הכנת העצים לקראת החורף

גיזום עצים בקרבת קווי חשמל נעשה מחשש לנזק העלול להיגרם מנפילת ענפים, ללא התחשבות בטובת העצים. יתכן שהכוונות טובות אך התוצאה מבחינת מראה העץ וחוזקו היא גרועה. האם ניתן לעשות זאת אחרת? ישראל גלון מציע פתרונות

כתב וצילם: ישראל גלון

מזה שנים רבות, בעוברנו ברחובות הערים, אנו עדים למראה כואב של עצים נכים הזועקים לעזרה. כוונתי לתופעת הגיזום החריף - "גירדום" - אשר עוברים עצי הרחוב מדי שנה לקראת החורף עקב קרבתם לקווי חשמל. גיזום זה המכונה "תספורת" , "כסח", "שחיטה" - אינו גיזום מקצועי אלא השחתת עצים. מי גוזם כך, למה, ומה ניתן לעשות?

בדרך כלל מדובר בפעולה הנעשית כל אימת שהעצים מהווים מקור הפרעה כל שהוא: למבנה, לגג, לקו חשמל או מחשש לשבר ענפים המהווים לדעת הגוזם סיכון לרכוש או לנפש. הגיזום נעשה ברוב המקרים על ידי גופים ציבוריים (רשויות, חברת חשמל ועוד), כאשר השיקול העיקרי הינו מניעת נזק העלול להיגרם מנפילת ענפים ולא טובת העצים. יתכן שהכוונות טובות, אך התוצאה מבחינת מראה העץ בטווח המידי ומבחינת חוזק מבנה העץ היא גרועה.
גיזום הקצרה חריף בענפי שלד העץ או עד גזעו נקרא כאמור גירדום ובמקרים רבים אף מוגדר ככריתה על פי התיקון לפקודת היערות משנת 2014. הגדרת כריתה: כל חיתוך של הגזע המרכזי של העץ ללא הותרת ענפים, וכן כל פעולה הגורמת למותו של העץ, לרבות עקירתו, ריסוסו, הרעלתו, הסרת קליפתו, שריפתו, חיתוך שורשיו או בנייה בתוך תחום קוטר צמרתו. כלומר, גם גיזום חריף של ענפי השלד מחייב רישיון לכריתה של העץ.
מה קורה לעץ שעבר גירדום? מתחת מקום הגיזום פורצים הרבה ענפים כתוצאה משינוי הורמונלי בענף שנגזם. ענפים אלו יוצרים אשליה בעיני המתבונן שהעץ צומח ונפח צמרתו נראה טוב. אבל האמת, שגיזום כזה מחליש את העץ, מקצר את חייו ומגדיל את הסיכון לנפילת ענפים.

נזקי הגירדום

1. הפרת האיזון בין השורשים לנוף.
2. התעוררות נמרצת של הרבה פקעי צימוח באזור החיתוך או מתחתיו. ענפים המתחרים על מזון ומים. נקודת החיבור לגזע בשל צפיפות הענפים ומקום חיבורם חלשה והם נוטים להישבר. אמנם כתוצאה מהגיזום הסיכוי לשבר ענפים לטווח הקצר או לאותה עונה קטן, אך לטווח הארוך הסיכוי לשבר ענפים גדל מאוד כתוצאה מהרבה ענפים אשר חיבורם לגזע חלש.
3. גירדום גורם לעיתים תכופות להחלשה וניוון של הענף והעץ גם בגלל חדירה של גורמי מחלה (פטריות) באזור החתך שאינו מגליד. פטריות אלו החודרות דרך החתך לענפים ולגזע יגרמו בהכרח לריקבון, חולשת שלד העץ, נפילת ענפים והתנוונות העץ.

הפתרון המקצועי לעצים בקרבת מבנים, קווי חשמל או עצמים אחרים

ראשית צריכים נבחרי הציבור וגורמי המקצוע ברשויות להבין מה תרומת העצים לעיר, ליישוב או לאתר. מה חשיבותם מבחינה נופית, אקלימית, סביבתית, אדריכלית, תרבותית, חברתית ועוד. נושא זה נבדק בעולם ובישראל והוכח שככל שיש יותר עצים בסביבה העירונית והכפרית ובשטחים הפתוחים, איכות הסביבה והחיים גדולה יותר.
ניתן לכמת את תרומת העצים לאדם ולסביבה ואף לכמת כמה שווה כל עץ מבחינה כלכלית (ראו מחשבונים לתרומת העצים ולערך החליפי שלהם באתר משרד החקלאות).

מי אחראי על גיזום העצים בעיר? הרשות המקומית? חברת חשמל? האמת שהרשות המקומית אמורה לטפל בעצי העיר וכאשר העצים מפריעים לקו החשמל או למבנה - מוטלת האחריות על הרשות לטפל בעצים באופן מקצועי על ידי גיזומי הסחה או להחליף את העצים באופן הדרגתי כך שלא יהוו בעיה. אך מאחר ובמקרים רבים הרשות לא מטפלת בעצים, נאלצים גופים פרטיים כגון חברת חשמל לעשות את העבודה כדי להקטין את הסיכונים העלולים להיגרם מנפילת ענפים או עצים על קו החשמל, דבר הגורם למפגעים ונזק רב לאדם ולסביבה ולהפסקות חשמל ממושכות בחורף.
חברת חשמל פועלת על פי חוק המחייב אותה לאספקת חשמל סדירה ולהרחקת מפגעים מרשת החשמל בהתאם למיקומה ולמתח העובר בה. ניתן לראות את הכללים והמרחקים מהעץ באתר החברה. המרחקים הינם כ- 1.5 מטר לפחות ועד 4 מטר ולכן, כדי למנוע נזקים, גוזמת חברת חשמל באמצעות קבלנים את העצים בערים, כאשר השיקול העיקרי המנחה אותה הינו הרחקת העצים מקו החשמל ולא מבנה העץ ושלד ענפיו וחוזקו. על התוצאה המאכזבת כבר דברנו.

פתרונות מוצעים לעצים בקרבת קווי חשמל

א. סוף מעשה במחשבה תחילה

- הפתרון הנכון ביותר הינו תכנון ובחירת עצים לפי הכלל של העץ הנכון למקום הנכון. המתכנן יבחר עצים אשר נופם לא יגיע למבנים או לקווי חשמל. בעבר לא היינו מודעים לכך ושתלנו מיני פיקוס רבים מתחת לקווי חשמל. אך, היום כאשר יש לנו מגוון של עצי רחוב קטנים ונמוכים אין לכך סיבה. מידע על עצים נמוכים מופיע במדריך עצי הרחוב בישראל. דוגמה לעצים נמוכים: לגרסטרמיה הודית, כליל החורש, אולמוס קטן עלים ועוד.
ב. הצנעת קווי חשמל - הטמנת קווי החשמל בקרקע הינה פתרון אידיאלי והוא אכן מתבצע על פי תוכניות חברת חשמל ולאו דווקא לפי סדרי עדיפויות של שמירה על עצים.
ג. החלפת עצים - יש מקרים בהם כדאי לשקול החלפת העץ והעתקתו או נטיעת עץ חליפי והכנה לכריתה של העץ הקיים. כמובן פתרון זה מחייב תכנון וקבלת רישיון לכריתת העצים הקיימים. כריתת עץ מחייבת קבלת רישיון מפקיד היערות האזורי. פתרון זה הינו דראסטי אך יתכן שתוכנית החלפת עצים מתאימה עם עצים איכותיים ובית גידול משמעותי הינה הפתרון הנכון ביותר.
ד. גיזומי הסחה של צמרת העץ - ברוב המקרים בהם העץ נטוע בקרבת קו החשמל או מבנה ניתן לעצב את צמרת העץ באמצעות גיזומי הסחה ובניית שלד העץ כך שהצמרת תורחק מקו החשמל או המבנה. גיזום זה הינו מקצועי ומחייב ידע ובטיחות [ראו תמונות].

הסחה

גוזמים ענף עד למקום שבו מסתעף הענף לכיוון אחר. כך שינוי כיוון הצמיחה אינו מהווה בעיה. במקרים של הסחה מקווי חשמל מתקבלות לעתים צמרות לא טבעיות ולא מאוזנות. אך זה עדיף על פני פגיעה בעץ.

הסחה מרכזית

בשיטה זו בונים את העץ שיהיה בעל שתי צמרות בצורת האות V או U . פתרון זה מחייב הסחת ענפי השלד ועידוד הצימוח לצדדים, כך נוצר מעין חלל במרכז הצמרת. שיטה זו מתאימה לעצים שקו החשמל נמצא ממש מעליהם. זה המצב ברוב הרחובות. כך אנו חומקים מצימוח לכיוון קו החשמל.

הסחה צדית

מבוצעת כאשר ההפרעה הינה בצדו של העץ.
ה. הרמת הנוף מעל קו החשמל - במקרים מסוימים ניתן לעצב את צמרת העץ כך שהגזע וענפי השלד יגדלו מעל קו החשמל או המבנה וזרועות השלד יתחילו מגובה 8 מטר לפחות. זה נכון לעצים גדולים וספק אם חברת חשמל תאשר מצב שבו יש ענפים מעל קו חשמל. זה מתאים לעצים גבוהים מאוד כגון מכנף נאה, אלביציה צהובה, סיגלון חד עלים ועוד.
ו. חלון בצמרת העץ - בעבר היו מקרים שבהם התירה חברת חשמל לגזום את צמרת העץ כך שקו החשמל יעבור בתוכה ובלבד שיהיה מרחק גדול בין הצמרת והענפים לקו המתח. זה פתרון מעניין המחייב עבודה רבה. יש עדיין עצים בודדים בארץ שגזומים כך, אבל אין סיכוי שחברת חשמל תאשר היום גיזום כזה.
ז. גיזום גדר חיה - ברחובות רבים, בעיקר בעצי פיקוס, מקובל לגזמם באופן פורמלי כגדר חיה. גיזום זה הנעשה פעמיים בשנה שומר על מבנה הצמרת כשהיא קטנה ורחוקה מקו החשמל. פתרון המראה שעצים וחשמל יכולים לחיות יחד.
ח. גיזום "פולרד" - מקובל בחו"ל לגזום עצים גדולים אחת לכמה שנים לאותה נקודה על ענפי השלד, בארץ אין ניסיון בשיטה זו.

 להמשך קריאה על גיזום עצים מדוע?