יש כאלו היוצאים מדירה אל בית קרקע ויש אחרים שחלשו על שטחי גידול עצומים והתכנסו לגינה קטנה. כזהו המצב אצל רבקה ומוקי לרנר מבנימינה.
כתבה: רונית זקס, צילום: בעלי הגינה
שורשים בריאים
כך עוברת הגנטיקה בעולם: מוקי הוא דור רביעי בארץ, ואמו הגיע לארץ מלטביה ומבין המתיישבים הראשנים שבנו את נחלת ז'בוטניסקי. שעבדה במרץ חלוצי והצליחה להעמיד חמישה נצרים צבריים ושורשיים הקשורים לעם ולמולדת. קשר מיוחד עבר מדור לדור: אמהות השבט הורישו אצבעות ירוקות ונטייה חזקה לאסוף ייחורים מכל הבא ליד ולהרבותם בחצר. החלק האחר של הייחורים הגיעו מחצר הוריה של רבקה, הנמנים עם מייסדי מושב נורדיה שבשרון.כך הגיעה קליביה אדומה למרפסת הבית, המדשאות המקיפות את הבית שהגיעו משלוחות דשא דאז. עצבונית החורש החסונה, ירקה מפוספסת השורדת בכל מקום מוצל, נר הלילה ברלנדרי הנותן מופע ורוד עתיק כל שנה מחדש. פעם כשלא היתה ברירה היתה סבלנות.
הגינה, המקיפה את הבית מכל צדדיו משתרעת על כ-750 מ"ר . מוקי הוא חקלאי המתמקד באחזקת מטעי אפרסמון וענבי יין. אהבת הצומח והחי ממשיכה לזרום ברגוע גם בגינת הבית הפרטי. סצנה חביבה לכלם היא לשבת עם הכלבה על נדנדת העץ ....
המשפחה מתגוררת בבית שנבנה בשנות ה- 30 של המאה הקודמת, שנשאר במתכונתו הצנועה: חד קומתי, גג רעפים אדום, אח לחימום בחורף והצללת שילטית לקירור בקיץ, לצד שורת מדחסים של מיזוג אויר בחלק המזרחי של הגן.....
מתחדשים
החלק המזרחי של הגן המשתרע על כ-300 מ"ר תפקד הרבה שנים כ"עוד מדשאה". עם השנים הסתבר שייעוד האיזור כבר אינו מתאים לצרכי המשפחה:
כר דשא נרחב נמצא בחלק המערבי של החצר תחת צל שילטית מסופקת הענקית, וזוכה לצל רוב שעות היום בזכות הבית וגם בזכות נוף העץ. החלק המזרחי הוא סיפור שונה:
למוד שמש של בקר, בצרוף מראה מכני של מדחסי המזגן שלא לדבר על הרעש. עם אופנת ייבוש הדשא שלפני כשלוש שנים והחסכון במים, הוחלט לשדרג את המקום ברוח הזמן.
כך מצטלבות הדרכים: נעם פיק מעצב הגינות הכיר מוקי ורבקלה בשנת 2008, כאשר הפך להיות השכן ממול. הכימיה עבדה, והחיבובים היו הדדים. בחורף 2009 החלה הקמת הגינה. נעם הביא עמו את רוח ההתחדשות עם זוית ראייה אחרת לגמרי: צמחייה מעוטת השקייה, המתאזנת עם אלמנט מים מפכה. השינוי החל בקטן: בהתחלה חשב הזוג לרנר רק על צמצום שטח המדשאה, ושתילת צמחים צנועים באחזקה ובדרישות המים, ושלולית מים קטנה.
אט אט התרחב הרעיון והתפתח לתכנון מלא הכולל גם תשתיות כשבילים מאבני מדרך בדומה לשבילים הקיימים בגינה ומפל מים קטן אבל מורכב.
המראה בסופו של תהליך פינוי הדשא פיצה בפינת חמד המכילה אזור הסבה, צמחיית גובל, וציר הליכה ריחני המקיף את הבית. אומנם צמחייה צנועה אך יחד עם זאת ניתן לראות שפע של פריחות לאורך כל השנה, וכמובן הזמנה פתוחה למגוון בעלי חיים כגון פרפרים וצפרים להשתכשך במים ולטבול אוכל יבש בטרם בליעה...
משתמשים בקיים
נעם חיבר את חלקי הגן השונים בעזרת הריצוף: אבני מדרך המהוות את תשתית השבילים ופינות הישיבה ממשיכה גם לאזור המזרחי בגן, מתפוגגת בהדרגה עד שהופכת לשביל אבני קפיצה על חצץ. גוון הורדרד נבחר בכוונה תחילה על מנת שיתאים לריצוף הקיים.
שולי השביל מורכב מאבנים שנאספו באתר פסולת קרוב. פינת הישיבה עשויה מצמיגי מכוניות, השולחן עשוי עץ מנוסר, נדנדת העץ והפרגולה מורכבות מעמודי חשמל שנקנו עם התייעלות חברת "בזק". ברוח הקיימות ניתן להכליל גם את הצמחייה הצנועה שנבחרה, כמו גם את רוח הדברים החופשית שבה נעשו הדברים: רבקה ומוקי הציגו את זווית הראייה שלהם, ונעם, קשוב לצרכים וידע לתרגם אותם לתכנון הגינה, הבריכה הצמחים ותאורת הגן.
ומה בצמחייה
דבר ראשון החזקים של פעם: את העצבונית של פעם כבר פגשנו, גפנית משולשת שעוטפת את קירות הבית,ויודעת גם לאוורר אותם בחורף גואיבה תותית משמשת גדר חיה לבית, לסירוגין עם ורד אייסברג מטפס ודורנטה מצויה המהווה רקע מצוין למתרחש בגן.
באזור המתחדש עושים יחד פריחתו הכחולה של עכנאי הדור עם עינן מסרקני צהוב. בשביל צמחי ריח ותבלין כ טרכלוספרמון יסמיני, אזוביון משונן ואזוביון רפואי,אזובית מצויה- זעתר, אזובית פשוטה-אורגנו, בת קורנית פשוטה-תימין, זוטה לבנה, נענע משובלת
(ליד בריכת הנוי), פיגם מצוי, ורזמרין רפואי.
פריחה מופיעה בגלים: בחורף עינן מסרקני, אירוס גרמני, רקפת ונרקיס (מהבר). באביב: בן עוזרר הודי, עכנאי הדור, פריחת צמחי תבלין (זוטה, פיגם, טימין, לוונדר, זעתר) חרצית שיחית, בקיץ חגיגה: חבלבל מאוריטני, גזניה משתרעת, גיוארה קיפחת "דה ברייד",אגפנתוס, דייטס דו גני נר הלילה 'ברלנדרי', בסתיו נותן טון זיף נוצה 'ארגמני'.
יש לציין שרובם המכריע של הצמחים נקנו בגודל כוסית ועציץ 12 למעט אלת המסטיק, בן-עזרר הודי, קליאנדרה אדימת פרי, קליאנדרה קליפורנית ומלולויקה 'גרין דום'.
עץ הזית נשתל כעץ הדומננטי וכעץ צל ליד בריכת הנוי הטבעית, והמפנה המזרחי שאיש לא ביקר בו, הפך על פי הצהרת מוקי ורבקלה לאתר המסב הנאה בישיבה על הספסל והאזנה לפכפוך המים. צמחי המים בבריכה נימפאה, אייכנהורניה עבת רגל (יקינטון מים), איריס ענף, ספלילה טבורית. שאון מפלי המים מגיע גם אל תוך הבית דרך חלון המטבח (שגם שם מבלים הרבה זמן), ומהנה בזכות הצליל בלבד. במימד של חוש השמיעה משתלשלים פעמוני רוח מכל מה שניתן לתלות עליו.
שריטה של צב יבשה
בדרישה לשינוי עמדו על המשמר כלבה גדולה וחתולה ששמה מזל. אלו חיים בכבוד הדדי זה לצד זה יחד עם הגינה. בין בעלי החיים בגן יש להזכיר את הדגים באלמנט המים וכמובן את צבי היבשה. רומן רציני ומתמשך עם צבים התחיל אחיה של של מוקי, אשר לפני כארבעים שנה אסף כמה פרטים לחצרו, לאחר ששמע כי הצב הוא חיה ההולכת ונכחדת.
בהמשך הועברו הצבים לבנימינה שם נבנתה להם גדרה והאוכל המוגש הוא כיד המלך. ואח"כ השכיל וטיפח אותם בגדרה שבה הם אוכלים ושותים כיד המלך. וכבני ישראל הלכו ורבו והתרחבו, עד שהמקום צר מלהכילם. את אלו שגדלו על סיר הבשר אי אפשר לשחרר, אבל את הדורות הצעירים של הצבים אפשר לשחרר אל החופש בפארק הטבע הקרוב... וכך אכן נעשה: צבים רכים שנולדים בשבי, משוחררים בגיל של שבועות מספר אל פארק הטבע על מנת שיתרגלו לחזור אל מאמא טבע. הצבים הנותרים ממשיכים לגדול לתפארת על תזונת חסה ושאר ירקות טריים מהמטבח. צבים נוספים מפוזרים ברחבי הגן
במגוון שמושים: מיכלי שתילה, פסלים בגדלים וסגנונות וכחפצי נוי.
לא בכדי הצב כל כך חשוב בתרבות העולם: במסורת המוסלמית מי שמגדל צב בחצרו לא ידע עוני וחולי, במסורת עמי המזרח קרי סין ויפאן הצב מסמל אריכות חיים (בדרך כלל כאשר עגור עומד על השריון).
אם אלו מביאים גם בריאות – דיינו.
נעם פיק- נעים להכיר
נשוי לגלית ואב לאיתי בן שנתיים. גדל בעומר עד גיל 12, אז עבר עם המשפחה לאתונה, יוון. בסיום התיכון המשיך ללמוד עיצוב וצילום באוניברסיטת wolverhampton שבאנגליה וסיים בתואר BA Honours בעיצוב וצילום. חזר ארצה והתגייס לצה"ל. בתום השירות עבד מספר שנים כצלם מקצועי, עד שאט אט גבר תחביב הגינון על מקצוע הצילום. תכנון והקמת גינות החלו להוות פרנסה החל משנת 2002, ולימודים משלימים בעיצוב, אומנות, פיסול וציור בבית ברל, כולל הנדסאות אדריכלות נוף באורט כפר סבא. מאז ועד היום "חי, נושם, חולם ומבצע" כל מה שקשור לתכנון והקמת גינות:
תכנון כללי, צמחייה השקייה, דקים, פרגולות, משטחי ריצוף בריכות ואלמנטים של מים ותאורת גן.
הסגנון המוביל הוא טבעי, בלתי פורמלי ים תיכוני, מודרני ומינימליסטי, המוקמים בקרקע על הגג ובפטיו. בחוה"מ פסח 2011 זכה במקום ראשון בתערוכת עיצוב הגינות.
להמשך קריאה על הנויניק של הצפון הישן