ציקס מופשל גדל בר בדרום יפן. התואר "מופשל" ניתן לו מאופי הצימוח של העלים, המופשלים לאחור. את הצימוח העיקרי רואים בחודשים יוני-יולי, אז יפתח הציקס דור (מעגל) עלים אחד או יותר, תלוי בגיל הצמח.
מאת : יוסי מזרחי
הצמח עמיד ליובש ולקרה, גדל בהצלחה במגוון קרקעות, מעדיף קרקע מנוקזת. גידולו איטי, מייצר גזע המגיע לגובה של 3 - 2 מ' לאחר כ- 20 עד 30 שנה סביב הגזע גדלים נצרים, אותם ניתן לנתק בעונת האביב מצמח האם, ולייצר מהם שתילים חדשים. הניתוק חייב לכלול גם חלק מ"הפקעת" של צמח האם. יש לייבש את החתך כיומיים-שלושה ולאחר מכן לשתול בקרקע חולית. באביב הבא, עם הצימוח החדש, נדע שאכן הנצר נקלט. הריבוי באמצעות זרעים נעשה באביב ובקיץ.
משפחת הציקסיים (CYCADACEAE) היא משפחה עתיקה, המהווה מעבר בין מערכת צמחי הזרע (צמחים הפורחים ומייצרי זרעים) לבין מעכת השרכים (שאינם פורחים ואינם מייצרים זעים) לבין מערכת השרכים (שאינם פורחים ואינם מייצרים זרעים)
הצ'יקסים הנם צמחים דמויי דקל וגם הם, בדומה לדקל, "דו ביתיים". דהיינו, קיימים פרטים זכריים ופרטים נקביים.
גדילתם של מרבית הציקסים איטית ביותר, ואורך חייהם יכול להגיע למאות שנים. גובהם באופן כללי כ- 2 עד 4 מטר והם גדלים בתנאים של צל חלקי ואור מלא.
במשפחה 9 סוגים ולמעלה מ- 90 מינים (בחלק מהמינים יכולה להתקיים הפריה בין שני מינים שונים). מוצא הציקסים באזורים הטרופיים של אסיה, אפריקה, אוסטריה ופולינזיה.
שילוב הציקסים בגן
צימוח הציקסים, כאמור, די איטי והם שומרים על צורתם הכללית גם בבגרותם (אף שחלקם מפתחים גזע). צורתם הייחודית מאפשרת לנו מגוון רחב של שימושים: כמוקד בתור צמח בודד, בתוך מדשאה, שתילה של שלושה ציקסים בצורת "סגול", שדרה פורמלית משני צידי מדרכה, שתילה במכלים.
אפשר לשתול את הציקסים בשילוב עם צמחים נוספים בגן - כשכבה צמחית תחתונה יחד עם דקלים גבוהים ובעלי גזע, במרכז ערוגת ורדים בגובה נמוך עד בינוני, יחד עם ערערים זוחלים או כאלה גדלים לגובה של עד 60 ס"מ, במרכז ערוגת צמחים פורחים, רב שנתיים או עונתיים. לפניכם כמה מיני ציקס מוכרים ופחות מוכרים, שייוספו יופי לכל גינה.
אנצפלרטוס אלטנשטיין ENCEPHALARTOS ALTENSTEINI
מוצאו מדרום אפריקה, מין נדיר מבחינה בוטנית. היות והמין היה בסכנת הכחדה, נרתם הגן הבוטני של דרבן בדרום אפריקה להפצתן ברחבי העולם. למרות מוצא הסובטרופי, קיימים זנים של מין זה המתאימים לגידול בארץ. הזן המופץ בארץ, אלטנשטיין, יוצר גזע, העלים בעלי קוצים דקורטיביים בקצוות. קיימים גם זנים בצבע מכחיל.
זמיה קשקשית ZAMIA FURFURACEA
מוצאו מאזור פלורידה ומקסיקו, העלים גלדניים, אינו יוצר גזע גובהו המרבי 1.5 מ' גדל בחצי צל ובצל מלא, מסתדר יפה גם בשמש, אך יגלה צריבות עלים בשנה. הראשונה מעדיף מצע מנוקז עם אדמת עלים, כבול וקומפוסט גדל בשפלה ובבקעה, יכול לגלות סימני פגיעה מקרה בעיקר באזורי ההר. שימושים מוצלחים - כגדר היה נמוכה או כגובל דשא הזמיה מפתח נצרים רבים סביב צמח האם ולכן הוא מוצלח בתור צמח כיסוי (שתילה כל 70 ס"מ).
ציקס תורסאי rumphii) CYCAS THOUARSII)
מראהו הרענן והופעתו המרשימה הפכו ציקס זה למבוקש וגננים רבים עושים בו שימוש בהצלחה רבה מוצאו סובטרופי, והוא מוכר בארץ כ- 7 שנים. גדל בשמש מלאה, יכול לגלות צריבות עלים בשנה הראשונה לאחר חשיפתו לגידול בשמש. אולם הצימוח החדש יגלה כבר עמידות.
צריכתו למים נמוכה עד בינונית, במידה ונצמיא את ה"תורסאי" הוא יצמיח עלים קצרים במידה ונגדלו במכל, יש לדאוג למכל עמוק ומנוקז.
להמשך קריאה על פיקוס השדות במרקם עירוני