כתב: יצחק הל אור
בוסטון, בירת מסצ'וסטס, היא אחת הערים העתיקות בארצות הברית של אמריקה. תושביה מתרפקים על התייחסות המתיישבים הראשונים למשפחות המהגרים שהגיעו מאנגליה באוניה מייפלאור. אותם תושבים, שעם השנים ביקשו לעצמם עצמאות מדינית, והיוו את גרעין העם שמרד וגירש את השלטון האנגלי.
בוסטון היא העיר הגדולה הצפונית שבערי החוף האטלנטי, והגדולה מבין עריה של ניו אינגלנד. מהעיר הגדולה והיפה הזאת מסתעפים פרברים - שלוחות ערים - שאחת מהן היא קיימברידג', השוכנת מצפונו של הנהר צ'רלז. ה"פרבר" הזה, שהיא בעצם עיירה המונה כ-95 אלף תושבים, קשור לבוסטון בתשעה גשרים. העיירה נוסדה ב-1630 ושמה הנוכחי ניתן לה שמונה שנים לאחר הקמתה, על שם העיר האוניברסיטאית האנגלית.
קיימברידג' האמריקנית גם היא עיר אוניברסיטאית ידועה לתהילה, לא פחות ואולי יותר מאחותה האנגלית, ושוכנים בה, נוסף למוסדות מחקר שונים, גם מכון מסצ'וסטס לטכנולוגיה הידוע כ-M.I.T וכן אוניברסיטת הרווארד. אוניברסיטה שהקמפוס שלה מהווה מרכיב חשוב בנוף העיירה, בבתיה העתיקים, המסוגננים והציוריים. בנייניה של האניברסיטה מהווים חתך ארכיטקטוני של ארה"ב לדורותיה.
כאן, מצפון לכיכר הרווארד יארד, בצפונו של רחוב אוקספורד, מעבר לרחוב קירקלנד - שוכן המוזיאון לתרבות ותולדות הטבע (Museum of Cultural & Natural History). יש בו אגפים שונים, שכל אחד מהם מהווה מוזיאון כשלעצמו. אחד מהם הוא המוזיאון הבוטני (Botanical Museum), שבו שוכנת תצוגה מדהימה של צמחים מזכוכית. אילו לא היו אומרים לי שאלה מזכוכית, לא הייתי מעלה בדעתי שהצמחים אינם טבעיים.
פרטי הפרטים שבכל צמח, כמו הפלומה הדקה בעלי הכותרת הכחולים של האירוס; הלבד הלבן הדבוק לקקטוס (Echinocereus engelmannii) וצברי הקוצים היוצאים מכריותיו; הזיזים הדקים היושבים על ספלו של הצמח הטורף, כדנית מאדימה (Nepenthes sanguinea); הזירים והאבקנים על פרחי האיקליפטוס הכדורי (Eucalyptus globulus), הצבעים המנומרים של עלי הכותרת בשושן (Lilium canadense) וכן כל הפרטים המדוייקים שבמאות הצמחים המוצגים האחרים - כל אלה עשויים זכוכית. והצבעים - אמיתיים ומדוייקים כאילו הביאו את הצמח זה עתה מן השדה, מדהימים בדיוקם ובגווניהם. המילה מדהים קטנה מדי לתיאור מה שאתה רואה וחווה בצמחי הזכוכית.
על האומנות הצרופה הזאת אחראים שני אנשים, אב ובן יוצאי גרמניה, שטרחו עשרות שנים על יצירת הצמחים הללו, והביאו אותו לכלל שלמות לטובת המחלקה לבוטניקה של אוניברסיטת הרווארד, כדי ללמד מהם ולהדגים בהם את החומר הנלמד ע"י הסטודנטים למדעי הבוטניקה. לפיכך, מוצגים כאן מאות חתכים של מצעי פרח, גבעולים, פרחים וזרעים, מדוייקים מאד והכל זכוכית. כל הזיזים הזעירים, השערות, העוברים והקליפות- הכל זכוכית בצבעים טבעיים של הצמח הטרי.
מה שמעניין הוא שהצבעים לא דהו עד היום הזה, למרות שחלק מהמוצגים נוצרו לפני כ-130 שנה. שכן האב, לאופולד בלשקה ( Leopold Blaschka) שנפטר ב-1887, העביר את סוד היצירה לבנו, רודולף בלשקה, שהמשיך ויצר עד שנת 1936. אחריו אין איש יודע יותר את סוד יצירתם. את הסוד הם לקחו לקברם. לפיכך, הפכו המוצגים ליצירות אומנות שהושאלו למוזיאונים אחרים בעולם. אולם ככל שנקפו השנים, חששו האוצרים לגורל המוצגים, ועתה הם שוכנים קבע על שולחנות ועל גבי קירות, מתחת ללוחות זכוכית, במוזיאון הבוטני בהרווארד.
להמשך קריאה על תכנון גינה אורכית