כתב וצילם: יצחק יפה
שכונות של בתים פרטיים, בעיקר הוותיקות שבהן, מעוררות ללא ספק התפעלות משפע הנוף הירוק העוטף אותן ומהגינות הנאות והמטופחות שסביב הבתים. במבט ראשון, יתכן שהמתבונן לא ישים לב לעובדה, שמרבית חזיתות הבתים - המעוצבות כיצירות אדריכליות - נעלמו מעין המסתכל מאחרי צמרות עצים המסתירות אותן.
זהו כשל תכנוני מובהק, שהרי אחד מעקרונות תכנון שתילת הצמחים בגינה הוא כידוע ההקפדה על אי הסתרת הבית הנאה וחלונותיו בעצים רחבי צמרת. העצים אמורים לשמש כאלמנט מעטר, מדגיש, מחזק או מרכך, המוסיף נוֹפך לחזיתות הבית ולגגו ובוודאי שלא כאלמנט המסתיר את הבית מאחרי חומות ירוקות.
עד כמה שישכיל האדריכל לתכנן את הבית, יכול לבוא מעצב הגינה או קבלן הגינון ולקלקל את הכל, גם אם בעל הבית שילם עבור הגינה סכומי כסף נכבדים. זה קוצר ראייה בגדול! ככל שנרד לפרטים, נגלה בתכנון גינות הרבה החלטות שגויות, הנובעות משיקול דעת הנעדר ידע מקצועי מוקדם, במיוחד בתחום בחירת העצים.
מה שלא "מזעיק" בשעת הנטיעה, יתגלה כעבור שנים כטעות חמורה או מחדל מחשבתי: כאן עץ קרוב מדי לקיר הבית, שם גזע הנושק לחומת הגדר כשזו לעולם "תנוצח" - תיסדק - או תקרוס בכוחו הלא ייאמן של הגזע.
בחירת סוגי העצים היא החלטה גורלית בגינון. בנוסף לשיקולים סביבתיים ואגרוטכניים כמו התאמה לאזור, לאקלים ולמיקרו-אקלים, לקרקע, לכמויות מי ההשקיה - קיימים גם שיקולים אדריכליים-אסתטיים וכן שיקולים ריגשיים-אישיים. גם אינטנסיביות התחזוקה ותוחלת החיים של מינים שונים אמורים להילקח בחשבון.
לא תמיד העצים האהובים עליך הם המתאימים למקום.
מי שנוטע עץ שלא במקומו הנכון ולא רואה בדמיונו את הגזע המתעבה עם השנים פי שמונה ויותר, או את הצמרת המתפרסת לקוטר של 10 מטרים ויותר, מסתכן בגרימת נזק לרכוש, באובדן שנות גדילה יקרות ואולי באובדן מוחלט של העצים עצמם.
להארת הנושא ישמש הסיפור הבא: מורה לטבע באחד ממושבי חוף הכרמל, החליט לנטוע בגינתו שישה עצי ערבת-בבל (ערבת בכות). כאשר קרא לנו, המדריכים-יועצים, הודיע בהחלטיות כי בחר בערבה הזאת היפה מבן כל המינים. בָדיוּן לא קיבל את דעתנו שאמנם ערבת-הבבל - כעץ בודד - הוא אחד העצים המרשימים אבל רגישותו גבוהה לזחל הקפנודיס, העושה בו שמות.
הצענו שלפחות ייטע עוד מין או שני מינים נוספים. עיקשותו ניצחה אבל למשך שנים מספר בלבד, עד שהקפנודיס המית את כל שש הערבות. רק אז הודה שהחלטתו היתה חפוזה, בלתי שקולה וקצרת ראות.
בחירת עץ ללא ראיית עתידו כבוגר ומבלי לדמיין מה צפוי לעץ ובמה הוא עלול להטריד את סביבתו, בחירה זו היא מאבות הכישלון. ברכיכיטון הסלעים הוא, לכל הדעות, עץ בעל גזע פיסולי מרשים. לעתים משמש מין זה כעץ מדרכה. האם ידע, מי שבחר בו, שגזעו עשוי להגיע לקוטר 1.5 מ' בעתיד הלא רחוק?
לכן, מן הראוי לבחון בראיה עתידית, בכל מקום בו אנו מבקשים לטעת עצים, מצבים צפויים ובלתי צפויים אפשריים, דוגמת אלה המובאים להלן:
- האם העצים נטועים קרוב מדי לקירות, לגדרות, למערכות ביוב וניקוז, למדרכות ולשטחים מרוצפים, כמו כן בקרבה יתרה לפתחים ולדלתות, לקווי חשמל ולקווי טלפון? העץ, בגדילתו, יגרום כמעט בוודאות לנזקים במצבים כאלה.
- האם העצים נטועים מול חלון, דלת שקופה, פתח רחב או מרפסת? כאן גזעי העצים עלולים לחצות את המראה הנשקף מבפנים הבית.
- האם נוטעים קרוב לבית עצים בעלי צמרת רחבה דוגמת מכנף נאה, פיקוס או שלטית? עצים אלו יצלו על הבית ו'יעלימו' אותו כליל. כמו כן אין לנטוע ליד הבית עצים בעלי עלווה צפופה, המצלה מדי על חלונות וחוסמת אוורור.
- בחירה נכונה בסוג העץ ומיקום נכון של הנטיעה יש בהם גם אלמנט עיצובי. עצים נמוכים, הנטועים בסמוך לבית חד-קומתי, 'יגביהו' אותו. במצב ההפוך, עצים גבוהים מדי 'יגמדו' בית צמוד-קרקע. זה עניין של פרופורציה נכונה ויחסי-תלות בין גודל העץ וגודל הבית, התורמת להרמוניה הרצויה ביניהם.
בחירת העצים והצבתם במקום הנכון עשויים לתרום את תרומתם גם לשמירת שלמותו של חלל הגינה, עומק המבט וקשר העין הרצוף אל מעבר לגבול הגן.
מה שנאמר כאן בהקשר לעצים כוחו יפה גם לגבי שיחים גבוהים ומטפסים.
ראיית הנולד בגננות אינה תכונה על-אנושית, היא יכולה להיות נחלת כל איש, בעל מקצוע וחובב כאחד, היודע טיבם של עצים ומעלה בדעתו כיצד ייראו כעבור 15 שנים ויותר.
להמשך קריאה על עצים גבוהים שיא הטבע