לאחרונה, אושר בארץ על ידי השירותים להגנת הצומח השימוש בנמטודות מועילות כמדביר ביולוגי יעיל לחדקונית הדקל. תחום ההדברה הביולוגית בעולם הולך ומתרחב, ובמקביל מתרחב גם השימוש בנמטודות המועילות כשיטת הדברה "ירוקה" שאינה מזיקה לסביבה
מאת: שאול גינזברג - מנהל פיתוח מוצרים מיוחדים, ביו-בי.
להבדיל מנמטודות שמזיקות לצמחים, נמטודות מועילות משמשות להדברת מזיקים ואינן פוגעות כלל ביונקים, בני אדם או צמחים
תחום ההדברה הביולוגית גדל ומתרחב בעולם בכ-15% מדי שנה. פעילות רבה בהדברה הביולוגית והתעניינות מסחרית גוברת, מדווחת על ידי חברות ענק העוסקות בתחום. התהליך נובע הן מגריעה מוגברת של חומרי ההדברה הכימיים בגלל דרישות שוק ורגולציה, והן בגלל העלות הרבה של פיתוח תכשירים חדשים כאלה.
אחת מקבוצות התכשירים הביולוגיים עוסקת בהדברה בעזרת נמטודות מועילות (אנטומופתוגניות). תחום זה הולך ומתרחב בעיקר בעולם המפותח הן כאמצעי הדברה ידידותי לסביבה, הן בשימוש חקלאי והן בגן הנוי ובמגזר המוניציפלי. הפוטנציאל גדול, אך הצלחתו מותנת ביישום מקצועי וקפדני. מין הנמטודה, צורת היישום, והמינונים – כולם נקבעים בהתאם למזיק המטרה, הגידול והתנאים הסביבתיים (טמפ', לחות, מצע הגידול וכד').
לראשונה בארץ, אושר לאחרונה על ידי השירותים להגנת הצומח השימוש בנמטודות מועילות כמדביר ביולוגי יעיל לחדקונית הדקל. בעולם מוכר התכשיר כנגד מגוון מזיקים רחב, תוך פגיעה מזערית בסביבת היישום.
חשוב להדגיש – להבדיל מנמטודות שמזיקות לצמחים, נמטודות מועילות משמשות להדברת מזיקים ואינן פוגעות כלל ביונקים, בני אדם או צמחים, זאת משום שלנמטודות המועילות אין "אבר תקיפה" שמצוי אצל הנמטודות תוקפות הצמחים.
ביולוגיה ומחזור חיים של נמטודות מועילות
מדובר במערכת ביולוגית סימביוטית מורכבת ומעניינת, בה שותפים נמטודה וחיידק סימביוטי. נמטודה מועילה מצוידת באברי חוש שמאפשרים לה לאתר את החרקים ממרחק. בעזרת החיישנים הנמטודה מסוגלת לזהות תנועה, פחמן דו-חמצני, קולות ועוד. כמו כן יש לה יכולת תנועה עצמאית למרחק, כעשרים ס"מ ביממה. יכולות אלו מהוות יתרון משמעותי בהדברה, מאחר שלא צריך ליישם את הנמטודות במדויק על החרק.
הנמטודה חודרת לחרק ("הפונדקאי") דרך הפה או פתחים אחרים. בגוף החרק הנמטודה נעה באופן אקטיבי לתוך ההמולימפה ושם משחררת את החיידק שהיא נושאת בגופה בתוך כיס מיוחד. החיידק הסימביוטי משתק את החרק תוך מספר שעות וקוטל אותו תוך 48-72 שעות. החרק מת למעשה מזיהום חיידקי. הנמטודה ניזונה מגוף החרק המת והיא מתרבה בתוכו. החרק המת מהווה קפסולת הגנה לנמטודות שמתרבות בתוכו. עם חדירת החיידק רואים שינוי בגוון החרק ובתפקודו.
הפורמולציה המסחרית לשיווק הנמטודות מכילה זחלי נמטודה בדרגת ההתפתחות השלישית (מתוך ארבע דרגות זחל), שזוהי הדרגה היחידה שיכולה להתקיים עצמאית מחוץ לחרק. בדרגה זאת הן יכולות לשרוד מחוץ לגוף החרק מספר שבועות. מחזור החיים של הנמטודות המועילות נמשך 5-7 ימים, ותוך שני מחזורים מתרבים בתוך חרק שגודלו כ – 1 ס"מ כ – 100,000 נמטודות מועילות.
יחסי הגומלין בין הנמטודה לחיידק
הנמטודה מזריקה לחרק רעלנים חלבוניים, שמנטרלים את המערכת החיסונית שלו. החיידק שמוכנס בעזרת הנמטודה לגוף החרק מפריש חומרים אנטיביוטיים, שיוצרים מעטפת הגנה על החרק ומונעים את תקיפתו על ידי מיקרואורגניזמים אחרים שנמצאים בקרקע או בסביבה הצמחית.
מערכת ביולוגית זו נלמדה לראשונה לפני כמאה שנה, אך ייצורה המסחרי החל רק לפני כשלושים שנה.
הייצור והיישום
הייצור התעשייתי מבוצע במיכלי התססה (פרמנטורים) שבהם מערבבים מים ומצע מזון וחיידקים סימביוטיים, מהמין שמיועד לריבוי. לאחר התבססות החיידקים מאלחים את המיכל גם בתרחיף נמטודות שמתרבות בתוכו ומוטענות בחיידק הקטלני. אין חשש לזיהומים בגלל התנאים הסטריליים של הייצור והאחסון. הנמטודות נארזות במצע אינרטי כגון חימר או חרסית.
יישום הנמטודות כמדביר אפשרי בכל שיטות היישום המוכרות בחקלאות ובגן הנוי, בדיוק כמו התכשירים הכימיים. ההדברה מבוצעת בתכשיר מימי רחיף בעזרת משפך, מרסס, השקיה בטפטוף או בהמטרה, הזרקה, מיקלוח וכד'. בעולם, יישום מסחרי של נמטודות מועילות מקובל כיום נגד עשים, תריפסים, ערצבים, קפנודיס, מלדרה, חדקוניות, נמלים ועוד. המרווח בין הטיפולים בתכשיר הנמטודות דומה למרווח בטיפולים כימיים, כל עוד יש אילוח חוזר של המזיק הן מחוץ לגן והן בגלל העמדת דור נוסף.
יישום הנמטודות כמדביר מתאים הן כתכשיר עצמאי, הן כתחליף לתכשיר הדברה שהופחתה יעילותו וכן בהדברה משולבת בה ניתן ליישם לסרוגין תכשיר כימי וביולוגי.
אקולוגיה וסביבה
נמטודות מועילות מצויות באקולוגיה הישראלית באופן טבעי. הן אינן מין חדש בישראל ולא מהוות איום להפרת האיזון הסביבתי. מה שהופך אותן למדביר ממוקד, הוא יישומן בכמות גדולה מאוד באתר שבו נמצא המזיק.
בנוסף לכך, כדאי להזכיר שתכשיר הנמטודות אינו פוגע במאביקים ובאויבים טבעיים, זאת בניגוד לרוב התכשירים הכימיים. בסביבה מיושבת, סל התכשירים הכימיים בעייתי מאוד לשימוש הן בגלל חשיפה ישירה של הכימיקל לעובר אורח מזדמן או לגנן המשתמש, והן בגלל מאכל של פירות רוויים בתכשיר הכימי או בנגזרותיו. יישובים רבים, גננים פרטיים ועיריות מתעניינים בהדברה ירוקה של חדקונית הדקל עם תכשיר הנמטודות וחלק אף מיישמים זאת באופן שוטף.
המזיק והמועיל
כאמור, הטיפול בחדקונית הדקל באמצעות הנמטודות כבר אושר בישראל . בנוסף, מתבצעים בארץ ניסויים בטיפול במזיקים אחרים, אך דרושים ניסויים נוספים להמשך הרישוי.
חדקונית הדקל האדומה: הדברת החדקונית בעצי התמר בעזרת הנמטודות שווה ביעילותה להדברה הכימית. בסקר שנערך לגבי 300 עצי דקל קנרי בישראל שטופלו בנמטודות, נצפתה התאוששות ברוב מוחלט של העצים. גם עצים שהוגדרו בדרגת נגיעות בינונית התאוששו.
מלדרה: בניסויים שנערכו בשדות אגוזי אדמה בנגב המערבי חלה הפחתה של 80-90% בנזק שנגרם על ידי דרני החיפושית לבוטנים בהשוואה להיקש. תוצאות הדומות לשימוש בחומרי הדברה כימיים.
קפנודיס: בניסויים שנערכו בגליל העליון נמצא שיישום נמטודות הפחית את אוכלוסיית זחלי הקפנודיס ואת הנזק שגרמו לעצים נשירים.
זבובוני רקב: במספר ניסויים במשתלות, בפטריות ובגידול קנאביס התקבלה הפחתה משמעותית בהגחת זבובונים מהמצע לאחר טיפול בנמטודות.
מזיקי דשא (ערצבים, שחרוריות, זבליות): נמצאה הפחתה בנגיעות ברוב המקרים.
נמלים: טיפול ישיר לקן קוטל חלק ממיני הנמלים.
הדברה משולבת
המאבק בחדקונית הינו "קרב משולב", מאחר והחדקונית משלימה את כל מחזור חייה בתוך העץ. אם רוצים לשמור על גן ירוק ובטוח, חייבים להשתמש בכל האמצעים. אחד האמצעים הנוספים הוא מלכודות ניטור. מלכודות אלו מסייעות בהדברה באופן הבא:
• מלמדות על תעופת הבוגרים העונתית ומכוונות לזמן הטיפול המיטבי.
• מצביעות על אזורי סיכון בתוך הגן.
• מפחיתות כניסה חדקוניות לעצים.
באזורים נגועים נתפסים במלכודת אחת עשרות פרטים בשבוע. כל חדקונית שנתפסת במלכודת ולא חדרה לעץ מצמצמת את הטלת הביצים בתוך העץ ואת העמדת הדור הבא באופן משמעותי.
אזהרה: האמור בכתבה זו הינו דעה מקצועית עקרונית של הכותב. השימוש בחומרי הדברה עלול להיות כרוך בסיכונים ומחייב קבלת יעוץ מקצועי פרטני מגורם מוסמך. האתר ו/או כותב המאמר אינם אחראים לשימוש ללא קבלת יעוץ מקצועי כאמור.
לקריאה נוספת על המלחמה בחדקונית הדקל