גנים במנזרים

בשנים האחרונות הפכו המנזרים וגניהם ליעד מבוקש לביקור של ישראלים רבים. אך האם נוכל למצוא קווים משותפים בין גני המנזר הרבים והשונים? בולטת בהם פשטות העיצוב, שימוש רב בצמחים ים תיכוניים ומעל הכל שלווה ושקט כיאה למקומות של פרישות.

כתבה וצילמה: מיכל זסק

הדרך העולה אל המנזר הטראפיסטי ("מנזר השתקנים") בלטרון מתפתלת דרך תמונת נוף ציורית של כרמי גפנים ומטעי זיתים. שער רחב בחומת המנזר מקדם את פני הבאים. המבקרים הרבים מוזמנים לחנות את רכבם בצל עצי הזית ולהיכנס ברגל. שטחי הגינון הפרושים בין בנייני המנזר נטועים ברובם בצמחיה ים-תיכונית מובהקת, עמידה וחסכנית במים. בוגנוליאות עזות צבע מטפסות על פרגולות מצלות. תמרים קנריים רחבי גזע ומפוארים מקשטים את הגן שבחזית כנסיית המנזר. על אף גודלו,
זהו גן שהצניעות, האיפוק והשלווה שורים בו. כאן לא נמצא מדשאות מוריקות, ערוגות מטופחות של צמחים עונתיים, בריכות מים או מפלים. צמחי הגן, כמו דיירי המנזר, לא נועדו לחיי תפנוקים.

כבר מתקופה מוקדמת בנצרות היו יחידים שפרשו מהעולם כדי לחיות חיים של בדידות, סגפנות, התבוננות דתית ותפילה. המנזרים, כקהילות שיתופיות מאורגנות החיות במתחם בנוי, הופיעו לראשונה בימי הביניים המוקדמים. בימי הביניים התפתח במנזרים באירופה דגם גינון שנועד לענות על צרכי היומיום של הנזירים כמו גם על צרכיהם הרוחניים. באופן טיפוסי התקיימו במנזרים מתחמי גן שונים: גן ירק (Kitchen Garden), גן צמחי תבלין ומרפא, בוסתן עצי פרי והקלויסטר – חצר רבועה בין בנייני המנזר התחומה בארקדת עמודים. הקלויסטר היה נטוע בצמחי נוי ושימש להגות, להתבוננות בנפלאות הבריאה וללימוד.
שטחי קרקע נרחבים סביב המנזר שימשו לעיבוד חקלאי והיו נטועים בגידולי שדה וכרמים.

המנזרים הנוצריים הרבים הפזורים ברחבי הארץ משתייכים לשני זרמים עיקריים:

הכנסיה האורתודוכסית – המזרחית והכנסיה הקאתולית – המערבית.
בתוך חלוקה ראשית זו נמצא עשרות מסדרי נזירות שונים, הנבדלים זה מזה באידיאולוגיה הדתית שלהם ובביטוי המעשי שהם נותנים לחיי הנזירות. הם נמצאים באתרים הקדושים לנצרות בא"י,
אתרים הקשורים לחייו של ישו או קשורים למאורעות המתוארים בברית החדשה.
בשנים האחרונות הפכו המנזרים הנוצריים יעד מבוקש לביקור של ישראלים רבים.
בשבתות יפות מגיעים מאות אנשים לבקר בכנסיות ובגני המנזרים, וחלקם אף מתארח בחדרי אירוח המצויים בכמה מן המנזרים. לרבים מן המנזרים שטחי אדמה רחבי ידיים, אולם לא נמצא בהם את אותו דגם קלאסי של גינון כפי שהתפתח במנזרים של אירופה. כאן לא נמצא גני ירק; צמחי מרפא דרים בערוגה אחת עם
צמחי נוי; וקלויסטר, אם בכלל קיים, עבר אדפטציה מקומית.

יופי עוצר נשימה באבו גוש

מהיפים שגני המנזר בארץ, גן המנזר גבירתנו של ארון הברית, משתרע על פסגה בקצהו הצפון-מערבי
של הכפר אבו גוש. המעפילים בשביל הכניסה, העולה בין טראסות אבן ועצי ברוש, אורן ואלון,
זוכים במבט עוצר נשימה אל נופי הרי ירושלים. גני המנזר מטופחים בקפדנות מרשימה.
בכניסה למנזר חורשה נטועה קווים אלכסוניים, ובה עצי כליל החורש, תמר קנרי וכמה הדרים. הקרקע מחופה בחצץ לבן ונקייה למשעי מעלים. סביב גזעו של עץ זית מסוקס ורב-שנים נבנה קיר אבן תומך היוצר ערוגה מוגבהת בה שתולים צמחים עונתיים רבי פריחה וצבע. הערוגה בולטת בגובהה ובצבעיה אל מול הנוכחות

השקטה והמוצלת של החורשה האלגנטית. באופן זה מודגשים העונתיים באופן מירבי.
במרכז הגן נמצא את אותו מאפיין סגנוני קלאסי של גן המנזר – רחבת הקלויסטר.
הרחבה המחופה חצץ לבן, תחומה בחזיתה בארקדת העמודים של כנסיית המנזר.
משאר עבריה טובלת הרחבה בערוגות נרחבות של צמחיה ים-תיכונית: בערוגות עצי אלון התבור, תמר קנרי וזית אירופי, משוכות גזומות של רוזמרין רפואי ואוג חרוק ועשבוניים כעינן מסרקני ואגפנתוס אפריקני. את הערוגות מגוונים בצבעם העז שיחי ברברית יפנית (“ברבריס"). מרשימים באופן מיוחד שני עצי תמר קנרי עבי גזע ויפים להפליא, המעצימים את הדרו הישן של מבנה האבןלידו הם מתנשאים.
מבין שטחי הגינון המטופחים בקפדנות, יוצא דופן חלקו האחורי והלא פורמלי של הגן.
כאן הושארה עשביית החורף לצמוח באופן חופשי תחת חורשה מרובת צל. מבין עצי הברוש, הזית, האלון, ופלפלון בכות אחד, נמשך המבט אל נוף השדות המעובדים שמאחרי אבו גוש.
מקירות האבן משתלשלת צלקנית החרבות ומכסה אותם. זהו מקום שקט ונעים להתבוננות בנוף, להתבוננות פנימה, ללימוד, להגות ולתפילה.

פשטות אופיינית

האם נוכל למצוא קווים משותפים בין גני המנזר הרבים והשונים הקיימים בארץ? מהם מאפייניהם הסגנוניים?
ראשית, בולטת יותר מכל בחירת הצמחיה הנטועה בגנים. זו רובה ככולה ים תיכונית מובהקת ומגיעה מאזורי האקלים הים תיכוניים של העולם. הצמחיה נוחה לתחזוקה, עמידה בפני מזיקים ומחלות וחסכנית במים. גם המינים שאין מקורם ים תיכוני עומדים בקריטריונים אלה.
עוד בולטת פשטות העיצוב וניקיון צורני. פשטות זו באה לידי ביטוי הן בקווי העיצוב הפורמליים, הקלאסיים והשקטים, והן בחומרי העיצוב שרובם אבן וחיפויי חצץ. עיצוב זה מעניק לגני המנזר חזות מכובדת, שלווה ושקטה, ועולה בקנה אחד עם ערכי הנזירות. לנוכח המולת חיי היומיום, ובים של אופנות גינון המתחלפות למכביר, גני המנזר הינם איים מנותקים של צניעות ושלווה על זמנית.
(תודה מעומק הלב לדר' אסתר גרבינר על הסיוע בהכנת הכתבה ועל
הרבה קפה טוב.)

סטלה מאריס

המנזר סטלה מאריס, הוא "כוכב הים" בלטינית, נמנה על המסדר הכרמליטי – מסדר שמקורו בכרמל.
כפי ששם המסדר מרמז, המנזר מצוי בחיפה, בשכונת הכרמל הצרפתי, וצופה אל הים. גני המנזר סגורים למבקרים.

מנזר השתקנים

מנזר גבירתנו של המכאובים, הידוע יותר בכינוי "מנזר השתקנים", נמנה על המסדר הטראפיסטי.
המנזר קרוב לצומת לטרון והעלייה אליו מכביש מס' 3.המנזר וגניו פתוחים למבקרים, ובמקום גם חנות
המוכרת יין ושמן זית מתוצרת הנזירים.

אמאוס

מנזר אמאוס ניקופוליס נמצא בצמוד לצומת לטרון, מייד לאחר הפניה צפונה לכביש 3.
במנזר מתגוררת הקהילה הקתולית "בני האושר".
ע"פ אחת הסברות, המנזר בנוי על אתר העיר הקדומה מהתקופה החשמונאית אמאוס, אך זיהוי זה אינו ודאי. במקום מצויים שרידים ארכיאולוגיים של כנסיות מהתקופה הביזנטית והצלבנית. הגן, הכנסיה ואתר העתיקות פתוחים לציבור.

מנזר גבירתנו של ארון הברית

נמנה על מסדר הנזירות הצרפתי גבירתנו של ההתגלות. המנזר נמצא בקצה הצפון-מערבי של הכפר אבו-גוש, וניתן להגיע אליו בפניה מכביש 1 לכביש 425 בכיוון מעלה החמישה. הגנים והכנסיה פתוחים למבקרים.
מומלץ לבדוק מראש את שעות הפתיחה.

מנזר דיר ראפאת

מנזר קתולי הנמצא בלב ארץ היין של שפלת יהודה. דרך נוף יפהפיה, המשקיפה על עמק צרעה וכרמי הענבים הנטועים בו, מתפצלת מכביש 38 מול בית שמש ומובילה אל המנזר. במנזר מתגוררות אחיות המסדר האיטלקי סנטה דורותי.

מנזר יוחנן בהרים

המנזר, הנמנה על הזרם הפרנציסקני, נמצא בשכונת עין כרם בירושלים. הוא בנוי באתר המיוחס למקום הולדתו של יוחנן המטביל.

כנסיית ההלקאה

הכנסיה הפרנציסקנית הינה התחנה השניה בויה דולורוזה, דרך הייסורים של ישו.
בתוך המתחם הסגור שתי כנסיות, מוזיאון ארכיאולוגי ובי"ס פרנציסקני למקרא. חצר אבן יפהפיה,
ובה פינות גינון מטופחות, מאגדת בתוכה את הכניסות למבנים השונים של המתחם.

להמשך קריאה על שרונה מתחם שמשמר היסטוריה