קריוטה נאה- דקל עם זנב של דג

כתב : יעקב עציון

קריוטה נאה Caryota mitis
משפחת הדקליים   PALMAE                      
שם גנני : דקל זנב-הדג
מוצא: דרום-מזרח אסיה, ובאיים בעלי אקלים ממוזג ולח

הסוג קריוטה
CARYOTEAE, הנמנה עם משפחת הדקליים, כולל כ-40 מינים. חלקם אנדמיים (ייחודיים) באיים טרופיים והם גדלים בתת-יער לח. יש מהם גדולים מאוד, המגיעים עד לגובה של 40 מ' ולקוטר של 7 – 9 מטרים ויש מהם קטנים שגובהם אינו מגיע לכדי 3 מטרים.

על משפחת הדקליים נמנים דקלים עם עלי מניפה שלמים או מאוצבעים, ודקלים בעלי עלים דמויי נוצה ובהם התמרים למיניהם. אבל הסוג קריוטה מתאפיין בצורת עלה מיוחדת: עלים מנוצים המתפצלים פעמיים לעלעלי משנה שטוחים שקצותיהם כמו נמרטו והם מזכירים צורת סנפיר או צורת זנב של דג. על שום כך ניתן לו השם "דקל זנב-הדג".

לקריוטה הנאה כמו לכל מיני הקריוטה –  גזע זקוף שעשוי להגיע על פי הגיל והתנאים עד לגובה של 6-7 מטרים ולקוטר 15 ס"מ. יחד עם מניפת העלים, הדקל יכול להגיע לגובה של 8–9 מטרים ולקוטר של  3-5 מ'.

בדרך כלל קריוטה ממין זה צומחת בקבוצות, עם חוטרים המתפצלים מבסיס הגזע, דבר העשוי לשוות לקבוצה צורה של דקל רב-גזעים. לאחר חנטת הפרי (לעתים אחת לכמה עונות), הצמח בדרך כלל מתנוון ומפנה את מקומו בתוך הקבוצה לחוטרים יותר צעירים.

הפריחה  במכבדים, הסנסנים הארוכים עשויים לשאת עשרות פירות כמו במחרוזת. הפרי הוא ענבה כדורית בקוטר 10 – 15 מ"מ, שמאדימה-משחימה בהבשלה, שבתוכה זרע אחד. אבל זהירות! פרי הקריוטה מכיל מיץ עם גבישים אוקסלטיים צורבים מאוד ואיננו נאכל. חשוב להרחיקו מילדים!  

 

תנאי גידול 
הקריוטה  צומחת בקצב מהיר יחסית ומותאמת לתנאי אקלים ממוזג עד חם. לצמחים הצעירים נדרשת הצללה בקיץ ומקום מואר ללא קרינת שמש ישירה בחורף. נמצא שקריוטה בוגרת עשוייה לצמוח היטב גם בשמש חלקית, כל עוד איננה חשופה לשמש צהריים. הקריוטה רגישה לקרה ולרוחות. בקור (שמתחת ל- 8 מעלות בקירוב) צמיחתה עלולה להתעכב בטרם תהיה בה פגיעה ממשית.

חשוב לתת לקריוטה קרקע עשירה ומנוקזת היטב. הצמח אוהב תנאי לחות ונדרשת לו השקיה סדירה וכך לא יתייבשו קצות העלעלים.

שימושים

מאחר והקריוטה הנאה רגישה כאמור לתנאי אקלים קיצוניים, היא נפוצה בעיקר כצמח בית. המראה המיוחד של קבוצת דקלי הקריוטה, המזכיר דקליה רעננה ומיוחדת, מתאים לגידול בכל פטיו מואר ובחללים גבוהים וגדולים המצויים בעיקר במבנים ציבוריים.

יש לשתול את הדקל במיכל גדול, וניתן להוסיף מסביבו צמחים גודשים וגולשים בעלי חזות טרופית. בכך הוא ישמש כצמח חולש הבולט ביופיו.

בגינה מעט מוצלת ובעלת אופי טרופי, עצי הקריוטה עשויים להוות את הנוף הבינוני והגבוה. מאחר ואלה דקלים שאינם דוקרניים, ניתן לעבור בקרבתם מבלי להיפגע ואף לקרב אותם כדי חצי מטר ממדרכה. בגנים רבים קבוצת דקלי הקריוטה, הנטועה בנפרד ובמקום בולט לעין, מהווה מוקד קישוטי.

ככל הידוע בהשוואה לדקלים אחרים, הקריוטה איננה רגישה במידה יוצאת דופן לפגיעתם של מזיקים. יש כמובן להדביר כנימות או אקריות במידה ומגלים את נוכחותן. 

ריבוי

נעשה מזרעים טריים שנזרעו במצע חמים ולח. הנביטה איטית ועשוייה להימשך עד לחצי שנה. ניתן לרבות ע"י פיצול של חוטרים, בעונת האביב והקיץ.

ועוד משהו

  • במיאנמר ובהודו אוכלים את לב הדקל ומפיקים ממנו מיץ סוכרי.
  • מבין דקלי הקריוטה הגדולים ראוי להזכיר את קבוצת קריוטה מקסימה ( maxima c.  (שעליה נמנית: קריוטה עבת- גזע (c. urens) גדולת המימדים, שמצויה אצלנו בגינון ועשויה להגיע לגודל כמט כפול מהקריוטה הנאה. וכן את קבוצת ההימליה הידועה בעמידותה היחסית לקור.

להמשך קריאה על פילנופטרה לילכית