גנו של אדם מבטא פעמים רבות את נפשו. יש שגינתם סדורה בקפדנות, ויש המשחררים רסן ומאפשרים לצמחים לגדול פרא. חלק מן האנשים מנסים ליצור תחושה טרופית ואחרים מנסים להשתלב עם צמחי הבר. הדוגמאות רבות הן, אך בכל מקרה, זוהי אחת מדרכיו של האדם ליצור את עולמו שלו. בכתבה- תאור גינתה של בת ברייר במושב כפר-מונאש.
כתבה וצילומה: אביגיל הלר
"עולם מעוט השקיה" או החלק המערבי של הגן – החצר הקדמית
בת החלה ליצור את גינתה לפני 26 שנה. יצר האספנות הקיים בה גרם לה לשוטט במשתלות ולתור אחר צמחים ייחודים. צמחים שבין תכונותיהם הייתה גם היכולת להיות "חסכניים במים". לבת היה ברור כי בארצנו החמה והיבשה זהו ערך שאין לוותר עליו.
חלקו המערבי של הגן בן חמשת הדונם, פתוח לרווחה ומקבל את פני הבאים. קוויו מעוגלים, ובו משובצים צמחים, שנשתלו בתחילת הדרך. מרבית הצמחים, שנשתלו באותה תקופה היו ממוצא אוסטרלי אך גם ממקומות נוספים, דוגמת דרום אפריקה וצפון אמריקה.
שלושה גזעים דמויי בקבוק של עצי ברכיכיטון הסלעים ניבטים בפתחו של הגן ומהווים יחד עם צמחים נוספים תזכורת ל"תקופה האוסטרלית והדרום אפריקאית". הם סמוכים לשביל הכניסה החוצה חלק זה של הגן ומתעקל אל פתח הבית. מצדו השני של השביל במרכז מביט ממרום ברכיכיטון אדרי. מללוייקה סגלגלית ומיריקה עלי אלון מציצים מן הערוגות.
לפני כ- 10 שנים סיימה בת ללמוד במסלול הנדסאות נוף במדרשת רופין. תוך כדי הלימודים היא החלה לעצב מחדש את סגנון הגינה. עמד בפניה האתגר של תכנון מחודש. תכנון המשלב צמחים חדשים בתוך הישנים, ומאפשר לכל "לעבוד ביחד".
עם השנים התפתח גם אצל בת, שאינה ילידת הארץ, חיבור אל צמחיית הארץ הטבעית. היא החלה להעשיר את הגינה בעצי ארץ-ישראל דוגמת אלון התבור ועוזרר אדום. לפתע צמחים כמו כסיית האבוב, נראו זרים לגן וחלקם המועט אף נגדע. בת הקפידה להותיר על מקומם את העצים, גם אם אינם משתלבים, וכן שיחים המתחברים עם הסגנון הקיים דוגמת סופורה אמריקאית ולגרסטרמיה הודית.
הצמחים בחלק זה של הגן, נשתלו בהתאם לגובהם. בחלק הקדמי מחבר ו"תופר" טלמון ריסני, צמח כיסוי שטוח, את שני החלקים משני צדי השביל וכן את הערוגות השונות. מקבצים קטנים של בני שיח דוגמת אגפנתוס אפריקאי, סנטולינה אפורה, טולבגיה חריפה וזיף-נוצה 'ארגמני' מהווים את הקומה השניה. הקומה השלישית מאופיינת בתערובת שיחים בינהם פירקנתה אדומה, מורן החורש ומעוג טרמיסטריס. מאחור נתחם חלק זה של הגן על ידי עצים דוגמת אלון התבור וכליל החורש.
שביל מוצל פונה לכיוון מזרח דרך ערוגה מעורבת של צמחים בגבהים וגוונים שונים, ומכוון את ההולך לחלקו המרכזי של הגן שמצוי מאחורי בית המגורים.
ב"קומה התחתונה" מצויים צמחים לתנאי צל שלעיתים זקוקים ליותר השקיה, ביניהם קוציץ רך וטרכילוספרמון יסמיני מגוון. קומת הביניים מאופיינת על ידי צמחים שגובהם כמטר קולאונמה נאה, מרוות גרג, ומרווה צחורה. מבין השיחים אציין את הגלפימיה מכחילה, קסאלפיניה מקסיקנית, האפרסמון חלק, הסופורה האמריקנית והמללוייקה הסגלגלית.
"העולם הטרופי" או החלק המרכזי של הגן – החצר האחורית
בהגיעי לחלקו האחורי של הבית, נכנסתי בפתחה של חומת צמחים אל תוך חלל סגור ומוגן, ולפתע חשתי כי מצויה אני בעולם אחר.
מולי הזדקרו מקבצים של דקלי נוי – ביסמרקיה אצילית, ליוויסטונה אוסטרלית, ליוויסטונה מריה, ארכי-תמר אלכסנדר, דיפסיס דקריי תמר רוביליני דמוי וכריזלידוקרפוס מצהיב (אריקה).
דקלים אלו מהווים חלק מתחימת הגינה ואף מסתירים את הבית, עד כדי כך שאינו נראה.
מצטרפים לתחימה עצים דוגמת מתחלית פעמונית ושיחים דוגמת דורנטה מצויה (לברר שם מדוייק -שמה העממי תיילנדית), מיני צסטרום, חלבלוב דמוי קוטינוס ועוד.
בין צמחי הערוגה מצויים שרכים (לדוגמא: אספלניום קן-הציפור ) וצמחים עשבוניים דוגמת אקווילגיה פעמונית, עב-גביע וירגיני, מרווה 'אינדיגו-ספיירס' ובת-עופרית שעירה.
מרכזו של החלל קטן (כ- 150 מ"ר) הכיל בשנים הראשונות דשא, ששימש למדרך ולמשחק, כאשר ילדי הבית עוד היו קטנים.
עם השנים הוחלף הדשא באבני חצץ אפורות, המאפשרות שימוש בחלל לשהייה ואירוח, ומבטלות את הצורך בהשקיה. פיזור החצץ אפשר יצירת קווים מעוגלים ו"חדירה" של הערוגות אל תוך החלל, זאת מכיוון שאין תלות בגזרות של ממטרות. החצץ שגוונו אפור גם מהווה ניגוד לצבעם הירוק של הצמחים ולמעשה מאפשר את הבלטתם.
יחד עם זאת, החצץ כשלעצמו אינו מעניין. בת כל הזמן מחפשת רעיונות כיצד "לשבור" אותו. היא משלבת במקומות שונים עציצים , אבני מדרך או עצים ושיחים בגומות.
באחת מפינות החלק המרכזי של הגן, יצרה בת מעין חדרון נסתר ובו פינת מרגוע בצילו של עץ פקן. חלל קטן זה מכיל ברכת מים קטנה ופינת ישיבה.
"עולם הבוסתן" או החלק המזרחי של הגן
כאשר יוצאים מן הגן המרכזי מבחינים מול פתחו בשער שהוכן מקשת מתכת ועליו כרוך ורד אנגלי מטפס מזן 'גולדן סלבריישין'. כאשר פוסעים דרך שער זה על אבני קרמיקה המשובצות באבני חצץ, מגלים לפתע עולם חדש ושונה לגמרי. עולם של בוסתן, גינת הירק וערוגות תבלין.
לפני כמה שנים הוסיפה בת להשכלתה את תחום הטיפול האלטרנטיבי. ביתן קטן מעץ. מחכה למטופלים החולפים בתוך הבוסתן על פני צמחי ריח (ורדים וערוגות תבלין).
הגן שנוצר אך לפני כ- 12 שנים. תחום באופן מלבני בעזרתו של ער אציל. עמודי טלפון שתחמו את הערוגות הכתיבו גם יצירת ערוגות מלבניות.
בת מצויה כעת בתהליך של שינוי תחימת הערוגות. היא חוששת שהחומר המשמש לשימור עמודי הטלפון עשוי להתפרק בקרקע. שינוי התחימה יאפשר לה גם ליצור קווים מעוגלים יותר לערוגות הצמחים. בתוך הערוגות נטועים עצי פרי ביניהם: מנגו, ליצ'י, פפיה, תפוח, משמש, אפרסק, נקטרינה ומיני הדר. בתוך הערוגה משולבים ורדים לקטיף לבית (בעיקר מכלאי התה). ערוגות נוספות קיימות לגינת ירק וצמחי תבלין.
הירקות ברובם מזריעה עצמית. יש אספרגוס שמתחדש וכן שעועית החוט (המשמשת גם להעשרת הקרקע בחנקן). לוביה צריך לשתול כל פעם מחדש. חסה היא מגדלת רק בחורף כשאין מזיקים.
האם יש קשר בין העולמות?
במשך שעה קלה סיירתי בשלושה עולמות. נחשפתי לתהליכים ולתמורות, שבת וגינתה עברו עם השנים, ושאלתי את עצמי מהו הדבר המקשר בין עולמות אלו.
שיטות עבודה ידידותיות לסביבה הדבר העיקרי שמקשר בין שלושת העולמות, הוא שיטות עבודה בשיטות ידידותיות לסביבה בלבד. שלושת העולמות מרשימים ומראה הצמחים חיוני.
קומפוסט בת מכינה ומפזרת כמויות קומפוסט רבות (בעזרת תולעים אותם רכשה בדוברת). הקומפוסט מפוזר על פני הקרקע בתחילת עונת הגשמים ולקראת סופה. בת אינה מצניעה קומפוסט כדי לא לפגוע בשורשים עיליים. הוא מוצנע באמצעות הגשם וכן בהשקיה על ידי מתזים.
הדברת עשבים נעשית באופן ידני בלבד, כולל הוצאת פקעיות גומא הפקעות (סיידא) שנמשכת שוב ושוב קרוב לשנתיים.
הדברת פגעים נעשית באמצעות סבון וכן תרסיס פלפל ושום. על חלק מעצי הפרי מניחים רשתות. חלזונות מלוקטים ביד. בת אף אינה משתמשת בחומרים אורגניים מורשים. לדבריה אם מטפלים בצמח כראוי (קומפוסט) הוא צריך לעמוד בפני מזיקים. ואם לא אז הוא כנראה לא מתאים לסביבה.
חיפוי כדי להפחית נביטת עשבים מפזרת בת קומפוסט מעלים ומרסק גזם בערוגות השונות. חיפוי מעלים יותר יעיל למניעת נביטה ומשומש בערוגות המרכזיות. באזורי שוליים בת מניחה קרטונים שאינם נאים וכן גזם עץ.
ברכות מים בחלקים שונים של הגן שילבה בת ברכות מים קטנות, המאפשרות עניין וגיוון וכן משיכת בעלי חיים לגן.
שיטות אגרוטכניות נוספות
השקיה
שלושת חלקי הגינה מושקים בקווים נפרדים. החלק בו מצויים צמחים "חסכני מים" מושקה באמצעות טפטפות. שני החלקים האחרים מושקים באמצעות מתזים. לדברי בת ההשקיה באמצעות מתזים מאפשרת הצנעה טובה יותר של קומפוסט לקרקע, מאפשרת שילוב של חיפוי המתלחלח ומגביר את הלחות לקרקע. בנוסף אם ישנן בעיות במערכת ההשקיה, זה נראה לעין.
גיזומים הגישה היא להמעיט בגיזומים. אם צמח נדרש לגיזומים חוזרים, בת משנה את מיקומו. פעם בשנה נגזמים צמחים מסויימים. למשל חידוש קליקרפה בחורף, לפני הלבלוב עד למטה. גיזום העצים בבוסתן מועט ונעשה לרוב אחת לשנה.
זמן עבודה בגינה שני חלקי הגינה המכילים צמחים "חסכני מים" וצמחים בעלי אופי טרופי ותיקים ומבוססים, ובשניהם ביחד, עובדת כשעה וחצי בשבוע.
הבוסתן עדיין לא הגיע לאיזון, ולעיתים נדרשת עבודה רבה (למשל פרוייקט הוצאת הסיידא שדרש 4 עד 8 שעות בשבוע). בעונת החורף בה יש הרבה עשביה, גם יש הרבה עבודה. היא עובדת כל יום שעה עד שעה וחצי. לעיתים יש צורך להחליף צמחי תבלין. בני הבית עוזרים לבת בעבודת הגינה. ניקיון הגינה נעשה באמצעות מפוח. גירוף נעשה כאשר יש נשירה גדולה של עלי פקאן.
עושרם ויופיים של העולמות
גינתה של בת לימדה אותי כי בשטח קטן יחסית ניתן ליצור עולמות שונים ועשירים, המשמשים לחוויות ולצרכים פונקציונליים שונים. עולמות אלו יכולים להשתנות עם השנים, אך החשוב מכל עושרם ויופיים נוצר באמצעים ידידותיים לסביבה, אמצעים המאפשרים שימור הקיים ושמירה על בר-קיימא.
להמשך קריאה על הגינה של משפחת נחמני ביקנעם