איזה עץ הוא הגבוה ביותר בעולם? מי מהם זכאי לתואר "זקן העצים"? וכיצד קובעים את גילם של עצים? נתקלתם בכאלה עצים? כמה עובדות על ענקים, מתושלחים ודינוזאורים.
כתבה: רקפת הדר-גבאי
העצים, שהם מרכיב עיקרי בגן, מחזיקים בכמה וכמה שיאים: בגודל, בגובה, בגיל - להלן כמה מהם. המילון המצורף מביא הגדרות למושגי עצים ומבהיר את המושגים הנזכרים בהקשר ל"ביצועי" העצים המתוארים.
הענק האמריקני
סקוויה נאה (Sequoia sempervirens), נמנית על סוג בעל היסטוריה מפוארת ועתיקת יומין. אך השיא הוא לא בגילו של עץ זה, אלא בגודלו. הסקוויה הנאה הגדלה בקליפורניה ובדרום-מערב אורגון היא כפי הנראה העץ הגבוה ביותר בעולם. נמצאו עצים שמגיעים לגובה 117 מטר ולהיקף גזע של 11 מטר. אורך ידי אדם הפרושות לצדדים הוא כ-1.5 מטר, חשבו כמה אנשים יצטרכו לחבור כדי להקיף כזה גזע... שיא הגיל, לעומת זאת, שמור לעץ אחר.
ענקים אוסטרליים
בין הענקים שבעצי העולם הם, בלי שום ספק, עצי האיקליפטוס. שיא הגובה הנמדד עבור עצי האיקליפטוס המלכותי (Eucalyptus regnans) מטסמניה הוא כ-100 מטר. עצים המגיעים לגבהים האלו הינם בעלי גזע ישר להפליא. שהייה במחיצתם, יכולה לגרום להרגשת אפסות קיצונית.
עצים ענקיים אלה ואחרים מעלים מספר שאלות בנוגע לדרך עליית המים במעלה העץ. תאוריות מסוימות הניחו שלחץ השורשים דוחף את המים מהשורשים לנוף. אך הוכח שלחץ שורשים אינו יוכל להתקיים מעל מטרים בודדים. כיצד עולים אם כן המים לצמרות האיקליפטוס הענק? תאוריית האדהזיה-קוהזיה עונה על כך. המים בעצם נמשכים כלפי מעלה. מהעלים מתרחש דיות מים (ראה מילון בהמשך). המים הם חומר מופלא בעל תכונה של היצמדות הנגרמת עקב כוחות חשמליים. המים המובלים בצינורות העצה, מתנהגים כעמוד רציף, שמרכיביו נצמדים זה לזה. לכן, יציאת אדי מים מהצמרת, מושכת אחריה את אותו עמוד עד לעלים הזקוקים למים.
מתושלח של העצים
העץ הקשיש ביותר בעולם הינו "אורן ארוך-חיים" (Pinus longaeva) הגדל ב-White Mountainsשבמזרח קליפורניה. הוא מחזיק בשני שיאים:
מחטיו של עץ זה עשויות להישאר פעילות במשך 45 שנה, ללא תמותה וללא התחלפות.
עץ זה הוא ארוך חיים ביותר, כפי שמעיד עליו שמו הלטיני. בין העצים הללו נמצא עץ בן 4900 שנה. חישבו מה הוא ראה במשך חייו.
עצים אלה גדלים בקו היער (Timber line) העליון בהרים. מעל רום קו העצים, כבר לא שוררים תנאים סביבתיים המאפשרים גידול עצים. נקל להבין, אורנים אלה גדלים בתנאי אקלים קיצוניים וברוחות חזקות, ובהיותם הבודדים שהסתגלו לכך, הם פיתחו מנגנונים שיאפשרו להם לשרוד זמן ארוך להפליא.
אורך החיים המופלג של עצים אלו קשור ליכולת ההתחדשות שלהם. בכל הצמחים קיימות רקמות עובריות הקרויות קמביום (ראה מילון) לכל אורך חייהם. עצים מתחדשים על ידי לבלוב מרקמות עובריות אלו הקיימות גם בעץ האורן בן אלפי השנים. חשבו מה היה קורה אם גם לבני אנוש היו רקמות עובריות בבגרותם - לא היה צורך בהשתלת אברים.
כיצד קובעים גילו של עץ?
נשאלת השאלה כיצד יודעים החוקרים בן כמה אותו עץ מתושלח ואחרים. הסתמכות חלקית נעשית על מקורות היסטוריים כתובים, אם כי הם לוקים לעתים בחוסר דיוק או הגזמות ספרותיות.
כלי מדעי מדויק למדי הוא ספירת טבעות שנתיות. עצים הגדלים באקלים שיש בו עונתיות, מפתחים טבעות שנתיות בעלות עובי וגודל תאים משתנה. הטבעות נוצרות בעצת העץ (ראה מילון) בעונת הגידול בה גבוהה זמינות המים וגורמי סביבה אחרים, רקמות של עץ (קמביום, ראה מילון) יוצרות תאים גדולים ובעלי דופן עבה בעצת הגזע. לקראת סוף עונת הגידול יורדת זמינות המים ועובי וגודל התאים הנוצרים פוחת. בהתבוננות פשוטה בחתך בגזע עץ ניתן לראות בבירור את הגבול בין תאי סוף העונה הקודמת, הקטנים, לבין תאי תחילת העונה הבאה, הגדולים. המדענים הנוטלים דגימה מהעץ יכולים לספור את מספר הטבעות ולהעריך את גיל העץ.
אך זה אינו פשוט כל כך- בתנאים סביבתיים מסוימים, יכולים עצים ליצור "טבעת שקרית". תופעה זו מתרחשת כאשר בזמן עונת הגידול מתקיימים שינויים פתאומיים בזמינות המים או בגורמי סביבה אחרים. אז נוצר גבול בין טבעות. במצב כזה גיל העץ המוערך גבוה מהאמיתי. פתרון חלקי ניתן על ידי הסתייעות בדיווחי אקלים של עונות הטרוגניות כאלה, ואיבחון מאפייני הטבעות החופפים לעונה המדווחת, תוך השוואה לטבעות החשודות כשקריות שנוצרו בשנים ללא דיווחים אקלימיים. יש גם מקרים הפוכים, בעצים מאד מבוגרים, שמדלגים על טבעת שנתית.
עץ כמכשיר מדידה
עצי האורן ארוך-החיים איפשרו לחוקרים להקיש את ההיפך מהאמור לעיל: הם העריכו את תנאי האקלים לפי בדיקת טבעות העץ. האורנים הללו גדלים ברום גבוה, כאמור, וחשופים לשינויי טמפרטורות חריפים, המשפיעים על אורך עונת הגידול בכל שנה.
כך לדוגמא, הם למדו שהקיץ היה חם יחסי בין השנים 3500 לפנה"ס ו-1300 לפנה"ס. הטבעות היו רחבות באותן שנים עקב קיום טמפרטורות נוחות לגידול.
יצא מן הארון
השורד הותיק ביותר מבין העצים הוא, כפי הנראה, גינקו דו-אונתי. עץ יפה זה שינה את פרטיו במידה מועטה מאוד ב-150 מיליון השנים האחרונות. זהו המין החי היחיד במערכתו (ראה מילון), הגינקואיים. כל שאר החברים הם מאובנים בלבד. כאן אורך החיים הוא לא של פרט מסוים, אלא של מין בוטני.
תכונותיו של העץ, כגון יצירת זרעים חשופים (שאינם בתוך פרי), נשיאת אברי הריבוי הזכריים והנקביים על עצים נפרדים ועוד, מעידות על קירבתו לציקסיים ולקבוצות חשופי-זרע אחרות.
מוצא הגינקו בתקופת הפרם הקדומה, לפני 270 מיליון שנה, אז גדל ביערות יחד עם הציקס ועצי מחט, ביניהם הסתובבו זוחלים, שהיו לאבות הדינוזאורים.
הגינקו נשמר בזכות היותו עץ קדוש שגודל על ידי נזירים בחצרות מנזרים בסין וביפן ולא קיימות אוכלוסיות בר (חורשות) שלו. הוא התגלה על ידי המערב רק לפני כמאתיים שנה וכיום נפוץ בגינון. הגינקו הוא עץ עמיד לזיהום אוויר ומרכיב חשוב ברחובות ובפארקים בארה"ב ובאירופה. בגינון מגדלים בעיקר עצי זכר, עקב ריחם הלא נעים של הזרעים על עצי הנקבה. הוא משווק כיום גם בארץ, ומתאים בעיקר לגינון באזורי ההר.
זקן השבט וצאצאיו המשובטים
קבוצות שיחים של לראה משולשת (Larrea tridentata),"Creosote Bush” ממדבר מואב, צפונית-מזרחית ללוס-אנג'לס, הינן כנראה זקנות אף יותר מהאורן הנזכר לעיל. כאן מדובר בשבט (Clone), בו כל הפרטים זהים גנטית ולא השתנו מזה עשרות אלפי שנים. מדענים העריכו שגיל קבוצה מסוימת בשבט, לה קראו ‘King Clone’,הוא 43,000 שנה. השבט מורכב משיח קדום, שיח האב, שהשתרש משלוחות שצמחו בהיקפו. צמח האב מת. בניו הזהים לו בכל, הם בעצם שכפולו הגנטי. שכפול זה נעשה בטבע, ללא מעבדות ותקציבי ענק... ה"בנים" גדלים בצורת טבעת, סביב מקומו של זקן השבט ששבק חיים ומנציחים את תכונותיו הגנטיות.
הכבד ביותר והקל היותר
עצת העץ (ראה מילון) משמשת כידוע בתעשיית העץ למגוון שימושים, מעצי בניין, דרך רהיטים ועד לעץ לטיסנים (עץ בלזה) ולעפרונות.
לכל עץ צפיפות עצה ידועה המעידה על קשיותה ומידת הקלות בעיבודה. הצפיפות נמדדת לפי משקל ליחידת נפח.
העץ הכבד ביותר הוא הזית האפריקני (Olea capensis), קרובו של הזית האירופי "שלנו". צפיפות עצתו 1.49 גרם/ס"מ מעוקב.
העץ הקל ביותר הוא Aeschynomene hispida, שמולדתו קובה. צפיפותו 0.044 גרם/ס"מ מעוקב בלבד. עץ זה קל אף מעץ הבלזה (Ochroma lagopus)שצפיפותו 0.12 גרם/ס"מ מעוקב.
מילון עצים
דיות (Transpiration)- איבוד מים על-ידי חלקי הצמח. רוב הדיות מתרחש מהעלים.
מערכת (Division)- אחד מסוגי הקבוצות העיקריות לפיהן מחלקים הבוטנאים את עולם הצומח. מערכות לדוגמה: מחטניים, צמחי פרחים, שרכים.
עצה (Xylem) - מערכת הובלת המים בצמח הבנויה מצינורות הנקראים טרכיאות, סיבים ותאים נוספים. העצה מצויה לכל אורך הגזע והענפים ומגיעה מהשורשים ועד לעלים. רובו של הגזע בנוי מעצה.
עצה אפילה (Late wood)- עצה שתאיה נוצרים בסוף עונת הגידול. תאיה קטנים וצפופים.
עצה בכירה (Early wood) - עצה שתאיה נוצרים בתחילת עונת הגידול. תאיה גדולים ומרווחים.
עצת תגובה (Reaction wood)- עצה שנוצרת בגזע שגדל בצורה לא רגילה, למשל באלכסון.
קמביום וסקולרי (Cambium)- רקמה עוברית העוברת לאורך הגזע. מתפקדת במשך כל חיי הצמח ויוצרת שורות תאים חדשים ההופכים לתאי עצה ושיפה.
שיפה (Phloem)- מערכת הובלת המזון בצמח הבנויה מכמה סוגי תאים. המזון מובל מהעלים לשאר חלקי הצמח.
להמשך קריאה על אלונים-חסון כאלונים