה, אדם, אדמה וכל מה שביניהם כמכלול אחד, קרוב ככל האפשר לטבע. אם כל אחד יאמץ את העקרונות האלו לגינתו הפרטית, העולם אולי ייראה טוב יותר (כתבה ראשונה בסדרה)

מאת: איתן רוזנברג*

מגני ורסאי ועד לגינה הציבורית אצלכם בשכונה, הגנים של היום הינם גנים מנוהלים ומעוצבים. עם זאת לאור הבנתנו את מצב העולם, עם ההתחממות הגלובלית ושינויי האקלים, ברור לנו יותר ויותר ששיח פחות מעוצב ומדשאה פחות מרוססת ומדושנת הינם נכונים ומתאימים יותר לסביבה.

ברגעים רבים יש פיתוי להשתמש בכימיקלים על מנת "לתקן את מצב הגינה", מצבים שעל רובם ככולם ניתן להתגבר ללא שימוש בחומרים כימיים כלל וכלל. על כן אקרא כאן לגינה – "גן מקיים" או "גן אקולוגי", "גן בר-קיימא" ,"גן ללא רעלים" - כולם שמות קרובים ומקבילים ל"גן מקיים" שהוא תרגום של המושג Sustainable Gardening הרואה בגן חלק מתצריף שלם של סביבה קרובה ורחוקה, אדם, אדמה וכל מה שביניהם כמכלול אחד. אבל אולי אפשר גם לקרוא לו "גן פרוע"...
כל גנן שיראה את "הגן המקיים" בחודשי החורף והאביב על עשביו הרבים, פרחיו העדינים בשיא פריחתם, אך גם את תחילת יצירת הפירות, עם ביקורי הצופיות ושפע הפרפרים והדבורים, יאמר לעצמו איזה יופי, איזה עושר... ואז תזדחל לה השאלה, איך מתגברים על כל העשבייה הזו? איך משתלטים על גן כזה? ומה יגידו השכנים? אלו היו שאלות לגיטימיות, אבל אלו שאלות של העידן הקודם.

דשא אחיד, כיסוח נמוך ו"ניקיון"

 מעשבים, נחשבים עבור רבים כמראה איכותי ונאה לעין. אך מה לגבי 4-7 צמחים שונים המהווים את המדשאה ביניהם קיקויו, זואיסיה אל טורו, דרבן גראס ודיכונדרה (ש"הולכים לבד" לאזורים שמתאימים להם - שמש, צל, רטיבות, קיץ, חורף וכו'), ופה ושם כתמים של ויטידיניה אוסטרלית (אריגרון), סיגלית הגינה (סיגל ריחני), תלתן הביצות ועוד. וכמובן עשבייה פורחת בחורף (כלניות בדשא - מראה מרנין). מדשאה כזו אינה מרוססת, אינה מדושנת (מפזרים קומפוסט אורגני מפורר פעם בשנה-שנתיים ומשאירים את הכסחת הגרוסה), מדשאה כזו מכוסחת פחות פעמים כי הצימוח שלה מאוזן ורציף (פחות רעש וזיהום אוויר, פחות פליטות לאטמוספירה וכמובן פחות עבודה). מדשאה כזו מכוסחת כמעט כל השנה בכיסוח גבוה, מדשאה כזו עשירה בפריחות, מזמנת את חיות הבר הקטנות וגם את אלו החיות בקרקע, העושות מלאכתן החשובה בצינעה, מקבעת פחמן הרבה יותר ממדשאה קונבנציונלית ותאמינו או לא יכולה לשמש למשחקי ילדים, לבילוי משפחתי ואפילו לאירועים.

ד"ר סטפן פורדר, מומחה לקיימות באוניברסיטת בראון פרובידס, כתב: "העולם צופה בהיעלמות מינים שכמוה לא התרחשה כאן כמה עשרות מיליוני שנים ואחת הסיבות העיקריות לכך היא הרס בתי גידול. החלפת מדשאה אחידה שהיא 'מדבר ביולוגי' ב'דשא אחו' עשיר בעשבים ומגוון במינים שונים, מהווה מפלט לסוגים שונים של בעלי חיים, בעולמנו המתכסה בטון והמרושש ממגוון".
אז כן, בעולם המתכסה בבטון ואספלט, גם המדשאה הקטנה יכולה להוות מקלט למינים רבים של בעלי חיים קטנים וגדולים. ראיתם כיצד דבורי דבש אוספות בסתיו אבקת פרחים במדשאה מתפרחות של "דרבן גרס"? דוח האו"ם מ-2018 מציין שמעל 35% מהגידולים החקלאיים בעולם מואבקים על ידי דבורים. כך שהבזילקום 'מאונטיין גלורי', אנטיגון דק-עוקצים, פרחי הבר החורפיים - כמו כלניות ופרגים, וצמחים כמו מרוות ותלתנים או קוצים קיציים, הם עידוד, מזון וחיזוק לאוכלוסיות הדבורים.

מתוך כ-20,000 מיני דבורי בר בכל העולם, התברכה ישראל ב-1,100 מינים של דבורי בר מקומיות – הפריחות ובמיוחד פריחות הבר, מועילות ומשנות עבורן. הידעתם שיש דבורים יחידניות שתלויות בנוכחות של צמח ממשפחה מסויימת והוא עצמו, תלוי בהפרייתו באותה דבורה יחידנית שהתמחתה בהאבקה שלו ורק שלו? מדהים לא? למשל "רחפנית הדורה" מאביקה רק פרחים ממשפחת הפרפרניים, "הופלית ישראלית" מאביקה רק את צמחי עכנאי ממשפחת הזיפניים.

מצד אחד, מה שאדם אחד עושה בגינתו, אינו הולך להפוך את העולם לטוב יותר או להציל אותנו ממשבר האקלים. אבל האפקט המצטבר של 400,000 גינות קטנות בישראל, גם אם רק בחלק מהן, יכול גם יכול להשפיע. והשפעה זו תחלחל לפארקים, אתרי רשות הטבע והגנים, לקיבוצים ולגינון מוניציפאלי (ויש כבר רשויות שעושות זאת, כמו כפר סבא, זכרון יעקב ועוד).
מה שנותר לנו לעשות זה לעזור לטבע לעשות את מה שהוא עושה טוב כבר כמעט 4.3 מיליארד שנה. יש בו משהו מרפא לאדמה, לגינה, למרחב המחייה ולנו האנשים, כאשר נותנים לו להתקיים באופן מאפשר ומשתלבים בפעימה של העונות ודרכי הטבע. אם עץ משיר את עליו - הניחו להם למצוא את מקומם בגן. העלים מחפים את הקרקע, מחזירים חומרי הזנה לאדמה, מהווים מסתור ומזון לבעלי חיים ומשווים לגן מראה פראי, עונתי.
השאירו פינה, קטע שאינו גזום, מכוסח, מרוסס, מעוצב. קטע בר פראי.
בואו נראה מה יקרה. 

בפרק הבא – אדמה

*איתן רוזנברג, ירוק 2000, ליצירת קשר: yarok2000@gmail.com