אחירותם החורש Spartium junceum

שיח בר המתאים לגינון

כתב : יעקב עציון, משתלת יגור

משפחה: הפרפרניים (הקטניות) PAPILIONACEAE

אחירותם החורש הוא שיח ים-תיכוני גדול, הצומח בר במדרונות סלעיים של הרי הארץ, בעיקר בחרמון, בהרי הגליל, בכרמל, וגם בהרי ירושלים. הוא מצוי בסביבה של שולי חורש ובחברת שיחיות המתפתחות לאחר שריפות. בגלל רעילותו הוא שורד בהצלחה את רעיית הצאן.

השיח העשוי להגיע לגובה של 4 מטרים ולרוחב העולה על 2 מטרים, ענפיו הצעירים גליליים-"רותמיים" ומחורצים. צבעם ירוק-כהה ובסיסיהם הבוגרים מקבלים גוון אפור. העלים אפרפרים, קצרי חיים וצורתם כאיזמלים פשוטים וצרים. אורכם עשוי להגיע לכדי 4 ס"מ. הם מופיעים בתחילת האביב ונושרים במהרה. לפיכך ברוב חודשי השנה השיח הסבוך והכהה נותר כמו עירום וצורתו המיוחדת מוסיפה גיוון או רקע לצמחים רחבי-עלים או מחטניים.

הפריחה הצהובה והבולטת מתחילה באזורי הארץ הנמוכים בסוף מרץ ונמשכת באזורים הגבוהים עד סוף מאי. בכמה אזורים יותר קרירים ישנם שיחים שפריחתם מתאחרת עד לסתיו. הפרחים ריחניים, נפתחים כולם ביחד, סדורים בתפרחת עמודית שעשויה בתנאים טובים לכלול 30 פרחים דמויי פרחי אפונה. 

מהפרחים מתפתחים תרמילי פרי צרים וארוכים המבשילים בסתיו. זהירות - הזרעים קטנים, מבריקים - ורעילים! ובכך קיימת סכנה כי הם עלולים למשוך את התעניינותם של הילדים.

תנאי גידול ושימושים של אחירותם החורש

ככל הידוע, הצמח עמיד בפני מזיקים ומחלות גם אם הוא נתקף.

השיחים עשויים להתאים לשיחיות בשולי דרכים ובגנים גדולים. רצוי לטעת אותם במקבצים במרווחים של 100 ס"מ לפחות בין שיח לשיח. בשתילה כזו ניתן ליצור משוכה לתיחום גבוה.

לחידוש ולשמירת ההסתעפות והצפיפות, מומלץ מדי כמה שנים, בחורף, לגזום אותם נמוך מאוד. ההתחדשות תהיה מהירה.

צמחים דומים
בגליל המערבי, בין מעיליה לחניתה, גדל צלען הגליל. זהו צמח נדיר, דומה מאד לאחירותם, אך ענפיו הדקים מצולעים ולא גליליים.  

בכרמל, באזורי מסלע של גיר רך, גדלה רתמה קוצנית. פרחיה הצהובים קטנים כדי מחצית מפרחי אחירותם החורש. קצות ענפיה דוקרניים.

לפני שנים הובאה לגינון בארץ רתמה מכבדית (קנארית) שאיננה קוצנית.

 להמשך קריאה על גורליאה בון אקורד