עץ ירוק עד, ששמו הולם אותו ומתאר יפה את מראהו ואת המגע עם עליו ופירותיו. העלים משוננים מעט, הצד התחתון מכוסה בשערות לבד קטיפתי, לעלים הצעירים בעת הלבלוב צבע חום אדמדם יפה.
כתב וצילם: דרור ניסן
מוצא: אוסטרליה
משפחה: סבונניים
Alectryon tomentosum
כרבל לביד הוא עץ ירוק עד, שמו של העץ הולם אותו היטב ומתאר יפה את מראהו ואת המגע עם עליו ופירותיו. העלים משוננים מעט, בצבע ירוק כהה מבריק, הצד התחתון מכוסה בשערות לבד קטיפתי, לעלים הצעירים בעת הלבלוב צבע חום אדמדם יפה.
הפריחה בצבע ירוק אינה משמעותית, הפרי בצבע חום ואף הוא מכוסה במעטה לבד רך, מופיע בקצות הענפים, עם הבשלת הפרי מתגלה מעטה העוטף את הזרע בצבע אדום.
בארץ מוצאו עשוי להגיע לגובה של 15 מטר ויותר. בארץ בשל תנאי האקלים וקרקע יגדל למימדים קטנים יותר, יתכן שבמשך השנים נופתע ונגלה שגם אצלנו יגיע העץ למימדים גדולים יותר.
העץ נשתל בארץ לפני כשלושים - ארבעים שנה, נשתלו פרטים בודדים והעץ לא הופץ במשתלות, בשנות השמונים והתשעים נשתלו עצים רבים בכל רחבי הארץ, אדריכלים, מתכננים נוף וגננים הרבו להשתמש בו כעץ מוביל ודומיננטי במקומות רבים, לעיתים קרובות ללא ידיעה ברורה על מגוון תכונותיו של העץ, הן הטובות והן הבעייתיות. הכרבל הלביד הוא עץ חסון, נופו וצלליתו של העץ עגולה, עצתו צפופה, גזעו בצבע אפור יפה, וקליפתו נעימה למגע, ענפיו מסודרים לאורך הגזע המרכזי והוא קל לעיצוב, אך יש לשים לב לזוויות החדות של ענפים אחדים העלולות להוות מקום של חולשה ושבר עם התבגרותו של העץ. קצב גידול איטי בשנותיו הראשונות, לאחר מכן קצב גידול בינוני.
ניתן לעצבו כעץ רב גזעי, או בעל גזע אחד, התחדשות וצימוח נמרץ לאחר גיזום או כריתה.
מתאים לשמש מלאה וצל חלקי, קרקעות עמוקות בינוניות וכבדות. למישור החוף, שפלה, הרים נמוכים, נגב צפוני ומערבי, עמקים.
העץ רגיש לקור קיצוני לכן אינו מתאים לאזורי ההר הגבוה או למקומות בהם אירועי קרה תכופים.
רגיש לקרקע גירנית ומלוחה, במקומות בעלי תכולת גיר גבוהה בקרקע העץ סובל מחוסר ברזל ,המתבטא בהצהבת עלים והתייבשותם.
צריכת המים בינונית, עצים בוגרים בקרקעות כבדות, בעיקר אלו הנהנים ממקור מים קרוב כמו מדשאות או שיחיות אינם זקוקים להשקיה.
עצים בוגרים הנטועים בקרקעות קלות יתכן ויזדקקו לתוספת השקיה בקיץ. ככל שהעץ גדל ומתבגר נופו נעשה צפוף וכבד, השפעתו על הצמחים השתולים מתחתיו משמעותית, חשוב לתכנן לטווח ארוך את סוג הצמחייה הנשתלת בסביבת העץ, רצוי לשתול צמחים אשר יצליחו לגדול בתנאי צל כבד ומערכת שורשים צפופה.
אלטרנטיבה פחות טובה היא החלפת הצמחייה בעתיד עם התבגרות העץ. עצים השתולים במדשאות, בני 15-20 שנה עדיין מאפשרים לדשא לגדול ולראות חיוני ובריא. לגבי עצים בוגרים וותיקים יותר, הניסיון והזמן החולף יוסיפו לנו דעת וחוכמה. הזרעים של העץ נובטים בקלות יחסית באזורי הגן המושקים, ויוצרים ספיח הניתן לשליטה. יש לשים לב לתופעה זו לאורך זמן ולבחון האם לפנינו אחד מאותם עצים המפיצים את זרעיהם לכל עבר ונהפכים למטרד אשר קשה להתמודד עימו.
נתון חשוב שאותו יש לקחת בחשבון בשתילת העץ הוא עומס הפרי הרב, נשירתו הרבה, ונטייתו להימרח ולהדבק למדרכות שטחי ריצוף ולכל מה שמתחתיו.
גננים ומתכננים שימו לב! אל תתפתו לשתול את העץ במקומות מעין אלו. ראיתי לא מעט מקומות בהם נטעו את העץ כעץ רחוב דומיננטי. בדמיוני אני כבר שומע את בכי התושבים, את מנהל המחלקה המתלבט את ראש הראשות המתעצבן בחושבו על התביעות שבדרך ואת הגוזם המעצב את העץ כפומפון או מגרדמו לגדם עלוב, ומזמזם לו את שיר ההכנסה הנוספת שנפלה בחלקו. וכמובן את בכיו המר, הבלתי נשמע של העץ, שרק בודדים מסוגלים לשמוע אותו מפני שרק מעטים מבינים את שפתם של העצים, אך גם הם עומדים חסרי אונים ואובדי עצות.
מתאים לשתילה בפראקים, גנים גדולים, לשדרות גדולות בהן אין שטחי ריצוף, חורשות, בבית פרטי ניתן לשתול את העץ בשולי הגן במידה והגן גדול דיו. הכרבל הוא עץ חשוב אשר לדעתי עתידו עוד לפניו, הוא מעשיר את האינוונטר הגנני בארץ, אשר בו חסרים עצים חסונים מאריכי שנים ועמידים למחלות ומזיקים.
להמשך קריאה על הכירו את קולויליאת האשכולות