גינה פרטית - חמים ונעים

גינה בקנה מידה אנושי על כחצי דונם סובבת בית דו-משפחתי בן 10 שנים הנמצא בקיבוץ נען, התפור במדויק לפי הצרכים הצנועים של משפחה המגדלת 3 ילדים.

כתבה וצילמה: רונית זקס, מתכננת נוף

הגינה בעיקר פונקציונאלית, לא בכאילו, ומשרתת את הדיירים כהרחבה של הבית. בגן תערובת של צמחיה במראה פראי, ללא סמטריה, וגיזום פורמלי וללא מסות של צמחים.

20 ק"מ דרומית לתל אביב ו- 35 ק"מ צפונית-מערבית לירושלים, במקום בו כמעט מתחילים הרי ירושלים, שוכן קיבוץ נען. כל גנן מתחיל מכיר את אביזרי ההשקיה המיוצרים בקיבוץ, ובמבט נוסף מגלים שהמקום הוציא מקרבו כוכבים בעשייה ציבורית בארץ, וגם אומנים בקשת רחבה. המקום ככל הנראה ספוג בהשראה, שמקרינה גם על הגינה של פזית ומאיר עזרי.

כל ההתחלות

פזית היא אומנית בנשמה ומאיר הוא הנדסאי אדריכלות נוף בהכשרתו, שלמד בבית הספר לשתלנות ולגננות בפתח תקווה. עבור שניהם הפכה הגינה לתחביב מרכזי השמור לדקות המעטות שמעבר לשעות העבודה הארוכות, ממנה מתפרנסים.
הבית בכלל, והגינה בפרט, הם בראש מעייניהם. הרבה מעורבות אישית, כל הזמן מתחברים, ובכל עת עסוקים בחשיבה כיצד משפרים, מייעלים, ואיך משלבים פרטים יפים בגן. הגינה בעיקר פונקציונאלית, לא בכאילו, ומשרתת את הדיירים כהרחבה של הבית. הפרגולה הגדולה בהמשך לדלת הכניסה, מאפשרת שימוש מגוון בכל ימות השנה, ואפילו שטיח גדול פרוש שם. לדידם של פזית ומאיר הגן הוא חלק בלתי נפרד מהבית, ולפיכך גם "אלמנט של בית" בחוץ נראה כאן הולם, ומפריע להם שאורחים חדשים הולכים מסביב לשטיח...
גינה בקנה מידה אנושי ונעים על כחצי דונם סובבת בית דו-משפחתי בן 10 שנים, התפור במדויק לפי הצרכים הצנועים של משפחה המגדלת 3 ילדים, הצעירה בת 12, ויש גם כלבת פודל קטנה.

ברחבי הגן פינות ייעודיות שנופן משתלב במראה הכללי ויוצר הפרדה ויזואלית קלילה. למשל, לפי שהדרך המקובלת לנוע בשבילי הקיבוץ היא בעזרת קטנוע, חניה לשני כלי רכב כאלו משולבת בצניעות בגינת החזית, מופרדת בגדר מתכת נמוכה הצבועה למשעי. זו עושה עבודה מצויינת בהגדרת האזורים: מכיוון הכניסה החניה מוצנעת בין ענפי עץ זית, ובמבט מפינה הישיבה ממסכים מיכל גדול, גזע דקל קוקוס וענפיה הגדולים של כסיית האבוב את כלי הרכב.

שביל בטון שהיה לו ייעוד ציבורי בשטח הקיבוץ, חוצה את החצר מצד אחד לשני. מתוך כבוד לקיים, החליט הזוג עזרי לשמרו, לשלבו עם מערכת השבילים בחצר, ולתת לו נימה אישית: יציקת בטון מוברש משובץ קלות בפרחי קרמיקה צבעוניים מחברת את הכניסה לחצר, חוצה את השביל הישן, וממשיכה אל רחבת האירוח ודלת הבית.
הטופוגרפיה של החצר הכתיבה יצירת טרסה, אליה מגיעים על גשר בעל פרזולי מתכת שהתקין מאיר. אומנם לא ממש על פי חוקי הנגישות, אבל אם לשפוט על פי הטף המתרוצץ עליו - הוא בדיוק במקום.

שילוב של כישרונות
כדור שני לאומנים במשפחה, עוסקת פזית בקרמיקה כבר 14 שנה. בכניסה לבית תלויה חשבונית גדולה העשויה כדורי קרמיקה בצבעים שונים, ובגן עצמו פזורות דמויות נשיות, בשיא הבשלות, והן מהוות את המוטיב המחבר בין כל חלקי הגן. בנוסף, מציץ פה ושם ראש מכשפה, המכשפה הטובה כמובן, לשמירה על הפתחים וגם מעל לנדנדה הזוגית. כל הפסלים נצבעו ועברו שריפה בטמפרטורה של למעלה מאלף מעלות. פזית סבורה, שעובדה זו יש בה יתרון לחפץ שאמור לעמוד בפגעי מזג האוויר. ואומנם, הצבעים העליזים נשמרים לאורך השנים ומוסיפים צבע ועניין, בעיקר בשילוב על משטחים חלקים כגון גדר, קיר, חלון עמודי תמך וכד'.
מאיר, בעל ידי הזהב, משלים את היישות האומנותית ותורם את כישרונותיו: הוא מספק לגן ולבית את כל התשתיות הדרושות ואת הבמה להציג עליה את הפסלים והחפצים: שבילים, הגשר, הצבת סלעים, אלמנט מים, עבודות נפחות ונגרות עץ.

מיקום הפסלים הוא אומנות בפני עצמה: הנחה על אבן, תלייה על עץ או בניית קונסטרוקציה של מסגרת חלון לדוגמה. בנוסף, מחבר מאיר את גופי התאורה למקומם, ומפעיל גם את הפנסים העתיקים שנרכשו בשוק הפשפשים בחיפה או אלו שהובאו במזוודה מחו"ל .
הרבה סלעים ואבנים יש בגן, דבר המעיד על התמכרות קשה לנושא... כל אבן קטנה כעצומה מוצבת אחר מחשבה, הרבה מהן קבורות חלקית בקרקע, דבר המעניק להן יציבות. בבוסתן עצי הפרי אדמה חשופה, שגם לה לדעתו של מאיר יש מקום בגן.
התמכרות נוספת היא לחפצים מיוחדים: החל מעתיקות דרך מכניקה עדינה וכלה בגונג, שיצא ממערכת תופים, הורכב אנכית על כפיס עץ ומוט חובר אליו; חפצים עתיקים הקשורים לרוח החקלאית כגון הגה עץ של טרקטור, מאזניים לשקילת תאנים, ושבשבת רוח רגישה ומדייקת. על גג הרעפים ניצב פסל של תנשמת, שראשה נע עם הרוח. תפקידה היה להבריח יונים, אבל אלו האחרונות עלו על הטריק הזול...

הצמחיה
בגן תערובת נעימה של צמחיה במראה פראי, אין סמטריה, אין גיזום פורמלי למעט הגדר, ואין מסות של צמחים. רוב הצומח הוא רב שנתי בעל אופי שונה בהתאם למיקום בגן. המפנה הצפוני מתחת לפרגולה מארח צמחיה טרופית ברוחה: כליין קיפח, בת שבע מטפסת, פילודנדרון מנוצה. גזע "דקל קוקוס", וכסיית האבוב המשלשלת את אשכולות הפריחה מעל לנדנדה הזוגית. אלמנט קליל של חייץ מהווים גבעוליו הזקופים של שבטבט חורפי. הוא אינו מושקה, ובכך מרוסנת צמיחתו. עם זאת יש לשים לב לנצרים המאיימים לפרוץ במקומות אחרים בגינה.
באזור הסופג שמש גדלים מרווה רפואית, אזוביון רפואי ובוסתן קטנטן שבו עץ לימון ללא גרעינים המניב פרי לאורך לכל השנה, פומלית, אשכולית אדומה, מנגו מזן 'מאיה', רימון, זית 'סורי', קלמנטינה 'אור' ואשכולית אדומה.
תנובת העצים משמשת את המשפחה: גרגרי הרימון נסחטים והנוזל ונשמר בבקבוקים בהקפאה, כך ניתן ליהנות ולהבריא מסגולות המיץ לאורך זמן. הזית נמסק, והפירות האחרים נאכלים בהנאה.

אחזקה
פזית ומאיר הם המבוגרים האחראיים על האחזקה. כמה דקות ביום, אבל כל יום. הצמח היחיד הנדרש לאחזקה אינטנסיבית הוא אוג חרוק הנטוע סביב הגן. כל השאר צומח לאיטו וזהו פן נוסף של החיבור לצד הרגוע של הגן, ולקצב שניתן לעמוד בו.
יש מערכת השקיה ממוחשבת כמובן, האחראית להשקיית המדשאה הסמלית, השיחים והצמחים שבמיכלים. צריכת המים לפיכך ממוקדת ונמוכה.
אין דישון, הצמחים מתוחזקים ללא תוספות או ריסוסים. ונבחרים על פי כושר עמידותם לתנאים המקומיים.
יש משהו מאוד ייחודי למקום שמשפיע על האווירה. על אף ההשקעה והחיבוק החזק והאכפתי לחלקת אלוהים הקטנה הזו, אין כאן הצמדות: הכלבה מסתובבת בין הפסלים בחופשיות, אלמנט המים מפכפך בנעימות, פעמוני רוח גדולים מזכירים את חלקם של איתני הטבע בחיינו. מערכת של שבילים זורמים בין שישה אזורי ישיבה שונים, המותאמים לעונות השנה, למספר האורחים ולמצב הרוח. חייץ עדין מפריד בין פינות ההתרגעות השונות, ובעדינות זו נשמרת האינטימיות יחד עם פתיחות החלל. רואים הרבה שמים מכל מקום, ואלו כידוע מוספים לתחושת הרווחה.
התבלין העיקרי לאווירה הוא ההתאמה המדויקת של הדיירים לגן, כמו יד לכפפה, כמו סיר למכסה או כמו במקרה דנן, כמו בין פזית למאיר.

 להמשך קריאה על גינה קטנה הצייר מכפר אז"ר