איך נתמודד עם מזיקים ומחלות בגינה
כתב: נעמן אהרונוביץ, צילומים: נעמן אהרונוביץ, שמעון ביטון
הגשם והקור מגיעים אלינו ותחושת רוגע יורדת על הגנן. ממתין הוא ליום גשם טוב, לנוח קצת עם כוס תה או מרק חם ולעשות סדר במחסן. בשל הקור, הגשם והרוחות רוב המזיקים מתמעטים ומתחסלים מעצמם. במקומם נכנסים המחלות, הפטריות והחלזונות לגינה.
כשהלחות באוויר עולה, הלילה יורד מוקדם וכל הקרקע ספוגה בנוזלים, נוצר כר פורה להתפתחות פטריות ומחלות. כשאנחנו אומרים "פטריות", מתכוונים בדרך כלל לפטריות הכובע, אלו שצצות בגינה או במדשאה עם בוא הגשם. בדרך כלל פטריות אלו אינן מזיקות לצמחי הגן אבל יכולות להזיק למשתמשי הגן! יש לשים לב לפטריות כובע הצומחות בגינה, יש ביניהן רעילות מאוד לאדם ויש להרחיק אותן כדי שלא יגיעו לידיים של ילדים קטנים.
לגבי פטריות המזיקות לצמחי הגן - בדרך כלל מדובר בפטריות מיקרוסקופיות (שלא נראות בכלל כמו פטריות כובע) לדוגמה: קימחון/ חילדון/ בוטריטיס וכו', אלו פטריות פתגוניות מיקרוניות אשר חודרות לרקמות הצמח וגורמות לנזקים עד לתמותה.
הטיפול המונע הוא צמצום התנאים הגורמים לפטריות להתפתח: הרחקת חומר אורגני (עלים מתים של הצמח), הקטנת הלחות, אוורור ותוספת אור לצמחים, בנוסף - ריסוס מונע עם חומרים המכילים נחושת, כגון קוציד.
אלו המחלות והמזיקים הדומיננטיים ביותר לתקופת החורף:
קימחון: מחלה די נפוצה גם בתקופת הקיץ. זוהי פטריה אשר מתפתחת על העלים ויוצרת כמין תפטיר לבן, הדומה לקמח ומכאן שמה. כאשר הפטריה מתפשטת, הצמח מתכסה כולו בכתמים לבנים (יש גננים רבים החושבים שמדובר בכנימה קימחית, אך אין שום קשר למעט השם הדומה). המחלה גורמת לקיפול ולעיוות בעלי הוורדים, במרווה משולשת, בגפן, באלון ועוד.
ניתן לזהות את המחלה ע"י זכוכית מגדלת טובה או מיקרוסקופ. התפטיר נראה כמין חוטים לבנים.
הטיפול המונע מופיע כמפורט למעלה.
ריזוקטניה: מחלת קרקע, הפוגעת בעיקר במדשאות, בדגש על דשא מזן אלטורו (זוסיה אלטורו). נזקי המחלה מתבטאים בכתמים חומים על גבי הדשא, שלא קשורים בחוסר מים. בתקופה זו הדשא נכנס לסוג של תרדמת לתרדמה והוא פגיע יותר למחלות. חוסר ניקוז עלול להגביר את הנגיעות.
טיפול - לרסס באחד מחומרי ההדברה המתאימים, כגון דיפנקס וריזיקה המורשים לריסוס במדשאות. יש לשים לב להוראות היישום של החומר, כדי לקבל הדברה מיטבית. סימני הפגיעה יישארו עד תחילת האביב, רק אז יתחיל הדשא להשתקם.
המלצה לגננים: במידה ומדשאה נפגעה בריזוקטנה בגן אותו אתם מתחזקים, יש לבצע חיטוי של המכסחת במעבר בין מדשאות! יש לבצע ריסוס בתמיסת אקנומיקה על כל שולחן הכיסוח של המכסחת ולשטוף היטב!
הפטריה פעילה בתחילת החורף, כשעדיין המעלות גבוהות יחסית, באביב ובסתיו.
בוטריטיס: נקראת גם מחלת העובש/ריקבון אפור. היא נוצרת מתנאי לחות גבוהים וכמובן חומר אורגני ורקמת צמח חלשה ורכה. הפטריה נראית כמין עובש בצבע אפור עם נבגים אפורים הזרויים עליו. הצמחים הנפוצים שנפגעים הם: רקפת, ביגוניה, בוסמת, נרקיס, גרניום, עגבניה וכו'.
הטיפול המהיר למחלה הוא ניקוי כל האזור הנגוע, סילוק הריקבון, איוורור וריסוס בפליקור.
חלזונות/חשופיות: החורף הוא התקופה בה מגיעים החלזונות והחשופיות לגינה, וזוללים בכל פה את עלי הצמחים. כאשר מדובר בבודדים ניתן להרחיקם על ידי איסוף ידני מהצמח. אבל כשמדובר בכמויות גדולות זה יכול להווה בעיה גדולה.
דרכי מניעה: יש דרך ידידותית למשתמש ולסביבה, אך היא נשמעת מעט אכזרית. חופרים בור ברוחב ובעומק של 10-15 ס''מ, מכניסים לתוכו צנצנת זכוכית או פלסטיק גדולה, כאשר היא בגובה אפס עם הקרקע. שופכים לתוכה מעט בירה, מניחים 4 אבנים קטנות סביב הבור ועליהן קרש קטן. ריח השמרים של הבירה מושך את החלזונות והם נופלים לצנצנת וטובעים. מומלץ להחליף מדי פעם את הבירה ולהוסיף עוד מלכודות לפי הצורך.
טיפול קונבנציונלי הוא פיזור מתזון (יש לשים לב שהוא רעיל לחיות הבית!), או ריסוס השטח הנגוע בקוציד.
חילדון: פטריה נוספת שאוהבת סביבה לחה. חודרת לצמח ומתחילה להתפתח ולחסל את הצמח מבפנים. רק בשלב מאוחר יותר היא פורצת החוצה עם הצבע הדומיננטי שלה - "חלודה". הנבגים שלה פזורים בנקודות על גבי העלים, בדרך כלל בחלק התחתון של העלה ונוצרים כתמים צהובים על הצמח. כאשר נוגעים בצמח נגוע כל היד מתמלאת באבקה בצבע כתום/חלודה.
הדברה: כמובן לצמצם לחות וכו', גיזום סניטרי לצמחים נגועים וריסוס בפליקור או סיסטאן.
.jpg "חידלון בעלי ורד")
אזהרה: האמור בכתבה זו הינו דעה מקצועית עקרונית של הכותב. השימוש בחומרי הדברה עלול להיות כרוך בסיכונים ומחייב קבלת יעוץ מקצועי פרטני מגורם מוסמך. האתר ו/או כותב המאמר אינם אחראים לשימוש ללא קבלת יעוץ מקצועי כאמור.