כל חורף אנחנו מופתעים מחדש, תמיד כשמתחילים הגשמים והסערות. נופלים ענפי עצים, נקרעות זרועות ונשברים גזעים. אין צורך להיות מופתע בכל שנה, בסוף הקיץ, יש לבצע נוהל קבוע: להתכונן לחורף.
כתב וצילם: יצחק הל-אור
כפי שבודקים תקינות של גגות רעפים ומרזבים בבתים, מחזקים אדניות ודודי שמש- כך צריך לעבור על אינווטר העצים ולבדוק את יציבות שלדם לקראת החורף הממשמש ובא.
בכל שנה יש נזקים משבירות כאלה, ובכל שנה מוגשות תביעות נזיקין על רכוש שניזוק וגם מידי פעם על פגיעות בנפש. לפיכך יש להיערך להגנה מפני עצים מסוכנים באופן רציני ומסודר, יש מספר דברים שכדאי לדעת.
1.
אין ערובה שזרועות וענפים שהחזיקו מעמד עשרות שנים בחורפים קשים, יחזיקו מעמד גם בחורף הקרוב. לעתים ענפים ותיקים כאלה נשברים לפתע גם ברוח קלילה יחסית. זאת מתוך שהוסיפו כובד עם השנים והלחץ על נקודת החיבור לגזע אינה איתנה עוד (זוויות חדות, מוגבלות בצמיחת העצה בטבעות השנתיות בגלל לחץ זרועות סמוכות, ריקבון שפשה בזרוע בגלל פציעה לא מולחת ועוד).
2.
יש עצים שבירים יותר ויש שבירים פחות. אם מתוך תכונות המין של העץ ואם מתוך הטיפול השוטף הניתן לעץ. אם הזמן מוגבל, ראוי לבדוק קודם את העצים המועדים לפורענות כמו: מיני אקליפטוס גבוהי קומה, שלטית מקומטת אורן י-ם מכנף נאה, דולב מזרחי, ינבוט לבן, פקן תרבותי, אלביציה צהובה, אלמוגן רחב-עלים ועוד כאלה הנוטים להישבר. הגבוהים שבהם, בעלי הזרועות הגזעים העבים, הם כמובן מסוכנים יותר, שכן ענף, גדול וכבד גורם בזמן שהוא נשבר נזק קשה יותר. השקיה רבה והלעטת דשן חנקני גורמת לעץ לפתח רקמה של עצה חלשה יותר בתוך הטבעות השנתיות, יש ולפיכך בעצים שמקבלים טיפול אינטנסיבי, יש לבדוק סכנת שברים גם בעצים עמידים יחסית. כמו: אורן הצנובר, פיקוס השדרות, פנסית דו-נוצתית וכדומה.
גיזום נוקשה בעבר של קיצור זרועות ופעירת פצעים גדולים ללא הגנה עליהם, יכול בהחלט לגרום לשבר ענפים גדולים, מתוך שריקבונות שהתפתחו מפצעים נמצאים בבסיסי הענפים או בתוכם, ואין רקמת עצה בריאה שיכולה לתמוך בכובד הענפים העבים באופן פיסי. כדאי לעבור בתשומת לב על עצים כאלה, גם שמטבעם הם שבירים וגם עצים שעברו טיפולי גיזום קשים, ולבדוק את חיבורי הענפים לגזעים, את כובדם הפוטנציאלי, את גחינתם מעל אלמנטים הזקוקים להגנה (גגות רעפים, מתקני משחקים, חצרות בגני ילדים וכדו') ולרשום כל ענף וזרוע הנראים כמסוכנים לטיפול.
(סקר עצים כזה מקל על תוצאות של משפטי תביעה מנזק עצים. לפיכך ראוי לרשום פרוטוקול).
ענפים עבים היוצאים מהגזע בזוית חדה, נוהגים להתפצל ולהתקלף מהעץ בלילות סוערים, אותם יש לסמן ובעיקר אם העץ ידוע כשביר.
כדאי מאד לסקור את מקום צמיחת הזרועות מהגזע, ולנסות לזהות ריקבון אפשרי, לעתים ריקבון שכבר מתחבא מתחת לשכבה של רקמת הגלדה. במקרים רבים יש צורך להגיע לגובה שהוא מעל לקומת אדם כדי לראות ולבדוק מקום חיבור כזה. יש להשתמש בסולם מאובטח או בסל הרמה של מנוף.
ריקבונות חמורים קיימים כמעט תמיד בעצים שהועתקו בעבר, שם צריך לערוך בדיקה מדוקדקת.
גם עצים גדולים שבקרבתם עבדו בפיתוח המדרך, וקצצו בהם שורשים מעגנים, עלולים להתהפך בחורף סוער. יש אפשרויות רבות להבטיח הקטנת השבר, שגיזום הוא רק חלק מהן. ראו הוזהרתם, גיזום של הקצרת זרועות או של סילוקן תוך גרימת פצעי ענק, מתוך שרציתם לסלק ענף כבד הנראה מסוכן, טוב לטווח הקרוב בלבד. בעתיד גיזומים כאלה יכניסו את העצים שוב למעגל העצים המסוכנים. לפיכך יש להשתמש באמצעי הגיזום בעיקר לדילול ענפים כדי להוריד את מסת הכובד שלהם, וכן לפתוח בהם "חלונות למעבר הרוח ולהפחתת "כוחות המפרש". אפשריים גם גיזומי הסחה של ענפים כבדים ראשיים. לדעתי יש להכניס לטיפולים של ההכנות לחורף קשירת ענפים מסוכנים בכבלים ואוגנים, ולהפוך קשירות כאלה לאחד הטפולים החשובים בעצים. כניסת העבודות האלה לטיפול הגנה נגד שבר בעצי הרחובות בערים, תכשיר את השטח להורדת מחירים ולאימוץ שיטות עבודה מתקדמות. צריך לעבוד בד"כ עם כבלים בעובי של 8 מ"מ המתחברים לאוגנים בקוטר 12 מ"מ, שבראשם טבעת.
קדיחת חורים להכנסת אוגנים, לאורך שנים, עדיפה על רצועות חובקת שמהן נקשרים הכבלים לענפים מנגד.
ישנם כבלים המסוגלים בעובי כזה לשאת עומסים שונים. וכן סוגי אוגנים וחבקים העומדים במתיחות ובעומסים שונים. יש להיוועץ במהנדסים או במומחים לדבר. לעתים יש למצוא נקודת קשירה מחוץ לעץ כדי לקשור אליה את הענף (עמוד פלדה מבוטן, עץ שכן, קורת בנין סמוכה וכדו', הכל לפי העניין).
גם שימוש בתמיכות עץ או מתכת לענפים אופקיים כבדים, יכול לעזור בשמירת ענפים כאלה משבר, ולהצילם מגיזום וכריתה הפוערים פצע גדול בשלד.
יחד עם זאת צריך לזכור תמיד, ששלום האדם קודם לשלום העץ וגיזום ענף כבד בעת סכנה מיידית - קודם לכל צורך אחר. אולם כשיש זמן להכנה, שיטות של קשירה מחליפות יפה גיזום השחתה.
יציקות של בטון מזויין בתנאים מסויימים, בתוך חללים שנוצרו בגזעים יכולות לשמור על הגזע מקריסה. בכל מקרה כזה כדאי להיעזר בדעת המהנדס מבנים. לא רחוק היום שחלק מציוד האנשים המטפלים בעצים יהיו פיגומים. מערבלי ביטון, גלילי פלדה, צברי אוגנים, תומכות וצינורות, דיסקיות וברגים, מקדחים ומשורי מתכת וטבלאות חוזק של כבלים בקוטרים שונים. משורי השרשרת יפסיקו לשמש כסולנים הראשיים בכלי העבודה של המטפל המקצועי.
להמשך קריאה על המרכז הישראלי לדקלים