בניה ירוקה בקמפוס אוניברסיטת תל אביב

ביה"ס ללימודי הסביבה ע"ש פורטר - יישום ומימוש עקרונות הבניה הירוקה

כתבה: רות מעוז-ברוידא, מעוז אדריכלות נוף. תכנון: רות מעוז, עליזה ברוידא, שלומית זילברמן (עמיתה)

הגדרה

בנייה ירוקה היא גישה מערכתית כוללת לתכנון, לבנייה ולתפעול של מבנים ופיתוח סביבתי במטרה לחסוך אנרגיה, מים וחומרי גלם, להשתמש בחומרים ידידותיים לסביבה וחומרים ממוחזרים.

ביה"ס ללימודי הסביבה

בשנת 2000 הוקם באוניברסיטת תל אביב ביה"ס ללימודי הסביבה ע"ש פורטר, המשמש כמרכז אקדמי למחקר ולהוראה רב תחומיים בנושאי סביבה בישראל. ביה"ס ללימודי הסביבה הוקם כדי לענות על צורך גובר להעשרת הידע בנושאי סביבה.
בתחילת 2008 הוחלט לבנות משכן חדש לביה"ס, אשר ירכז את פעילותו הענפה.
הבניין יהיה הבניין הירוק הראשון באוניברסיטת תל אביב, ואחד הראשונים מסוגו בארץ. בהווייתו, ישמש הבניין כמעבדה ייחודית ונגישה לאדריכלות ירוקה ולחקר הסביבה, וככזה ישלב טכנולוגיות סביבתיות כגון ייצור אנרגיה ומיחזור מים אפורים. בנוסף, יוכל המבנה לשמש פלטפורמה לניסויים עתידיים בטכנולוגיות מתקדמות ובמערכות מבנה ידידותיות לסביבה.

התקן

תכנון הבניין וסביבתו נעשו במטרה לקבל את האישור הגבוה ביותר "פלטינה", של
ה- "LEED" – התקן האמריקאי לבניה ירוקה
( (LEED= Leadership in Energy and Environmental Design
תקן Leed כולל תהליך פיקוח מחמיר של צד שלישי, המאפשר להוכיח באופן מחייב ומשכנע כי הפרויקט עומד בסטנדרטים של בנייה ירוקה והבניין מתפקד כפי שתוכנן.
השגת התקן מאפשרת קבלת תמריצים מארגונים ומדינות רבות התומכות בבנייה ירוקה ומגבירה גם את התעניינות התקשורתית בפרויקט.

התכנון הנופי

התכנון הנופי, סביבתי, מהווה חלק בלתי נפרד מהתפיסה התכנונית הכוללת ולכן כל מרכיבי התכנון הנופי הינם בהיבט של קיימות ועמידה בתקן.
הבניין, ממוקם על קצה מצוק הכורכר , המשקיף על כביש האיילון ממזרח ועל הקמפוס כולו ממערב, צפון ודרום, הינו חלק מהקמפוס אך מצוי מחוץ לגדר ההיקפית. בכך הופך הבניין למקום נגיש לציבור הרחב, חלק מהעיר ומהמרחב הציבורי הפתוח.
ביה"ס נמצא על ציר חשוב המחבר את תחנת הרכבת עם הקמפוס והמתוכנן כטיילת המדע בגבולו המזרחי של האוניברסיטה. טיילת זו תחבר בעתיד את שדרת המוזיאונים מדרום והגן הזואולוגי והבוטני מצפון ותעבור דרך ביה"ס ללימודי הסביבה.

עקרונות התכנון ויישומם

כשם שהבניין מתוכנן כמעבדה ייחודית ונגישה לאדריכלות, כך גם הפיתוח הנופי הפתוח והנגיש מציג בשטח, הלכה למעשה, את עקרונות הקיימות.
הפיתוח הנופי מיושם בשלושה אזורים שונים בעלי תפקידים שונים במערך הכולל של הבניין:

1. רחבת הכניסה לבנין והקשר עם טיילת המדע והסביבה
2. גג הבניין עם שימושיו השונים
3. " הקיר הירוק " – החזית הדרומית של הבניין על מרכיביו השונים.

רחבת הכניסה

הבניין הממוקם כאמור בקצה המצוק , מרוחק מהכביש כ – 50 מ' וע"י כך נפתחת רחבה של כ –1400 מ"ר בחזית הבניין , אשר בה מתרחשים כמה מהדברים החשובים שמייצגים את עקרונות התכנון:

• השתלבות הפרויקט עם הסביבה
  הבניין ממוקם על קו תפר מיוחד שמחבר בין מצוק כורכר טבעי , שהיווה את מירב השטח לפני תחילת פיתוח האוניברסיטה , ובין האזור האורבאני, האינטנסיבי של הקמפוס, כבישי החיבור והעיר.
  
  
• הבריכות האקולוגיות- אגנים ירוקים
  בשיתוף עם "עפרה – צמחי מים" ומתכנן המים של הפרויקט – נש מהנדסים, תוכננה מערכת איסוף מים אפורים ( מי הכיורים והמקלחות) ומי גשמים מהגג (סה"כ כמות של כ- 500 מ"ק) לתוך מאגר אשר ממנו יעברו המים לסדרה של 3 בריכות טיהור בעזרת צמחית מים מיוחדת.
  
  
• מי נגר עילי
  אזור הכניסה לבנין והרחבה מורכב משביל הכניסה, הבריכות האקולוגיות ושטחים מחלחלים מחופים בחומרים ממוחזרים שיהוו תכסית לנטיעת עצים.
  האזורים המחלחלים יקלטו את המים מהשבילים הקשיחים וייאספו אל בור חלחול שיחדיר מים אל האקוויפר. בור חלחול נוסף קיים במפלס התחתון , מפלס האודיטוריום .
  
  
• חומרים ממוחזרים וחסכון באנרגיה
  רהוט גן שימוקם במשטחים המחופים יהיה רהוט ממוחזר כגון כסאות שיימצאו בקמפוס וישופצו.
  הבניין מכיל אזור חניה מינימאלי לרכב תפעולי, רכב נכה ועמדות למילוי מצבר חשמלי של מכונית חסכונית באנרגיה.
  התקן הירוק מעודד שימוש באופניים והליכה ברגל.מימוש עקרונות אלה , שחשיבותן הולכת וגדלה בתודעת הציבור, גם מוסיף ניקוד לחישוב דרגת התקן שיינתן לבניין.
  הריצופים, הקירות והחיפויים יהיו בגוונים בהירים שאינם קולטים חום ומפיצים אותו לסביבה.
  
  
• צמחיה
  השטח המיועד לשימוש בצמחיה בפרויקט אינו רב אך הוא חשוב ומחייב, הן לצורך תפקוד המרחב הציבורי, והן למימוש שמירת עקרון החיסכון במים והצללה. שטח הטרסות המלוות את שביל הכניסה יהווה מעין בוסתן של עצי ארץ ישראל, מקומיים, חסכוניים במים, כגון: זית, חרוב, תות, .תאנה, שקד ,שבצילם יהיו מקומות ישיבה לסטודנטים המתכנסים במקום.
  
  

• הסבר ולימוד
  הפיתוח הנופי על כל מרכיביו מהווה מעין כיתת לימוד חוץ הן לתלמידי ביה"ס והן לציבור שיעבור במקום בעת הליכה בטיילת או בבואו לאירועים שיתרחשו בביה"ס.
  לשם כך יוצבו שלטי הסבר להבהרת תהליכי מיחזור המים, השימוש בחומרים השונים ועקרונות הבניה הירוקה.
  

הגג הירוק

גג המבנה משתרע על שטח של כ -570 מ"ר. חלק גדול ממנו נתפס ע"י מערכות מיזוג האוויר המתוחכמות והשאר ישמש לשתי מטרות :
גג ירוק עם צמחיה
שהיה ותצפית על סביבת הבניין והעיר .

• צמחיה
  הצמחייה על הגג משמשת למספר מטרות:
  הורדת חום הבניין והפחתת הצורך במיזוג מלאכותי,
  שטחים ניסיוניים לסטודנטים לבחון את כל שימושי הגג הירוק על מרכיביו, גינה עם תצרוכת מים מינימאלית שתהווה רקע וסביבה נעימה להתכנסויות על משטח הדק שעל חלק מהגג.
  ההשקיה של הגג תעשה, כאמור , ע"י מים מושבים שיגיעו לגג דרך מערכת משולבת שתעלה מים לגג . יש להזכיר שמי הגשמים מהגג ייאספו אל מאגר המים האפורים לשימוש חוזר.
  
  
• שהייה ותצפית
  ביה"ס בנוי בנקודה גבוהה בקמפוס ולפיכך התצפית מגגו תהיה מרהיבה.
  בחלקו הצפון מערבי של הגג , ממנו ניתן להשקיף על הקמפוס , חלקים מהעיר ועד הים מתוכנן אזור קטן להתכנסות של עד כ- 50 איש , לארועים מיוחדים ולשימוש יום יומי.

הקיר הירוק

החזית הדרומית של הבניין תוכננה במקור להיות חזית מכוסה בצמחיה ומשולבת באלמנטים סולריים לקליטת אנרגיה. האנרגיה הנקלטת תשמש את מערכת מיזוג האוויר של הבניין.
עם התקדמות התכנון התברר שכמות הקולטנים הנדרשים גדולה ביותר ועל מנת לייצר את הכמות הנדרשת יש לכפות את החזית כולה. בלב החזית בולטת ה"בועה" של הבניין המשמשת כאולם ישיבות עם הקרנה (לכיוון כביש איילון) של מידע רלוונטי. סביב בועה זו נשארו רווחים , ללא קולטנים, בהם ניתן לשלב צמחיה שלא תיפגע מהקולטנים.
על גבי המרפסות ה"פנויות" מקולטנים תשולבנה אדניות עם צמחיה מתאימה. בין הקומות יעברו כבלים אשר יאפשרו לצמחיה לטפס למעלה או להשתלשל למטה ולעטוף את הבועה .
גם צמחיה זו תושקה במים מושבים

תאורה

התאורה שתלווה את הפיתוח הנופי בכניסה ועל הגג תהיה מינימלית ובהתאם לתקן הירוק .התאורה תהיה מגופי תאורה ממוקדים שאינם מפיצים אור לכיוונים שאינם נחוצים ועל ידי כך לתרום להפחת זיהום אור בסביבה.

להמשך קריאה על שיקום מחצבה בכרמיאל