בשנים האחרונות נכרתו מאות אלפי עצים בוגרים בישראל
דוח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שנכתב לבקשת ח"כ מיקי חיימוביץ' ממפלגת כחול לבן, חושף כי בשנים האחרונות נכרתו מאות אלפי עצים בישראל. למרות שברחבי הארץ נוטעים עצים צעירים - הם לא מסוגלים לספק לבני האדם ולטבע את היתרונות הרבים של עצים בוגרים.
מהדוח עולה כי מדי שנה ניתנים אלפי רישיונות כריתה והעתקה, ומתוקפם מאושרת העתקה של אלפי עצים וכריתה של עשרות אלפי עצים, לרוב
לצורכי בנייה ופיתוח. בשש השנים שבין 2013 ל-2018 הונפקו כ-40 אלף רישיונות, ובהם אושרה כריתתם של 376 אלף עצים. כריתתם של 54.4% מהם (204 אלף עצים) אושרה לצורכי בנייה ופיתוח.
עוד עולה מהדוח המקיף כי יש קושי ממשי לקיים פיקוח ואכיפה בנושא: כריתת עץ ללא רישיון היא עבירה פלילית שדינה מאסר 6 חדשים או קנס,
אך בכל הארץ אוכפים את החוק רק שני פקחים של הסיירת הירוקה. לפי פקיד היערות, אין די בכך, אולם אין תקציב לפקחים נוספים.
על-פי רוב, הסנקציה במקרה של תלונות שנבדקו ונמצאו נכונות היא קנס שאינו פחות מ-7,500 שקל לעץ בודד ונע בין 7,500 שקל ל-29,200
שקל לקבוצת עצים. בשלוש השנים 2016-2018 נבדקו 477 אירועים, והוטלו 140 קנסות, אולם כ-56% מהקנסות לא נגבו ולא הועברו למרכז
לגביית קנסות. לנוכח שיעורי הגבייה הנמוכים, ולנוכח גובה הקנסות - שעשויים להיות קטנים בהרבה משווי העץ (שעלותו יכולה להגיע ל-300 אלף שקל) - עולה חשש שאין בכוחם של קנסות להרתיע מביצוע העבירה.
בנוסף, כיום רישיון נדרש אך ורק לכריתתם של עצים המוגדרים "עצים בוגרים". צו שהגדיר מיני עצים מסוימים כ"עצים מוגנים" פג בשנת 2017
ומאז לא חודש, על-פי המלצת ועדה מייעצת במשרד החקלאות. במצב הנוכחי, עצים צעירים אינם מוגנים מפני כריתה (למעט הזית והחרוב,
המוגדרים "עצים מוגנים" בפקודת היערות).
באשר להעתקת עצים, הדוח מגלה כי בשש השנים 2013-2018, 15.3% מן העצים ברישיונות היו להעתקה (68 אלף עצים). ככלל, בשנים
האחרונות ניכרת מגמה כללית של ירידה בשיעור העצים להעתקה, התואמת את מדיניות פקיד היערות לצמצם בהעתקות בשל עלותן הגבוהה
וסיכויי הצלחתן הנמוכים. עלות העתקה נעה בין כ-1,500 שקל לעץ זית, שהסיכויים להצלחה בהעתקתו הם 85% - ועד לעלות של חצי מיליון שקל
לעצים גדולים, שסיכוי ההצלחה בהעתקם הוא 60%. במרחב העירוני עלויות ההעתקה גבוהות במיוחד.
ומה באשר לפיצוי על כריתת עצים? ככלל, על כריתת עץ יש לפצות בהתאם לשווי העץ, בין בנטיעות חליפיות ובין בתשלום "ערך חליפי" לטובת
ביצוע נטיעות על-ידי גורם שלישי. בפועל, תקציבים שמקורם בתשלומי "ערך חליפי" עשויים לשמש הן לביצוע נטיעות חדשות, והן לטיפול ואחזקה
של עצים קיימים. שוויו של עץ בשטח בנוי עשוי לנוע בין עשרות בודדות של שקל ועד ל-300 אלף שקל ואף יותר.
בתשובה לבקשת ח"כ חיימוביץ' לנתונים על היקף הנטיעות החליפיות והערך החליפי, הבהיר פקיד היערות כי בשל מגבלות טכנולוגיות, אין כיום דרך להפיק נתונים של היקף הנטיעות החליפיות שנקבעו ברישיונות ולפקח על ביצוען באופן ממוחשב.
כמו כן, עולה כי פרסום המידע באינטרנט אינו נגיש, והדבר פוגע בשקיפות ובאפשרות של הציבור למצות את זכותו לערער. פקיד היערות הממשלתי, אגב כך, ביקש להחליף את המערכת, אך עד כה לא הוקצה לכך תקציב. עלות מערכת חדשה מוערכת ב-350 אלף שקל.
ההשקעה בעצים משתלמת לפי מחקרים רבים, עצים הם פתרון קריטי לפתרון משבר האקלים. בזמן שבני האדם מגבירים את פליטות הפחמן ופוגעים בכדור הארץ, עצים סופחים פחמן מן האוויר, לוכדים מזהמים כמו חנקן דו-חמצני ומזהמים הנפלטים מתחבורה, ומאטים אקטיבית את החרפת המשבר.
עץ אחד מנקה, מסנן ומטהר 100 אלף מ"ק אוויר מזוהם מדי שנה, מייצר 700 ק"ג חמצן וקולט 20 טון פחמן דו-חמצני. עץ אחד מסייע להורדת
הטמפרטורה בסביבתו בקיץ עד 4 מעלות, ומערכת שורשים של עצים בוגרים עשויה להיות גורם ממתן באופן משמעותי ברעידות אדמה.
לעצים יש תועלות רבות, והם גם משמשים בית לבעלי חיים רבים: עץ אלון בוגר אחד, למשל, יכול לשמש בית ל-500 מינים שונים של בעלי חיים.
בעידן של הכחדת מינים המונית, המתרחשת בין היתר בשל צמצום שטחי המחיה של בעלי החיים לטובת פעילות אנושית, שתילת של עצים מספקת לא רק הגנה לבני האדם, אלא גם בית וביטחון לבעלי חיים.
עוד לפי מחקרים, שתילת מיליארדי עצים ברחבי עולם יכולה לסלק 25% מהפחמן המצוי באטמוספרה בשל פעילות אנושית מאז תחילת העידן
התעשייתי. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי נטיעה של עצים חדשים וצעירים לא יכולה להחליף עצים בוגרים קיימים, שחשיבותם עבור המערכות
האקולוגיות היא קריטית. נטיעה רחבת-היקף של עצים חייבת להיעשות תוך תכנון קפדני ובחינה של התאמתם למערכות האקולוגיות הקיימות.
מקור הכתבה - שני אשכנזי 09.02.2020
מפה של רישיונות להעתקת עצים שניתנו בכל הארץ לשנת 2020
להמשך קריאה אודות 'העיר החכמה בקנקון